"הרעיון להתבודד ולחשוב על עצמו קסם לאהרון מאוד דווקא בשל המצב הנפשי המיוחד שבו עמד. השבועיים האחרונים עברו עליו בחוסר-שקט. שני חברים היו לו, אלימלך ובן-ציון. את אלימלך איבד כשנכנסו לישיבה-הגדולה ונפרדו דרכיהם. לאחרונה גם בן-ציון, חברו הקרוב, ה'חברותא' שלו ללימוד, הלך בעקבות אלימלך. הוא היה מביט בהם בקנאה, רואה אותם מתעלים ומתרוממים, בעוד הוא נשאר למטה. היובש שבקרבו זעק. במעמקי נפשו חש תשוקה עצומה להרגיש ולו פעם אחת את טעמה של השתפכות-נפש אמיתית. סגור-ליבו נפרץ לפתע. המצוקה שהייתה כלואה בקרבו ימים רבים כל-כך מצאה עכשיו את פורקנה. דמעות חמות החלו שוטפות את לחייו. אפילו לא טרח לנגבן. היה לו טוב כך, להתייסר בתוך-תוכו ולחוש בדמעות הפורצות מארובות עיניו ונבלעות באדמה הקרה... היד שהונחה ברוך על כתפו הבהילה אותו. הוא הסתובב אחורנית בתנועה חדה והביט בתדהמה בבן-ציון שניצב מאחוריו. בן-ציון עמד מולו ללא זיע ורק הביט בו בחיבה..." * הספר מגולל את מסכת הלבטים, השאלות וחיבוטי-הנפש שעוברים שלושה תלמידי-ישיבה, המחפשים דרך רוחנית בעבודת הבורא. הם פונים אל שיטת המוסר, אל ספרות החקירה ואל מעיינות החסידות, ומגלים עולמות חדשים וקסומים. בדרכם הארוכה הם מתמודדים עם שאלות קשות ולומדים מהי אמת ומהי עבודת ה' שמצליחה לגעת במעמקי הלב. מהקדמת המחבר פרקי הספר הזה פורסמו בהמשכים מעל דפי שבועון 'כפר-חב"ד', לפני יותר מעשרים שנים. לא-אחת הציעו לי לכנס את הפרקים הללו בספר, אך אני היססתי. לא כל מה שראוי לפרסום בעיתון, ראוי להשתמר בספר שנשאר לדורות. אולם המציאות הייתה חזקה ממני ומהיסוסיי. הסדרה קסמה, ככל הנראה, לרבים, וכך התחילו להתגלגל מיד ליד צילומים מגיליונות העיתון, כשאני מקבל שוב ושוב פניות ובקשות להוציאם-לאור בספר. אני חייב תודה מיוחדת לבני שמואל-גרשון הלוי שי', שהיה ה'מכה בפטיש', ולא חסך מאמצים להמריצני להתפנות מעט מעיסוקיי השוטפים ולהכין את הספר לדפוס. תודה לו ולבני שניאור-זלמן הלוי שי' גם על הסיוע בהגהה ובעצה נכונה. תודה לבעל האכסניה שבה התפרסמה הסדרה, עורך 'כפר-חב"ד', הרב אהרון-דב הלפרין שי', על הרעיון לכתוב סיפור זה ועל הסיוע במהלך הכתיבה. תודה לו גם על שהואיל לכתוב דברי פתיחה לספר. תודתי שלוחה לכל מי שסייעו לי בשעתו בכתיבת הסדרה ושטחו לפניי את סיפורם האישי ואת חיבוטי-הנפש שליוו אותם בחיפושיהם אחר ה'מאור שבתורה'. לצערי, בגלל מרחק השנים אינני בטוח שאני זוכר את כולם, ועל-כן אסתפק בהבעת התודה הכללית הזאת. אביע תפילה כי הספר יסייע בפתיחת צוהר אל העולם הפנימי של היהדות והחסידות, ויפתח את לבבנו לעבוד את ה' מתוך חיוּת אמיתית ומתוך תחושה של "טעמו וראו כי טוב ה'". ונזכה בקרוב ממש לגילוי האור הפנימי במלוא זוהרו, בגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו. מנחם-מענדל הלוי ברוד