מערכת COL
|
יום י"ג אלול ה׳תשע״ב
31.08.2012
הטנקים שכבשו את רוסיה: מסע מסכם בגלריית ענק ● מיוחד
בחמשה-עשר באב השנה, שלושה "טנקים" טנקי-מצוות, חנו לקראת 'שיגור' למרגלות הקרמלין בכיכר האדומה שבמוסקבה. ה"חיילים", צוות הטנק, מבחירי תלמידי ישיבות חב"ד בישראל ובאירופה, פצחו בריקוד חסידי סוער בטבורה של מוסקבה לקראת היציאה ליעד, "כיבוש" רוחני של כל האימפריה הרוסית ● למי שהכיר קצת את רוסיה של עד לפני 25 שנה היה זה מחזה חלומי של ימות המשיח, ממש! ● COL מתכבד להגיש סיקור ענק מהמסע כולו, לצד גלריית תמונות ● מיוחד לסיפור המלא וגלריה מיוחדת
(צילומים: COL רוסיה)
לאחרי שאבי המשפיע ר' משה וישצקי ע״ה שב ממאסרו הארוך לביתו שבצ'רנוביץ - מספר הרב בן-ציון וישצקי מכפר-חב"ד - הוא דאג תיכף לארגן קבוצה של ילדים אותם הוא לימד מידי יום תורה במחתרת, תוך סיכון גדול להיאסר שוב חלילה.
באחת הפעמים בהם דיבר אבי עם הילדים על "ימות המשיח", שאל אותו אחד מהם, ילד קטן בשם ברוך ״פעטער משה! (כך הם כינוהו) מה זה משיח?״. אבי הרהר קמעה ואז שאל את הילד ״ברוך, היית פעם במוסקבה?״. ״לא!״ השיב הילד ברעד ובחרדה.
"אבל שמעת עליה?", המשיך לשאול. "ודאי", אמר בהתרגשות בלתי נסתרת "זו הרי העיר הגדולה, אולי עוד אזכה פעם לבקר בה".
"ועל 'הכיכר האדומה' שמעת?" המשיך אבי לשאול בלחש. "כן" השיב ברוך בקול חרישי, תוך שמביט סביבו בדאגה שאף אוזן לא תקלוט חלילה את ׳אויבי העם׳ מעיזים לדבר אודות 'הכיכר האדומה'. עיני כל הילדים רותקו כעת אל אבי ״מה הוא יאמר על הכיכר האדומה?".
"משיח פירושו" אמר המלמד ר׳ משה כממתיק סוד, ״שאתה, ברוך, תוכל להסתובב בכיכר האדומה בריש גלי עם כיפה פאות וציציות בחוץ!.."
● ● ●
כשבחמשה עשר באב השנה שלושה ׳טנקים׳ טנקי-מצוות חנו לקראת 'שיגור' למרגלות הקרמלין בכיכר האדומה שבמוסקבה. כשה׳חיילים׳ צוות הטנק מבחירי תלמידי ישיבות חב"ד בישראל ובאירופה פוצחים בריקוד חסידי סוער בטבורה של מוסקבה לקראת היציאה ליעד, ׳כיבוש׳ רוחני של כל האימפריה הרוסית. למי שהכיר קצת את רוסיה של עד לפני 25 שנה היה זה מחזה חלומי של ימות המשיח ממש!...
"אכן בעשרים שנה האחרונות רוסיה עברה מהפכה יהודית של ממש״ אומר הרה״ג בערל לאזאר שליט״א היוזם הגדול של המבצע ״ממדינה בה היו פעילים אולי שני בתי כנסת רשמיים בערים הגדולות בלבד כמוסקבה ולנינגרד. מדינה בה השמידו בשיטתיות במשך שבעים שנה כל סממן יהודי. קיימים היום בעשרות ערים בתי כנסת לתפארת, מקוואות מפוארים ובתי ספר וגני ילדים יהודיים בהם לומדים אלפי תינוקות של בית רבן! כמובן הודות לפעילותם הנמרצת של עשרות רבני הקהילות ה׳שלוחים׳ של הרבי מליובאויטש לרוסיה״
היה זה 'מבצע' שכמותו לא ראתה רוסיה מעולם. במשך שבועיים שלמים שלושה ׳טנק מצוות׳ מלאים בכל טוב יהודי, מאוכלסים ב'חיילים' 'תמימים'. 'חרשו' את הפדרציה הרוסית הענקית לאורכה ולרוחבה תוך שהם מבקרים ביותר מחמישים (!) קהילות יהודיות הקרובות והרחוקות וחלקם ממש נידחות ושכוחות.
והתוצאה, מסע חסר תקדים של חיזוק רוחני. בהיות רוסיה מדינה ענקית במיוחד וקהילות יהודיות פזורות בה לרוב, בלתי מן הנמנע שהקשר עם חלק מהקהילות הינו וירטואלי בלבד.
איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה בראשות ר' אלכסנדר ברדה עושים עבודה נפלאה ביסוד ופיתוח קהילות יהודיות בכל עיר ועיירה בהם ישנם יהודים אך לעיתים קרובות, מספרים הם, חשים בני קהילה נידחת זו או אחרת על נתק מסויים מהקהילה היהודית הכללית.
מטרת המסע הייתה בנוסף לעצם זיכוי הרבים וההתעוררות הרוחנית הגדולה להגיע גם בבת אחת ובפרק זמן קצר יחסית לכל הקהילות הקיימות כעת ברוסיה, הן אלו אשר בהם ישנו כבר רב והן לאלו אשר שלהם עדיין אין רב, ובכך לתת תחושה חזקה של אחדות, שכל יהודי רוסיה על כלל קהילותיה ומליוני יהודיה מהוים בעצם גוש יהודי אחד גדול ועוצמתי.
הדבר המדהים הוא ההד התקשורתי הרחב לו זכה המבצע. מהדורות החדשות המרכזיות של רוסיה יצאו בכותרות ענק על "בית הכנסת על גלגלים" כהגדרתם, הדוהר כעת ברחבי רוסיה. כתבות נרחבות ראיונות אין ספור ומסיבות עיתונאים התקיימו סביב המסע.
אתרי החדשות ועיתונים נחשבים סיקרו את המסע לפרטיו. את מטרת המסע בעיני התקשורת היטיב להגדיר במשפט הפתיחה שלו כתב אחד מיני רבים, מוסלמי תושב קאזאן שבטאטארסטאן לערוץ החדשות 5 הפופולרי של פטרבורג "אם יהודי לא מגיע לבית הכנסת, בית הכנסת יגיע אליו!" כך שאפשר לומר שהיהודים שזכו לבקר בטנק מהווים אחוז קטן מרבבות היהודים שנחשפו לו דרך התקשורת.
"על מנת להפיק את המירב מהמסע חילקנו את רוסיה לשלושה חלקים", אומר לנו מארגן המסע השליח הרב שניאור הלפרין ממוסקבה, "הטנקים יצאו לשלושה מסלולים שונים ממוסקבה הבירה. אחד לכיוון מערב רוסיה אחד לכיוון צפון ואחד לכיוון המזרח כמו בפסוק וניגון הידוע:ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה!"
כמו במבצע צבאי מסודר ומאורגן להפליא חשבו המארגנים על הכל עד הפרט האחרון. אם זה על מזון כשר ל׳חיילים׳ שבטנק ואם זה על מזון רוחני ליהודים בהם יתקלו במהלך המסע. הכל היה שם. תפילין, מזוזות, כיפות, ספרי קודש בשפה הרוסית לרוב ועוד ועוד.
בשעה שאחרים מנצלים את ימי "החופש הגדול" למנוחה ואגירת כוחות, ניצלו הם את זמנם הפנוי כהוראת הרבי מליובאוויטש לתלמידי ישיבות חב"ד בזמן שאין סדרי לימוד בישיבה, "חופש" בלע"ז, להתעסקות בהפצת יהדות. במקום לנפוש על חוף הים הרגוע הטלטלו הם בדרכים ובכבישים הרוסיים הסדוקים ללקט עוד ועוד נשמות אשר כל אחת מהם היא עולם מלא.
הם מגיעים לעיר, בדרך כלל לכמה שעות. מחנים את הטנק, אוספים את יהודי המקום, נואמים בפניהם מזכים אותם בקיום מצווה זו או אחרת מעוררים אותם להתחזקות בשמירת המצוות ולימוד התורה מאפשרים לרכוש תשמישי קדושה וספרי קודש, ויסעו ויחנו ויסעו ויחנו כך במשך שבועיים ימים.
תשאלו איך מתקשרים בחורים צעירים תלמידי ישיבות בארץ ובאירופה עם יהודים דוברי רוסית בלבד?... האמת, שלתלמידים השלוחים בדרך כלל אין מחסום שפה. בדרך לא דרך הם תמיד יצליחו בכל מקום שרק לא יהיו לפעול ולהשפיע בדרכם הם גם אם בשפה רצוצה ותנועות ידיים מלאי חיות, לעיתים אף יותר מנואמים בחסד ודוברי השפה ברהיטות. אבל כאן גילינו את הפלא הגדול. הבחורים בני ה-18 ללא יוצא מן הכלל כולם דוברי רוסית רהוטה ללא צל של מבטא זר! כן ניחשתם נכון, אלו הם בעצם הדור השני של השלוחים שיצאו לרוסיה לפני עשרים שנה ויותר כאברכים צעירים ללא שפה.
כשהיו לא מעט שהביעו בפניהם את חששם בקול, מה יצא חלילה מילדים שיגדלו כל חייהם בין סאשה ומישה למיניהם ללא קהילה חרדית תומכת וללא "חיידר" אליו יוכלו ללכת. אז הנה התוצאות לפנינו. לא רק שהוריהם של אלו אכן פעלו ללא לאות פתחו בתי ספר יהודיים ו'חיידרים' במקומות מגוריהם, ויסדו קהילות של יהודים יראי שמים בתכלית.
במקום שילדים אלו יושפעו מאותם סאשה ומישה הם הפכו גם אותם לילדים חובשי כיפה עטופי צייצית כשפאות מפארות את צידי פניהם. את קיום הבטחתו של הרבי ל"שלוחים" שאת האחריות לחינוך ילדיהם בניכר לוקח הוא על כתיפיו רואים עתה בכל העוצמה, כשילדים אלו מהווים את המובחרים היראי שמים והלמדנים ביותר מבין תלמידי הישיבות.
כשישבנו להכין את הכתבה על המסע המיוחד הזה היה קשה לרכז בכתבה אחת את סיפורם של שלושת הטנקים על אלפי האפיזודות והנשמות שפגשו בדרך נסיעתם. בליובאוויטש כמו בליובאוויטש כללים ברורים ועבודה בסדר מסודר זה חוק בל יעבור, לאחרי כל יום פעילות ישבו הבחורים המסורים לכתיבת דו״ח מפורט מהפעילות אותו ישלחו לציון הקדוש בניו יורק.
אין דרך יותר טובה לחוש את העוצמה האדירה של המסע הזה ולהכנס ולו במעט לעולמם הפנימי של מבצעיו. אם לא על ידי הצצה לדו״חות אותם העלו על הכתב. הנה לכם תיאור אחד מיני רבים על ביקור שהפך ליום חג לקהילה יהודית נידחת אי שם ברוסיה.
יומן מסע
מתוך יומנו של הת' חזי לאזאר:
ב"ה, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכו׳. אחרי נסיעה ארוכה ומפרכת של 11 שעות רצופות הגענו לתחנה הראשונה במסלולינו, העיירה נובוצ׳ירקסק.
עיירה נידחת ובלתי מפותחת בעליל. נראה שלכאן השמועה בדבר נפילת הקומוניזים עדיין לא הגיע... מחוץ לבנין הקהילה חיכו לנו כבר בקוצר רוח חברי הקהילה כשלושים במספר מבוגרים וילדים. זה נראה כמו שהם מחכים לבואנו כבר ממוצאי פסח, עת נפרדו הם מהבחורים השלוחים שערכו עמם את הסדר...
התאספנו כולם בחדר קטן. ולא אמר איש צר לי המקום. ההתרגשות ניכרה על פניהם. ראש הקהילה פתח בדברי ברכה ליוזמי הפרוייקט הנפלא וכמובן למבצעים, הבחורים שטרחו והגיעו ממרחקים ועוד ארוכה להם הדרך. כאדם שנאלץ לנסוע הרבה בדרכים הוא יודע היטב כמה קשים ה'טלטולי גברא' הללו.
וכאן חיכתה לנו הפתעה. נעמד יהודי זקן "הזקן שבחבורה" ומכריז: היום הזה ממש מלאו לי 90 שנה! יהודי זה שחי כל חייו כמעט תחת השלטון הקומוניסטי לא זכה מעולם להניח תפילין! כמובן שמיד זיכינו אותו בהנחת תפילין ראשונה באיחור 'קל' של 77 שנה... איי! לראות את ההתרגשות והדמעות שאחזו ביהודי הזקן עין לא נשארה יבשה בחדר הקטן...
כאן הגיע תורנו להפתיע אותם. סיפרנו להם שהבאנו איתנו ספר-תורה והיות והיום זה יום חמישי נקיים כעת קריאת התורה בציבור. כשהסרנו את הטלית העוטפת את הספר תורה נעמד הקהל כולו בספונטניות על רגליו וניגש בכזו חיבה וחרדת קודש לגעת ולנשק את הספר תורה, כמו שלא ראינו מעולם.
"אין כאן כהן יעמוד יהודה לייב בן יעקב ישראל במקום כהן!" כששניים אוחזים בו משני צדדיו צעד היהודי בן התשעים לעבר ספר התורה. מילה במילה הוא חוזר אחרינו "ברכו" "את" "ה'" "המבורך" בקושי יכול הוא להכיל את עוצמת הרגשות. לראשונה בחייו הוא רואה ספר תורה ולראשונה הוא זוכה לעלות בו לתורה ובהשגחה פרטית ביום הולדתו התשעים! נשמתו אשר וודאי מבינה כל מילה מהקריאה כמו זועקת יחד עם הבעל קורא את הפסוקים מלאי התשוקה להיכנס כבר לארץ לזכות לגאולה הפרטית של נשמתו מהגלות ולגאולה השלימה של כלל ישראל "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה.."
אחריו עלו עוד שניים מיהודי העיר, קוראים ולא ממש יודעים מה קוראים אבל התחושה החזקה של כולם היא גאווה יהודית על עצם היותם יהודים, על זה שזכו היום למעמד נשגב שכזה ועל הידיעה שיש מי שחושב עליהם.הבעל קורא מסלסל בעוז והם מקשיבים בריכוז "כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה"... מעמד "מתן תורה" ב"זעיר אנפין" של יהודי נובוצ׳ירקסק.
להגבהת התורה ניגש יהודי כבן שבעים כשהוא מסובב את הספר תורה אנה ואנה שוב ושוב וכולם מצטופפים לחזות בעניהם באותיות הקדושות... צמרמורת אחזתני כשנשמעה קריאה של ילד קטן בשם סאשה "תוריד קצת, תקריב אלי, אני לא מצליח לראות, גם אני רוצה לראות, גם אני!"
● ● ●
בנוסף לביקורי חיזוק בקהילות ללא רב בהם זוכו המוני יהודים לראשונה בחייהם להניח תפילין, נקבעו מזוזות במאות בתים בישראל ונרכשו אין ספור ספרי יהדות מגוונים.
הנסיעה היוותה גםהזדמנות פז לחזות מקרוב על פועלם של השלוחים הפזורים ברחבי רוסיה ועל השפעתם העצומה על יהודי עירם. הנה אפיזודה קטנה מרשימותיו של הת' מענדל מונדשיין מבקור בעיר פערם שבאורל. "בכל מקום בואנו הזמנו את יהודי המקום לבקר בטנק. עשינו לנו גם מנהג טוב שכשעלו ילדים קטנים לטנק חילקנו להם סוכריות כשרות אותם הבאנו עמנו. בפערם עלתה ילדה קטנה הלומדת בבית הספר היהודי "אור אבנר" בעיר.
כשנתי לה את הסוכריה "כנהוג", שאלתיה מה אומרים? כשאני מצפה לשמוע את ה"ספאסיבה" המנומס, והיא עונה לי בשטף "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו!"
זהו אם תרצו סמל למהפך הגדול שקרה ברוסיה בשנים האחרונות אודות לפועלו של הרב לאזאר שליט"א והשלוחים הרבנים אשר תחתיו. אלפי ילדים וילדות שכאלו מסתובבים בגאווה ברחבי רוסיה.
"נבואת הגאולה" של המלמד החסידי מהחיידר בצ'רנוביץ התקיימה בכל כיכרות הערים ברוסיה, כשהיום ילד יהודי כבר לא מתבייש ולא מפחד ללכת בריש גלי עם כיפה פאות וציציות בחוץ!...
באחת הפעמים בהם דיבר אבי עם הילדים על "ימות המשיח", שאל אותו אחד מהם, ילד קטן בשם ברוך ״פעטער משה! (כך הם כינוהו) מה זה משיח?״. אבי הרהר קמעה ואז שאל את הילד ״ברוך, היית פעם במוסקבה?״. ״לא!״ השיב הילד ברעד ובחרדה.
"אבל שמעת עליה?", המשיך לשאול. "ודאי", אמר בהתרגשות בלתי נסתרת "זו הרי העיר הגדולה, אולי עוד אזכה פעם לבקר בה".
"ועל 'הכיכר האדומה' שמעת?" המשיך אבי לשאול בלחש. "כן" השיב ברוך בקול חרישי, תוך שמביט סביבו בדאגה שאף אוזן לא תקלוט חלילה את ׳אויבי העם׳ מעיזים לדבר אודות 'הכיכר האדומה'. עיני כל הילדים רותקו כעת אל אבי ״מה הוא יאמר על הכיכר האדומה?".
"משיח פירושו" אמר המלמד ר׳ משה כממתיק סוד, ״שאתה, ברוך, תוכל להסתובב בכיכר האדומה בריש גלי עם כיפה פאות וציציות בחוץ!.."
● ● ●
כשבחמשה עשר באב השנה שלושה ׳טנקים׳ טנקי-מצוות חנו לקראת 'שיגור' למרגלות הקרמלין בכיכר האדומה שבמוסקבה. כשה׳חיילים׳ צוות הטנק מבחירי תלמידי ישיבות חב"ד בישראל ובאירופה פוצחים בריקוד חסידי סוער בטבורה של מוסקבה לקראת היציאה ליעד, ׳כיבוש׳ רוחני של כל האימפריה הרוסית. למי שהכיר קצת את רוסיה של עד לפני 25 שנה היה זה מחזה חלומי של ימות המשיח ממש!...
"אכן בעשרים שנה האחרונות רוסיה עברה מהפכה יהודית של ממש״ אומר הרה״ג בערל לאזאר שליט״א היוזם הגדול של המבצע ״ממדינה בה היו פעילים אולי שני בתי כנסת רשמיים בערים הגדולות בלבד כמוסקבה ולנינגרד. מדינה בה השמידו בשיטתיות במשך שבעים שנה כל סממן יהודי. קיימים היום בעשרות ערים בתי כנסת לתפארת, מקוואות מפוארים ובתי ספר וגני ילדים יהודיים בהם לומדים אלפי תינוקות של בית רבן! כמובן הודות לפעילותם הנמרצת של עשרות רבני הקהילות ה׳שלוחים׳ של הרבי מליובאויטש לרוסיה״
היה זה 'מבצע' שכמותו לא ראתה רוסיה מעולם. במשך שבועיים שלמים שלושה ׳טנק מצוות׳ מלאים בכל טוב יהודי, מאוכלסים ב'חיילים' 'תמימים'. 'חרשו' את הפדרציה הרוסית הענקית לאורכה ולרוחבה תוך שהם מבקרים ביותר מחמישים (!) קהילות יהודיות הקרובות והרחוקות וחלקם ממש נידחות ושכוחות.
והתוצאה, מסע חסר תקדים של חיזוק רוחני. בהיות רוסיה מדינה ענקית במיוחד וקהילות יהודיות פזורות בה לרוב, בלתי מן הנמנע שהקשר עם חלק מהקהילות הינו וירטואלי בלבד.
איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה בראשות ר' אלכסנדר ברדה עושים עבודה נפלאה ביסוד ופיתוח קהילות יהודיות בכל עיר ועיירה בהם ישנם יהודים אך לעיתים קרובות, מספרים הם, חשים בני קהילה נידחת זו או אחרת על נתק מסויים מהקהילה היהודית הכללית.
מטרת המסע הייתה בנוסף לעצם זיכוי הרבים וההתעוררות הרוחנית הגדולה להגיע גם בבת אחת ובפרק זמן קצר יחסית לכל הקהילות הקיימות כעת ברוסיה, הן אלו אשר בהם ישנו כבר רב והן לאלו אשר שלהם עדיין אין רב, ובכך לתת תחושה חזקה של אחדות, שכל יהודי רוסיה על כלל קהילותיה ומליוני יהודיה מהוים בעצם גוש יהודי אחד גדול ועוצמתי.
הדבר המדהים הוא ההד התקשורתי הרחב לו זכה המבצע. מהדורות החדשות המרכזיות של רוסיה יצאו בכותרות ענק על "בית הכנסת על גלגלים" כהגדרתם, הדוהר כעת ברחבי רוסיה. כתבות נרחבות ראיונות אין ספור ומסיבות עיתונאים התקיימו סביב המסע.
אתרי החדשות ועיתונים נחשבים סיקרו את המסע לפרטיו. את מטרת המסע בעיני התקשורת היטיב להגדיר במשפט הפתיחה שלו כתב אחד מיני רבים, מוסלמי תושב קאזאן שבטאטארסטאן לערוץ החדשות 5 הפופולרי של פטרבורג "אם יהודי לא מגיע לבית הכנסת, בית הכנסת יגיע אליו!" כך שאפשר לומר שהיהודים שזכו לבקר בטנק מהווים אחוז קטן מרבבות היהודים שנחשפו לו דרך התקשורת.
"על מנת להפיק את המירב מהמסע חילקנו את רוסיה לשלושה חלקים", אומר לנו מארגן המסע השליח הרב שניאור הלפרין ממוסקבה, "הטנקים יצאו לשלושה מסלולים שונים ממוסקבה הבירה. אחד לכיוון מערב רוסיה אחד לכיוון צפון ואחד לכיוון המזרח כמו בפסוק וניגון הידוע:ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה!"
כמו במבצע צבאי מסודר ומאורגן להפליא חשבו המארגנים על הכל עד הפרט האחרון. אם זה על מזון כשר ל׳חיילים׳ שבטנק ואם זה על מזון רוחני ליהודים בהם יתקלו במהלך המסע. הכל היה שם. תפילין, מזוזות, כיפות, ספרי קודש בשפה הרוסית לרוב ועוד ועוד.
בשעה שאחרים מנצלים את ימי "החופש הגדול" למנוחה ואגירת כוחות, ניצלו הם את זמנם הפנוי כהוראת הרבי מליובאוויטש לתלמידי ישיבות חב"ד בזמן שאין סדרי לימוד בישיבה, "חופש" בלע"ז, להתעסקות בהפצת יהדות. במקום לנפוש על חוף הים הרגוע הטלטלו הם בדרכים ובכבישים הרוסיים הסדוקים ללקט עוד ועוד נשמות אשר כל אחת מהם היא עולם מלא.
הם מגיעים לעיר, בדרך כלל לכמה שעות. מחנים את הטנק, אוספים את יהודי המקום, נואמים בפניהם מזכים אותם בקיום מצווה זו או אחרת מעוררים אותם להתחזקות בשמירת המצוות ולימוד התורה מאפשרים לרכוש תשמישי קדושה וספרי קודש, ויסעו ויחנו ויסעו ויחנו כך במשך שבועיים ימים.
תשאלו איך מתקשרים בחורים צעירים תלמידי ישיבות בארץ ובאירופה עם יהודים דוברי רוסית בלבד?... האמת, שלתלמידים השלוחים בדרך כלל אין מחסום שפה. בדרך לא דרך הם תמיד יצליחו בכל מקום שרק לא יהיו לפעול ולהשפיע בדרכם הם גם אם בשפה רצוצה ותנועות ידיים מלאי חיות, לעיתים אף יותר מנואמים בחסד ודוברי השפה ברהיטות. אבל כאן גילינו את הפלא הגדול. הבחורים בני ה-18 ללא יוצא מן הכלל כולם דוברי רוסית רהוטה ללא צל של מבטא זר! כן ניחשתם נכון, אלו הם בעצם הדור השני של השלוחים שיצאו לרוסיה לפני עשרים שנה ויותר כאברכים צעירים ללא שפה.
כשהיו לא מעט שהביעו בפניהם את חששם בקול, מה יצא חלילה מילדים שיגדלו כל חייהם בין סאשה ומישה למיניהם ללא קהילה חרדית תומכת וללא "חיידר" אליו יוכלו ללכת. אז הנה התוצאות לפנינו. לא רק שהוריהם של אלו אכן פעלו ללא לאות פתחו בתי ספר יהודיים ו'חיידרים' במקומות מגוריהם, ויסדו קהילות של יהודים יראי שמים בתכלית.
במקום שילדים אלו יושפעו מאותם סאשה ומישה הם הפכו גם אותם לילדים חובשי כיפה עטופי צייצית כשפאות מפארות את צידי פניהם. את קיום הבטחתו של הרבי ל"שלוחים" שאת האחריות לחינוך ילדיהם בניכר לוקח הוא על כתיפיו רואים עתה בכל העוצמה, כשילדים אלו מהווים את המובחרים היראי שמים והלמדנים ביותר מבין תלמידי הישיבות.
כשישבנו להכין את הכתבה על המסע המיוחד הזה היה קשה לרכז בכתבה אחת את סיפורם של שלושת הטנקים על אלפי האפיזודות והנשמות שפגשו בדרך נסיעתם. בליובאוויטש כמו בליובאוויטש כללים ברורים ועבודה בסדר מסודר זה חוק בל יעבור, לאחרי כל יום פעילות ישבו הבחורים המסורים לכתיבת דו״ח מפורט מהפעילות אותו ישלחו לציון הקדוש בניו יורק.
אין דרך יותר טובה לחוש את העוצמה האדירה של המסע הזה ולהכנס ולו במעט לעולמם הפנימי של מבצעיו. אם לא על ידי הצצה לדו״חות אותם העלו על הכתב. הנה לכם תיאור אחד מיני רבים על ביקור שהפך ליום חג לקהילה יהודית נידחת אי שם ברוסיה.
יומן מסע
מתוך יומנו של הת' חזי לאזאר:
ב"ה, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכו׳. אחרי נסיעה ארוכה ומפרכת של 11 שעות רצופות הגענו לתחנה הראשונה במסלולינו, העיירה נובוצ׳ירקסק.
עיירה נידחת ובלתי מפותחת בעליל. נראה שלכאן השמועה בדבר נפילת הקומוניזים עדיין לא הגיע... מחוץ לבנין הקהילה חיכו לנו כבר בקוצר רוח חברי הקהילה כשלושים במספר מבוגרים וילדים. זה נראה כמו שהם מחכים לבואנו כבר ממוצאי פסח, עת נפרדו הם מהבחורים השלוחים שערכו עמם את הסדר...
התאספנו כולם בחדר קטן. ולא אמר איש צר לי המקום. ההתרגשות ניכרה על פניהם. ראש הקהילה פתח בדברי ברכה ליוזמי הפרוייקט הנפלא וכמובן למבצעים, הבחורים שטרחו והגיעו ממרחקים ועוד ארוכה להם הדרך. כאדם שנאלץ לנסוע הרבה בדרכים הוא יודע היטב כמה קשים ה'טלטולי גברא' הללו.
וכאן חיכתה לנו הפתעה. נעמד יהודי זקן "הזקן שבחבורה" ומכריז: היום הזה ממש מלאו לי 90 שנה! יהודי זה שחי כל חייו כמעט תחת השלטון הקומוניסטי לא זכה מעולם להניח תפילין! כמובן שמיד זיכינו אותו בהנחת תפילין ראשונה באיחור 'קל' של 77 שנה... איי! לראות את ההתרגשות והדמעות שאחזו ביהודי הזקן עין לא נשארה יבשה בחדר הקטן...
כאן הגיע תורנו להפתיע אותם. סיפרנו להם שהבאנו איתנו ספר-תורה והיות והיום זה יום חמישי נקיים כעת קריאת התורה בציבור. כשהסרנו את הטלית העוטפת את הספר תורה נעמד הקהל כולו בספונטניות על רגליו וניגש בכזו חיבה וחרדת קודש לגעת ולנשק את הספר תורה, כמו שלא ראינו מעולם.
"אין כאן כהן יעמוד יהודה לייב בן יעקב ישראל במקום כהן!" כששניים אוחזים בו משני צדדיו צעד היהודי בן התשעים לעבר ספר התורה. מילה במילה הוא חוזר אחרינו "ברכו" "את" "ה'" "המבורך" בקושי יכול הוא להכיל את עוצמת הרגשות. לראשונה בחייו הוא רואה ספר תורה ולראשונה הוא זוכה לעלות בו לתורה ובהשגחה פרטית ביום הולדתו התשעים! נשמתו אשר וודאי מבינה כל מילה מהקריאה כמו זועקת יחד עם הבעל קורא את הפסוקים מלאי התשוקה להיכנס כבר לארץ לזכות לגאולה הפרטית של נשמתו מהגלות ולגאולה השלימה של כלל ישראל "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה.."
אחריו עלו עוד שניים מיהודי העיר, קוראים ולא ממש יודעים מה קוראים אבל התחושה החזקה של כולם היא גאווה יהודית על עצם היותם יהודים, על זה שזכו היום למעמד נשגב שכזה ועל הידיעה שיש מי שחושב עליהם.הבעל קורא מסלסל בעוז והם מקשיבים בריכוז "כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה"... מעמד "מתן תורה" ב"זעיר אנפין" של יהודי נובוצ׳ירקסק.
להגבהת התורה ניגש יהודי כבן שבעים כשהוא מסובב את הספר תורה אנה ואנה שוב ושוב וכולם מצטופפים לחזות בעניהם באותיות הקדושות... צמרמורת אחזתני כשנשמעה קריאה של ילד קטן בשם סאשה "תוריד קצת, תקריב אלי, אני לא מצליח לראות, גם אני רוצה לראות, גם אני!"
● ● ●
בנוסף לביקורי חיזוק בקהילות ללא רב בהם זוכו המוני יהודים לראשונה בחייהם להניח תפילין, נקבעו מזוזות במאות בתים בישראל ונרכשו אין ספור ספרי יהדות מגוונים.
הנסיעה היוותה גםהזדמנות פז לחזות מקרוב על פועלם של השלוחים הפזורים ברחבי רוסיה ועל השפעתם העצומה על יהודי עירם. הנה אפיזודה קטנה מרשימותיו של הת' מענדל מונדשיין מבקור בעיר פערם שבאורל. "בכל מקום בואנו הזמנו את יהודי המקום לבקר בטנק. עשינו לנו גם מנהג טוב שכשעלו ילדים קטנים לטנק חילקנו להם סוכריות כשרות אותם הבאנו עמנו. בפערם עלתה ילדה קטנה הלומדת בבית הספר היהודי "אור אבנר" בעיר.
כשנתי לה את הסוכריה "כנהוג", שאלתיה מה אומרים? כשאני מצפה לשמוע את ה"ספאסיבה" המנומס, והיא עונה לי בשטף "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו!"
זהו אם תרצו סמל למהפך הגדול שקרה ברוסיה בשנים האחרונות אודות לפועלו של הרב לאזאר שליט"א והשלוחים הרבנים אשר תחתיו. אלפי ילדים וילדות שכאלו מסתובבים בגאווה ברחבי רוסיה.
"נבואת הגאולה" של המלמד החסידי מהחיידר בצ'רנוביץ התקיימה בכל כיכרות הערים ברוסיה, כשהיום ילד יהודי כבר לא מתבייש ולא מפחד ללכת בריש גלי עם כיפה פאות וציציות בחוץ!...
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
