"משפחה חסידית" חושף: תמונה נדירה של "ר' איצע' מתמיד"
א.ש. רחלזון
אחת הדרכים לעמוד על היקף פעילותם של השלוחים החובקת-עולם היא לעיין בפרסומים של החברה המובילה בישראל לתיירות – "מסע אחר". החברה מתמחה בייעוץ, הכוונה ובכל מה שקשור למסעות של מטיילים ישראליים. כל מדינה שתבחרו, כל עיר בעולם שתרצו לתור בה – ב"מסע אחר" יוכלו לספר לכם על מבואותיה וסמטאותיה וכל מידע שיסייע בידי המטייל להפיק את המרב מהטיול.
ל"מסע אחר" עיתון שבועי ובו כתבות על מקומות מיוחדים ומפתיעים בעולם. ובחיפוש אחר אתרי העיר ריגה וסמליה, מצאנו ב"מסע אחר" תיאור מקיף של כל האטרקציות והמקומות ההיסטוריים של העיר החל –בנתונים בסיסיים על מספר תושביה, השפה וסוג המטבע של לטביה שריגה היא בירתה.
וכאן נכונה לנו הפתעה: לפני התיאור על מיקומה של השגרירות הישראלית בריגה (הנחוצה לישראלים במידת הצורך) ולפני הפירוט של האטרקציות שהעיר הזו מציעה לאורחיה – מביאה החברה תיאור מלא על בית חב"ד בריגה, שמות השלוחים, כתובתם, מסעדת 'לחיים' שמפעיל בית חב"ד וכן מספרי הטלפונים וכתובת המייל להתקשרות.
רק לאחר שעודכן המטייל הישראלי בדבר השירותים שמציע 'בית חב"ד' – ניתן להמשיך ל'שאר ירקות'...
החיים היהודיים שנגדעו
בבואנו לסקר את הפעילות החב"דית בריגה בירת לטביה, שומה עלינו לחזור הרבה שנים אחורה. כך נבין את המהפך הגדול שחוללו שלוחי הרבי בעיר, במרוצת עשרות השנים האחרונות.
ריגה - עיר של חסידים ואנשי מעשה הייתה. די אם נזכיר כמה מאבירי החסידים שהתגוררו בעיר הזאת: החסיד הנודע ר' אליהו חיים אלטהויז הי"ד, החסיד הנודע ר' איצ'ה מתמיד הי"ד והחסיד הנודע ר' מרדכי חפץ הי"ד. מזכירו של הרבי הריי"צ - הרב יחזקאל פייגין הי”ד, וכמובן העסקן המפורסם – ר' מרדכי דובין ע"ה.
למרות זכייתה להיות העיר שבה איווה הרבי הריי"צ להתיישב בה כתחנתו הראשונה לאחר שעזב את רוסיה הסובייטית - לא האירה ריגה פנים ליהודים בכלל, ולחסידי חב"ד בפרט, וזה בלשון המעטה.
בשנת ת"ש כבש הצבא האדום את לטביה, והיא הפכה רפובליקה נוספת של ברית-המועצות של אז. בתוך זמן קצר, השתלטו הקומוניסטים על המבנים הציבוריים של הקהילה היהודית בריגה, ושלחו חלק מיהודיה למחנות העבודה בסיביר הקפואה.
אם מעשיהם של הקומוניסטים הצליחו 'לדלל' את היהודים בריגה – באו הנאצים ימ"ש והעלו באש את מה שהותיר הצבא האדום כשרבים מהחסידים נלכדו בתוכה הי"ד.
החיים היהודיים והחסידיים התוססים בריגה נגדעו על-ידי הנאצים ימ"ש. המוסדות היהודיים הולאמו, כאמור, וכמעט ולא נותר זכר לחיים היהודיים שידעה העיר.
'קבלת פנים קרה ומנוכרת"
אל המציאות הקשה הזו, הגיע לפני למעלה מעשרים שנה, איש החסד הנודע, ר' שמואל (סמי) ראהר, לצורך עסקיו. מיד לאחר התפרקות ברית המועצות, הגיע ראהר לריגה, ועשה שם עסקים. בהמשך – הרחיב את עסקיו גם למדינות שהיו מאוגדות קודם לכן ב'ברית-המועצות.
רהאר, יהודי חם שענייני היהדות בערו תמיד בעצמותיו, חיפש בעיר משהו שיכול להזכיר קהילה יהודית – והתאכזב.
הר’ רהאר, לא 'אהב', בלשון המעטה, את שראו עיניו, ולהיותו איש פראקטי, החליט לעשות מעשה, כדי להחזיר את ריגה למה שהייתה. הר’ רהאר ידע מי יכול לעשות את העבודה הזו הכי טוב ופנה ל'מרכז לענייני חינוך', כשהוא מתאר את העזובה הרבה שראו עיניו, והציע שחב"ד תשלח שליח לעיר.
מסתבר שפנייתו פתחה פתח והביאה לשינוי בעמדת ליובאוויטש באותם ימים. חב"ד הרשמית לא שלחה עד אז שלוחים למה שהיה פעם ברית-המועצות. 'עזרת אחים' בניו-יורק, הם אלה שדאגו לשלוח חסידים לרוסיה ועסקו במשלוח תשמישי קדושה וכדומה ליהודים שחיו אז מעבר למסך הברזל.
ריגה הייתה אחת הערים הראשונות ברחבי ברית-המועצות, שה'מרכז' שלח אליה שליח, בהוראת הרבי. מספר השליח הראשי לריגה, הרב מרדכי גלזמן: "לאחר פנייתו של הר’ רהאר, הרבי הורה ל'מרכז' לחפש אדם מתאים שישלח לריגה. הרבי אף ביקש להודיע לו על תוצאות החיפוש, ובכלל - הרבי היה מעורב בפרטים רבים בכל מה שקשור ליציאה שלנו לשליחות בריגה".
כך הגיע הרב משה קוטלרסקי לבני הזוג גלזמן, והציע להם את השליחות לריגה. בני הזוג נענו, עדיין לא מתארים לעצמם את הקשיים שייערמו בדרכם, לפעמים מצויידים בברכת הרבי יצאו בני הזוג גלזמן לריגה עם נחישות לפעול. ה'קבלת פנים', אם בכלל, שציפתה להם לא האירה להם פנים, והייתה קרה ומנוכרת.
באותם שנים לא היו – כמעט - שלוחים בברית המועצות לשעבר, כך שאפילו 'שכנים' מהמדינות שמסביב לא היו להם...
כעבור כמה שנים, לאחר שפעילות חב"ד בריגה התבססה והתרחבה, החל הרב גלזמן לסייע לבתי חב"ד במדינות שסביבו כמו אסטוניה ופינלנד, בהשגת אוכל כשר ובכל מה שנדרש לקהילה קטנה במדינות מרוחקות. אך בל נקדים את המאוחר.
המשך הכתבה המלאה - במוסף 'משפחה חסידית' של 'כפר-חב"ד'
מאפשרים לכם לקבל
