היתכן כי דווקא בישראל יאסר יבוא אתרוגי קלבאריה, הפוגע בחופש דת ופולחן, מדוע? • החוק בישראל אוסר לייבא אתרוגים מזן קלאבריה, מדוע?. • מדוע נוהגים לברך על אתרוג קאלבריה – דעת הרבי. • יש לאסור יבוא אתרוגים רגילים ולהתיר יבוא אתרוגי קלאבריה, לישראל. • איסור יבוא אתרוגי קלאבריה הינו בניגוד לחופש דת ופולחן ובניגוד להסכמי יבוא יצוא בינלאומים. • מדוע כל המדינות מתירות יבוא אתרוגיי קלאבריה ודווקא ישראל לא, היתכן? רשימה זו נכתבת, בעקבות הגיגים אשר פורסמו בנושא זה ולאחר שהתקבלו נתונים נוספים וחדשים אשר יש מקום להביאם בפני הקורא כדעה נוספת. בסוגיה דנן. החוק בישראל אוסר לייבא אתרוגיי קלאבריה, מדוע? ככל שמתקרב חג הסוכות, צצה השאלה, מדוע אין משרד החקלאות מתיר לייבא אתרוגים מחו"ל, השאלה מקבלת משנה תוקף אם נשווה המצב עם ארה"ב או מדינות נאורות אחרות, אליהן ניתן לייבא אתרוגים ללא הגבלה, נראה כי ההיתר לייבא נובע בין היתר מעקרון חופש הדת המהווה אחד מזכויות היסוד של האזרח במדינה דמוקרטית, וערכו כעקרון מקודש ונכס צאן ברזל של חברה מתוקנת, גם לעקרון חופש העיסוק חלק בהתרת יבוא אתרוגים, כאמור נשאלת, אפוא, השאלה מדוע אין מדינת ישראל נוהגת בנדון זה כמו מדינות אחרות (מהן אף כאלה אשר לדת בד"כ הנוצרית, ישנה השפעה גדולה, בהן). ובכן אין לדבר הסבר, פרט לרצון לשמור על פרנסתו של המגדל הישראלי. לשם העמדת דברים על דיוקם, יש לציין כי בהתאם לסעיף 2(ב)(2) לתקנות הגנת הצומח: "... רשאי המנהל לתת רשיון ליבוא .... " "אתרוג אחד לשימוש עצמי לצרכי דת". ודוק, רשאי נאמר, דהיינו, המנהל יכול להחליט גם שלא לאשר. עוד מן הראוי לציין, כי בשנה שעברה וגם לפני ימים ספורים, ביקר שר החקלאות, מר ישראל כץ, בכפר חב"ד והצהיר, כפוליטקאי מנוסה, כי הוא יתיר יבוא אתרוגי קאלבריה לישראל. אציין, כי הצהרה זו, גם אם תקויים, אין אפשרות עדיין ליבא אתרוגים, הואיל ועל מנת להתיר היבוא, יש לפעול בשני מישורים, האחד לבטל את איסור המוחלט של יבוא פרי הדר, לגבי אתרוגים והשני להתקין תקנות וקריטריונים בכל הקשור לצדדים התברואתיים ומניעת מחלות לאדם, לחי ולצומח, אשר על המייבא לעמוד בהם. וכאן טמון העוקץ. הקריטריונים יכול ויהיו כה מחמירים עד שיקשה מאוד לעמוד בהם וממילא מה הואיל השר בתקנתו. הציבור לא מודע לכך, השר מצהיר, חוזר ומצהיר, באותו מקום, באותו מועד ואותה הצהרה מילים מילים, מס שפתיים פוליטיקה "וגשם אין". הציבור שלנו, חכם הרבה יותר. מדוע נוהגים לברך על אתרוג קלאבריה – דעת הרבי כידוע מנהג חב"ד (גם אחרים ההולכים לאור תורת האדמו"ר הזקן, וגם אחרים, אשר לאוו דווקא נמנים על חסידי חב"ד), הוא לברך על אתרוגים הגדלים בקאלבריה, מחוז בדרום איטליה. הרבי, נשיא הדור, התייחס לכך כמה וכמה פעמים בשיחות ובאגרות קודש, להלן נביא חלק מדבריו הקדושים של הרבי. "... וראה בקונטרס חג הסוכות אשר בידינו יש קבלה להדר אחר אתרוגי קלאבריה דווקא ואדה"ז אמר על זה שהוא מטעם הידוע לו... ומובן שזה אינו נוגע לנו חסדי חב"ד וכל השייכים אליהם, שאין לנו אלא מנהג אדמו"ר הזקן והוא לברך על אתרוגי קאלאבריא... ומובא שם משוח חתם סופר אשר האתרוגים הבאים מיאנאווא אין צריך שום סימן עליהם..." (אגרות קודש חשפה). "... וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבנו הזקן, אשר כשאמר הקב"ה, ולקחתם לכם וגוי שלחו שליח לקלאברה והביאו משם אתרוגים. וכבר כתבתי במקום אחר... הטעם גם ע"פ נגלה כי קלאברה היא אטליא של יון שהיא משמני הארץ..." (אגרות קודש ד'שפא). "... והנקודה העיקרית היא שכל ההיתר הוא במקום שאין להשיג אתרוג בלתי מורכב, משא"כ בזמננו זה..." (לקוטי שיחות – הוספות חג הסוכות ממכ' יט' תשרי תשט"ז). "... הנה מה שכתבתי אודות אתרוגי קלברה, הרי ידוע שההידור בזה הוא מה שעוד מימי בעלי התוספות לקחו אתרוגים משם וכמובא בשו"ת חת"ס... (מובן שהטעמים ע"פ נסתר הוא ענין בפני עצמו) ... ולכן צריך להשתדל לקחת השתילים מאותו המחוז... ומה טוב שלא יהיה לא מפרדס ... אלא ביער..." (ליקוטי שיחות, הוספות אמור, ממכתב א' טבת תשט"ז). סיבה נוספת הקשורה במנהג אנ"ש, לברך על אתרוג קלאבריה נעוץ בעובדה כי לגבי חלק מהמטעים בהם גדלים האתרוגים ישנה חזקה כי הם בלתי מורכבים. בהערת אגב, נעיר כי חזקה זו קיימת (א"א להתעלם מהעובדה כי ישנן דעות המטילות ספק בחזקה הנ"ל) גם בקשר לאתרוגים אשר מקור גידולם במרוקו ובקורפו אשר ביון, אך גידולם לא במחוז קלאבריה, על כן אין להם היחוד הקיים באתרוגי קלאבריה, ואין אנ"ש מעדיפים אותם על פני אתרוגים אחרים. יש להתיר יבוא אתרוגי קלאבריה לישראל נראה כי מצב דברים זה בו נמנע מיהודים בארץ ישראל לקיים מנהג ישראל, (העולה במקרים מסוימים לדרגת דין), דורש תיקון. לא יתכן כי דווקא במדינת היהודים, הדמוקרטית, בה נשמרים בקפדנות יתרה עקרונות יסוד, כמו חופש הביטוי, חוק חופש העיסוק וחוק כבוד האדם וחירותו, לא תשמר זכות חופש דת ופולחן. המחוקק הישראלי בקובעו תקנות למניעת יבוא אתרוגים, יצא מנקודת הנחה, כי כשם שיש לשמור על פרנסת מגדלי הדרים ויצרנים אחרים, מיבוא, כך יש לנהוג בקשר להגנת מגדל האתרוגים. דא עקא, המחוקק ממרום שבתו, אינו מצוי בענין זה בחיי המעשה. מבדיקה אשר ערכנו מתברר כי יבוא אתרוגי קלאבריה לא פוגע – אולי רק בצורה זעירה – במגדל הישראלי וזאת על שום מה?, רוב רובו של העם היושב בציון, אינו משתמש באתרוג זה (מנהג זה נוהגים כידוע אלה ההולכים לאור תורת האדמו"ר הזקן). חלק גדול הימנו, שומר בקנאות על עקרון קניית אתרוג הגדל בישראל דווקא (וראה המעשה בענין אתרוגי קורפו). יוצא אפוא כי הצורך באתרוג קלאבריה הינו בעיקר ובמיוחד עבור אנ"ש חסידי חב"ד ומספרם כידוע אינו רב ביחס למספר רוכשי אתרוגים הכללי בארץ. יבוא "קאלאברער" לא ישפיע, אפוא, על מי שעוסק בגידול או בסחר אתרוגים רגילים. היבוא כן יכול להשפיע במידה מועטת, כאמור, על אלה המגדלים זן מיוחד אשר חסידי חב"ד נוהג לקנותם. מאידך, יהיו נשכרים כל אלה המקפידים על אתרוג קלאבריה, בכך שתהיה להם אפשרות לקנותו במחיר השווה לכל נפש, בניגוד לאתרוג קלאבריה הנמכר כיום במחירים גבוהים, לא רק באופן יחסי, כך "שאסור לבייש את מי שאין לו". ולמה נמכר אתרוג קלאבריה במחיר גבוה, ובכן, "מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה" ככל שהמצרך מצוי בצורה מועטת, והוא מוצר, בד"כ, של תשמישי קדושה, ישנם הדואגים להפקיע מחירים בניגוד לכל דין ומשפט (לא רק בעופות...), מעניין למה דווקא בעניני מצוות מפקיעים מחירים. ובכלל איפה ההגינות בלהפקיע מחירים דווקא בקרב אוכלוסיה שאינה בעלת אמצעים, בדרך כלל, ובקשר למוצרים – תשמישי קדושה – אשר ישראל קדושים הם, ומקפידים בכגון דא להדר ולהוציא ממון רב על מצווה, אף אם אין הפרוטה מצויה בכיסם. זר לא יבין זאת (יש כמובן סוחרים בענף (וציבור אנ"ש מכירים מקרוב)האתרוגים המאפשרים גם למי שאין ידו משגת, לקנות אתרוג , וציבור אנ"ש מכירם בקרוב). יש לאסור יבוא אתרוגים רגילים מחו"ל שונים הדברים בסוגיית היתר לייבא אתרוגים מחו"ל, אשר אינם מזן קלאבריה, וכאן המצב והמסקנה שונים לחלוטין. למה ירמזון מיליי, ובכן למי שלא יודע, ישנם מגדלים ישראלים ומשקיעים מארה"ב העושים הכנות מעשיות לגדל אתרוגים בטורקיה ובספרד. החקלאים במדינות הנ"ל מציעים להם אדמה ומים חינם ועלות כח אדם נמוכה, כידוע. הגע בעצמך, איך יראה שוק ארבעת המינים בעוד כמה שנים, כאשר השוק "יוצף" באתרוגים מחו"ל. לא צריך לנחש, המגדלים וגם חלק גדול מהסוחרים "יצאו מהביזנס" בלשון העם, "יצאו וידם על ראשם". נמצאנו, אפוא, מגיעים למסקנה המתבקשת מאליה, כי אין להתיר יבוא אתרוגים רגילים מחו"ל ואין שונה דינם ממוצרי יבוא רבים אשר המחוקק הישראלי דאג לקבוע לגבייהם, צו איסור יבוא מוחלט, או היתר בתנאי שישולמו מיסים גבוהים ע"מ למנוע בדרך זו את היבוא. אגב, בענין זה של איסור יבוא אתרוגיי קלאבריה לארץ קיים. אבסורד, מדוע ניתן לייבא אתרוגים מהארץ לאטליה, ומדוע חל איסור לייבא אתרוגים מאיטליה לישראל. הסכמי יבוא ויצוא, בינלאומיים, מבוססים, כידוע, על עקרון ההדדיות. מדוע דווקא באתרוגים מצא המחוקק מקום להפר כלל זה? יש מקום לאזן בין טובת הפרט הדואגת לנוחיות אישית, המצדדת בהיתר רחב ליבוא, לבין טובת היצרן, מצד התעסוקה, המשק וכלכלת המדינה, במובן הרחב אשר בראש מעייניה דאגה לכלל בפרספקטיבה רחבה. נושא זה של יבוא מוצרים מחו"ל, הינו חלק מהסוגיה ההלכתית – הרחבה בהיקפה – ולהבדיל משפטית בענין תקנות להגנת אנשי הקהילה מגורמים כלכליים חיצוניים ויש שינסו להשליך מהתקנות הנ"ל ולהסיק מסקנות בקשר לויכוח האם להתיר יבוא אתרוגים מחו"ל, אתרוגי קלאבריה וגם אתרוגים רגילים. דומה כי למרות שנושא רשימתנו מהווה חלק מהסוגיה הנ"ל, יש מקום לעשות אבחנה לא הרי זה כהרי זה. בעקרון לא יפגע הצרכן בישראל אם לא יותר יבוא אתרוגים מחו"ל, שהרי הארץ מוצפת באתרוגים וגם חופש הדת של קונה אתרוגים בישראל לא ייפגע. שונה דין יבוא אתרוגי קלאבריה. איסור יבואם גורם במישרין כי יהודים, אשר מנהגם בכך, לא יוכלו לקיים מצווה בהתאם למנהגם, אשר, יתכן כי הוא עולה לדרגת דין (ובכל הכבוד לא לי לדון בכך). למה הדבר דומה? שוו בנפשכם מצב תאורתי בו אין מצות לפסח בישראל וניתן היתר לייבא מצות מחו"ל, אך רק מצות מתוצרת מכונה. אין ספק כי אז היתה קמה צעקה, הואיל, וכמובן, חלק מהציבור לא יאכל מצות מכונה. אין ספק כי במקרה זה, היו הרשויות מתירות לייבא מצות יד. כך בדיוק המצב לגבי אתרוגי קלאבריה, אין יבואם גורם נזק למגדל הישראלי, האיסור לייבאם מונע מאנשים לנהוג בהתאם למנהג שו"ע, לאורו הם הולכים, וגם גורם נזק כספי גדול למי שרוצה לקנותו, ובמיוחד שאין הדבר פוגע במגדל, והסוחר הישראלי, היות ומספר ציבור המשתמשים באתרוג מזן קלאבריה מועט מאוד. עד כאן דעה נוספת בנשוא רשימתנו. ראינו כי יש דורשים לכאן ויש דורשים לכאן. יקרא נא הקורא, ישפוט ויסיק מסקנותיו. חג שמח! (האמור במדור זה, אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית או אחרת ו/או המלצה ו/או הבעת דעה בענין הלכתי ואין להסתמך על האמור, במדור זה, ללא התייעצות עם עו"ד. כותבת טור זה, מוצאת לנכון להדגיש, כי אין בעניינים המשפטיים ו/או האחרים בטור זה, משום המלצה ו/או יעוץ או הכוונה לפנות לבתי משפט אזרחיים - ערכאות, מבלי לקבל היתר מרב או מבי"ד).