האם עוברים על איסור הלנת שכר אם לבוס אין כסף לשלם?
שאלה: האם מעסיק עובר על איסור הלנת שכר אם עיכוב התשלום נובע מקושי אמיתי לשלם את השכר?
תשובה: לא ישכור אדם עובד אם ידוע לו שלא יוכל לשלם את שכרו בזמנו (אלא אם כן הִתנה איתו מראש שישלם לו בזמן מאוחר יותר).
מצווה לתת לשכיר את שכרו בזמנו, ואם איחר – עובר במצוות-עשה ובכמה מצוות לא-תעשה, שנאמר (דברים כד, יד-טו): "לא תעשוק שכר שכיר... ביומו תיתן שכרו ולא תבוא עליו השמש, כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו, ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא". החל מסוף היום (או הלילה) שנסתיימה בו תקופת עבודתו (יום, חודש או שנה), עובר המעביד ב'בל תלין'.
אין המעביד עובר אלא אחר שהעובד תבע ממנו את שכרו, ואינו עובר אלא כשיש לו מעות ואינו משלם. גם אם יש למעביד חלק מהשכר, ישלם את מה שיש לו, ואם לא נתן – עובר על כל האמור.
אפילו השכיר עשיר, עובר המעסיק על 'בל תלין'. אולם אם יש לו שני שכירים, עני ועשיר, ואין לו לשלם לשניהם, יקדים את העני. ואם שניהם שווים – יחלק לשניהם.
אפילו כשאין לו כסף, מידת חסידות ללוות ולשלם לשכיר בזמנו (והאר"י ז"ל היה מתעכב לפעמים מלהתפלל מנחה עד השקיעה כדי להשיג מעות ולשלם שכר שכיר). אם השכיר מבקש מהמעביד שיהיה שכרו שמור אצלו, רצוי שהמעביד ישלם לו תחילה ויחזור וייקח ממנו בתורת פיקדון.
אם מימוש נכסים בעבור תשלום השכר יגרום לעסק נזק רציני, אין המעביד חייב לעשות זאת, אך אם מצב העסק נראה אבוד, חייב לעשות זאת ולהציל את השכר. כשהמעביד מסביר את המצב לעובדים, ומקבל את הסכמתם להמתין עד שמצב העסק ישתפר (בתקווה שיצליח להציל את העסק ויוכל להוסיף להעסיקם גם בעתיד), אינו עובר.
מקורות: ב"מ קי-קיב. רמב"ם הל' שכירות פי"א. ספר החינוך, מצוה תקפח. טושו"ע חו"מ סי' שלט ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן חו"מ הל' שכירות סי"א ואילך (במהדורה הישנה חלק ה-ו עמ' 1777, ובחדשה ח"ו עמ' קנא). פתחי חושן הל' שכירות פ"ט, וש"נ.
מאפשרים לכם לקבל
