"נמסרה לו מלאכת הקודש להביא תועלת למוסדות החינוך"
בימים שלאחר פטירתו של הגאון החסיד הרב אהרן מרדכי זילברשטרום ע"ה, נפעמו בני המשפחה הקרובה, מאלפי הסיפורים המרגשים שזרמו ללא הרף, אודות אישיותו הדגולה והמרוממת של אבי המשפחה. אחד מאנשי החינוך הידועים, שעבד בעבר בא' ממוסדות החינוך שניהל הרא"מ, סיפר שלאורך השנים הוא היה מקבל בכל ערב ראש השנה טלפון מיוחד של איחולי שנה טובה, למרות שכבר סיים את עבודתו במקום מזמן. כזה היה "המחנך" בה"א הידיעה, אישיות שכל מהותו דוגמא חיה של מסירות והתמסרות ללא גבולות אל המחונך ואל המחנך.
חכמת חיים נדירה וחוש מפותח של הבנה לנפש התלמיד, הביאו אותו להישגים מרשימים בשדה החינוך הכשר על טהרת הקודש. על חוכמת חייו סיפר א' מבני המשפחה כי רצונו של הרא"מ עז היה לברך את הברכה המיוחדת שתיקנו חז"ל על ראיית מלך ממלכי אומות העולם, ובהקשר לכך נסע פעם בהזדמנות לשבדיה, שם נהוגה הייתה מלכות עם כל הגינונים.
הנוהג הוא שהמלך נוסע במכוניתו מתוך ארמון המלוכה אל עבר הרחוב, ואז עומדים האנשים בסך, ומסירים את הכובע לאות כבוד. הרב זילברשטרום שרצה להקפיד על ברכה עם שני כיסויים כפי הדרוש, נהג בחוכמה, החזיק את כובעו בידו לאורך כל זמן ההמתנה, ומשהופיע המלך, מיהר להניח את כובעו אל הראש ומיד אמר את הברכה כמטבע שקבעו חכמים, מלך שבדיה נהנה מהמחווה הבלתי רגילה, וענה 'אמן'.
רבים מהמבקרים בימי השבעה שהיו תלמידים בעבר, סיפרו על ימי הבראשית, בהם הביא הרב זילברשטרום עמו מאירופה שיטה חינוכית חדשה, הוא ידע איך להחזיק כיתה שלימה, בית ספר שלם, ללא הרמת קול, ללא הרמת יד, והתלמידים כולם היו מרותקים למשמע כל היוצא מפיו. במונחים של שנות החמישים והשישים בישראל, זאת הייתה מהפיכה של ממש. שהיום כולם משתדלים לאמץ אותה.
הרא"מ ע"ה ניחן בכח זיכרון נדיר, ותורתו שעמל עליה הייתה מונחת כבכף ידו. הוא השתמש הרבה בחוש מבורך זה, ובמיוחד בשדה החינוך, כאשר ידע לדאוג לכל תלמיד באופן אישי, כשזכר את כל הפרטים אודותיו מרגע שדרך על מפתן בית הספר, ועוד שנים רבות אחר מכן. כשהיה פוגש תלמיד מהעבר שכבר מחתן נכדים, היה מעלה בזכרונו מיד את כל השמות, של הוריו ובני משפחתו, הכתובות ומספרי הטלפון של לפני ארבעים שנה.
במשך השנים, טווה קשרים עם רבנים ואישי ציבור רבים, אנשים בתפקידי מפתח שונים בזרועות השלטון השונות, ובמיוחד בפקידות הממשלתית במשרד החינוך. היה שמח לנצל קשרים אלו לטובת אלו הזקוקים לכך, במאור פנים.
עם רבים מאנשים אלו, הייתה לו קביעות של לימוד בנגלה או בחסידות במשך השנים, ורבים מהם המכהנים כרבני קהילות או ראשי מוסדות חינוך, שופטים בבתי משפט, או דיינים בבתי הדין, סיפרו על כך לראשונה בימי השבעה. כך לדוגמא התגלה קשר מיוחד שהיה לרא"מ עם הרב ישראל הס שהיה רב הקמפוס של אוניברסיטת בר אילן, ר"מ במכון מאיר ובמכללת אורות ומחברם של ספרים תורניים רבים.
בדו"ח שנשלח לרבי מהנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים על פעילות חג הפסח ה'תשכ"ג, הם כותבים בסעיף 10: "כן חולקו לבתים של כ-60 פקידים בכירים ואנשי ציבור ששמותיהם וכתובותיהם נמסרו לנו על ידי ר' אהרן מרדכי זילברשטרום – המקיימים קשר עם בית הספר חב"ד בעיר גנים". ערכת החלוקה כללה אריזה שהכילה שלוש מצות שמורה, אגרת קודש של הרבי, ומכתב של צא"ח ירושלים.
במשך השנים קיים התכתבות עניפה עם רבנים ומורי הוראה בתחומים הלכתיים שונים, עם תלמידים רבים שהרבו להתייעץ עמו, ובכוונת המשפחה לרכז את כתביו, חידושי תורתו, לספר מיוחד.
מידת ההתקשרות שלו אל הרבי הייתה ללא גבול, הוא היה מתאמץ להבין כל מילה ומילה מדברי תורתו של הרבי, ואף זכה לפרסם כמה וכמה הערות ופלפולים על שיחות קודשו של הרבי במאספים תורניים שונים במשך השנים.
כמה מאנ"ש בירושלים סיפרו שדמותו הרכונה בקשב בעת ה'שידורים' בהיכל ישיבת תורת אמת, או לפני זה במאה שערים, בחנות המיתולוגית של ר' גרשון העניך כהן ע"ה, הייתה דוגמא למופת. כאשר הרבי היה אומר 'הדרן', הוא כל כולו בער באש להבה, היה פותח את הספרים, הגמרות והמפרשים, המדרשים ושאר המראי מקומות, וחי את הדברים, גם שעה ארוכה לאחר שהסתיים השידור אי שם לפני זריחת החמה ושאר המאזינים התפזרו לדרכם.
פעמים רבות, כדי להבין על בוריו ועומקו את ה'ליקוט' החדש שהגיע מחצרות קודשינו, הוא לא הניח עד אשר למד היטיב את כל השיחה, עם כל ההערות השוה"ג וכל המראי מקומות. שעות רבות הוא בילה בספריות התורניות של 'מוסד הרב קוק', של ספריות האוניברסיטאות בירושלים, כדי להגיע למראי מקומות נדירים ובלתי מצויים. איש החינוך הרב יחיאל מלוב מראשל"צ סיפר, כי פעם שמע מהרא"מ כי סיים את לימוד ט"ל כרכי הליקוטי שיחות מספר פעמים רב.
אהבתו ללימוד התורה לא ידעה גבולות. מחמת השעות הרבות שהשקיע בעסקנות ציבורית בשליחות רבותינו, נתקיימה בו הברכה של אלף פעמים ככה. בנסיעותיו התכופות באוטובוס או ברכבת ברחבי הארץ, היו שפתיו דובבות את מסכתות המשניות בעל פה. ופעם שם לב אחד מבניו, שבהלוך לעיר מסויימת שינן את חציה הראשון של מסכת כלים, ובחזור את חציה השני.
בתקופה הארוכה (כמעט שנה תמימה) שהקדיש מחייו, בדחילו ורחימו להכנה לנסיעה אל הרבי לקראת חודש תשרי ה'תשל"ב, לקח חופשה של 'שבתון', והקדיש בין 14 ל-16 שעות ביום ללימוד נגלה וחסידות, חלקם עם חברותות, חלקם עם בניו בישיבות בהם למדו, ובשעות לא שעות הגה בעצמו ולא פסיק פומיה מגירסא. בשאר הזמן עסק בעבודת התפילה בצורה של חסידים מקדמת דנא.
*
באגרת קודש מיוחדת שקיבל הרב זילברשטרום מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, הוא מורה לו להשאר על משמרתו, משמרת החינוך במוסדות בצרפת, וז"ל המכתב מיום כ"ג סיון ה'תש"ז: "ידידי הנכבד והכי נעלה אי"א מו"ה אהרן מרדכי שי', שלום וברכה, במענה על מכתבו מכ"ו אייר העבר, נכון הדבר שלעת עתה ישאר בצרפת, ויודיע לאמו תחי' כי למשך זמן קצר מוכרח הוא להשאר במקומו... השי"ת יהי' בעזרו ויצליחו בכל הצריך לו בגשמיות וברוחניות. הדו"ש ומברכו".
בעת שביקר כ"ק אדמו"ר זי"ע בצרפת באותה שנה, כדי לקבל את פני אמו הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה שניאורסאהן שיצאה מעמק הבכא הסובייטי, הוא שוחח ממושכות עם ר' אהרן מרדכי שהיה עודנו בימי בחרותו, בנושאים יסודיים בחינוך, ואף פתר לו בעיות חינוכיות שהתעוררו באותם מוסדות החינוך שניהל אז, תחת ארגונו של הרב זלמן שניאורסאהן ע"ה, בן דודו של הרבי.
לא רק שיחות אישיות היו בין הרבי לבין הרא"מ, אלא אף ביקור מיוחד באותם מוסדות חינוך. את ההתרשמות האישית מפועלו החינוכי המוצלח והמיוחד של הרב זילברשטרום, הביע הרבי שנים לאחר מכן באגרת קודש מיוחדת ונדירה.
כך כתב לו הרבי באגרת קודש מב' אדר שני ה'תשי"ד: "בהנוגע לכת"ר, במ"ש ושואל מהו תפקידו המיוחד שלו, והנה כבר כתבתי בזה, שבידעי כשרונותיו וההצלחה שהיתה לו בצרפת במקצוע זה, הנה לדעתי צריך הוא למסור את עצמו – איבערגעבן זיך – להעמיד את הרשת על הגובה האפשרי והדרושה בהנוגע לחינוך... וכן לבחון את כשרונות המורים והמורות. והעיקר שידעו שיש עין בוחנת ומשגיחה עליהם, שבמילא מעורר זה אצלם מסירה יותר למילוי תפקידם".
מעניין לציין שבהמשך למכתב זה, שלח הרבי אגרת קודש בי"א אדר שני אותה שנה, להר"ר אברהם פאריז, בו הוא מציין בין הדברים: "בהנוגע לפועל, הנה כיון ש... הסכים הרא"מ שי' זילברשטרום אַריינוואַרפען זיך בהחינוך של הרשת וביחד עם זה לסייע, אם יוצרך לעזרתו, בהליכה במשרדים המתאימים, הנה תקותי שאם, לעת מן העתים, גם יוצרכו להשתדלות יוצאה מן הכלל, הנה, נוסף על הנ"ל...".
אחד המשפיעים החשובים, מידידיו האישיים של הרא"מ ע"ה אמר בימי השבעה, שרואים כאן את מידת התקשרותו הרבה של הרב זילברשטרום. שהרי באגרת הקודש הראשונה הרבי דורש ממנו 'איבערגעבן זיך', ובמכתב השני הרבי מציין את העובדה שההסכמה של הרא"מ הייתה 'אריינווארפען זיך', שיש בזה עומק לפנים מעומק.
גם בשנים מאוחרות יותר, כותב הרבי אליו ומזכיר את תקופת צרפת. הנה למשל באגרת קודש מיום כ"א מרחשוון ה'תשכ"ה: "בודאי מכיר שראה במוחש איך שהצליח באופן למעלה מדרך הטבע בתוככי בתי ספר החב"דים אשר בירושלים עיה"ק בהמשך להצלחתו עוד בצרפת... ועל פי זכרוני מעת פגשתיו בצרפת, תקותי שאין צורך באריכות".
*
בספר 'ימי תמימים' חלק א' התפרסם מכתב ששלח הרה"ח וכו' ר' אפרים וואלף אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, מיום כ"ח מנחם אב ה'תש"ח:
"כ"ק אדמו"ר שליט"א, מאחרי שבועות התחלנו ללמוד בבית הכנסת חב"ד במאה שערים כל ערב שיעור. פעם גמרא פעם דא"ח. כמו"כ סדרנו במוצש"ק מלווה מלכה'ס.
המשתתפים הם ר' משה שי' ובר, ר' דוד שי' גולדברג, ר' ישראל יצחק שי' היילפרין, ר' לייב שי' לוין, ר' זאב שי' מינצברג, ר' יונה שי' מנדלסון, ר' ברוך שי' פריז, ר' משה שי' האלצבערג, ר' מנדל שי' קדנר, ר' משה שי' סגל, ר' אברהם צבי שי' כהן, ר' יהושע שי' אלבוים, ר' חיים משה שי' אלפרוביץ, ר' שמחה בונם שי' הבר, והב' אהרן שי' זילברשטרום".
כחודש ימים לפני ההסתלקות, באג"ק מיום ח' טבת ה'תש"י כותב לו כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "אל הנכבד אי"א מו"ה אהרן מרדכי שי', שלום וברכה! במענה על מכתבו מי"ז כסלו העבר, נעים הי' לי לראות את הדו"ח המסודר והמפורט אודות התלמוד תורה ובודאי יתאמץ ויזדרז להכניס בהשכל ודעת את התיקונים הדרושים והשי"ת יהי' בעזרו בגשמיות וברוחניות. האם אינם בתכנית הלימודים זמנים קבועים לספּורי אגדות חז"ל ולשיחות עם התלמידים בענינים של יראת שמים ומדות טובות?, השי"ת יברכו ויצליחו בכל הדרוש לו בכלל ובפרט. המברכו בגשמיות וברוחניות".
את הדו"חות המסודרים המשיך הרא"מ זילברשטרום לשלוח כהוראת הרבי הריי"צ, וזוהי כוונת הדברים במכתבו אל הרב חודקוב מיום כ"ט ניסן ה'תש"י, בו הוא מציין 'פרטים נוספים אפשר למצוא, אם נחוץ, במכתבי אל כ"ק אדמו"ר הכ"מ'. מכתב זה אל הרב חודקוב שנשלח על נייר המכתבים של תלמוד תורה 'שילה' אותו ניהל אז בהצלחה, הוא המכתב עליו העיר הרבי בכתב יד קודשו עדות נדירה על אופיו של הרב זילברשטרום "ירא שמים בתכלית".
מיד עם עלותו של הרבי על כס הנשיאות, החל קשר מכתבים ומענות מיוחד בנושא החינוך בארץ הקודש, קשר שהחל כאמור בעת ביקורו של הרבי על אדמת צרפת, שלוש שנים קודם לכן.
כבר בראש חודש סיון ה'תש"י, כותב לו הרבי באגרת קודש: "מכתבו מכ"ט ניסן הגיעני ורב תודות לו על הידיעות הסטטיסטיות אודות מצב החינוך. בנוגע להצעתו אודות סמינריון למורים, אבקשו לבוא בהצעה מפורטת אודות שיעורים פדגוגיים שתפקידם יהי' להכשיר במשך זמן קצר (6-3 חדשים) מורים אשר בדרך כלל יש כבר להם הידיעות היסודיות הדרושות לכל מורה, וזקוקים רק להכשרה פדגוגית – מתודית...".
מכתב זה שמודפס במלואו בסדרת אגרות קודש, ובו דן עמו הרבי אודות האנשים המוכשרים לכך ואודות התקציב, היה חלק מהתשתית למערכה הגדולה להקמת ה'רשת' – רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש. לבד מתפקידי הניהול הארציים והעירוניים שנטל על עצמו הרב זילברשטרום, הוא אכן עמד בראש המחלקה של הכשרת אברכים ותמימים מאנ"ש, להיות מורים פדגוגיים עבור מוסדות החינוך שנפתחו בזה אחר זה בערי ארץ ישראל.
בהקשר לזה מעניין לציין את המובא בעלון 'התקשרות' תר"פ: מספר המחנך והמנהל הוותיק, הרה"ח ר' אהרן מרדכי שי' זילברשטרום – "כשהגעתי לרבי בפעם הראשונה, לחודש תשרי ה'תשל"ב, נכנסתי אל הרה"ח רחמ"א חודקוב ז"ל בין כסה לעשור, ואמר לי: הבעיה שלנו איננה כסף ולא מלחמות, על הכל נתגבר בעז"ה, הבעיה היא שמורים טובים אינם צומחים על העץ. יש מורים טובים שאינם באים לחב"ד. צריך לעשות תנועה שירצו לעבוד בחינוך. גם בין האברכים שלנו, אלה שאינם מתכוננים לפנות לרבנות או לדיינות, יש לשאוף שיצאו לבנות את החינוך. לא לשכנע ישירות, כי זה יצליח רק עם מעט אנשים, אלא ליצור אווירה כזאת שהם ירצו להיות מורים, ויראו בזה כבוד ולא השפלה ח"ו".
לאחר שנה רצופה של התמסרות להקמת ה'רשת' תוך שהוא משליך הצידה את כל צרכיו האישיים, ומוותר על פת לחם כפשוטו לפיות בני משפחתו, שיגר לו הרבי מכתב ובו הוא מורה לו איך לכלכל צעדיו, יחד עם מסירות הנפש לקיים ולממש את בקשתו של הרבי להצלת חינוכם של עשרות אלפי הילדים באה"ק, לדאוג שיהיה מה לאכול בבית.
בנימה מיוחדת של פנייה אישית כותב לו הרבי באגרת מיום כ' סיון ה'תשי"ג: "...נודעתי מן הצד אודות מצבו הגשמי הקשה, ולפלא שהעלים זה ממני עד עתה, שלא כמנהג אנשים אוהבים זה לזה וידידים... בברכת הצלחה בעבודתם בקודש, ואשר הוא וזוגתו שיחיו יראו במוחש ובעיני בשר, איך שהצליחם השי״ת והעמידם בקרן אורה ובעבודה בהרשת, ולקרב עי״ז את לבם של בני ובנות ישראל לאבינו שבשמים".
בהמשך לדברי החיבה הנדירים ומילות העידוד במכתב הקודם, נמצאה בין גנזיו של הרב זילברשטרום עוד אגרת קודש מיוחדת, מיום ט' מרחשוון ה'תשט"ו, היום בו נולד לו בנו השלישי, הרה"ח ר' טוביה שיחי' זילברשטרום: "...זיכהו השי״ת אשר הביאו וקשרו באילנא דחיי ושושילתא דדהבא, הם נשיאנו הק׳ זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע נשיאי תורת חב״ד, אשר ברוחם ועל ידי לימוד תורתם והנהגותיהם נתייסדו בתי ספר וצריכים להתנהל כן, ונמסרה לו מלאכת הקודש בחינוך הכשר, שהוא לא רק מורה של כתה, אלא גם מנהל של בית ספר, וגם - להביא תועלת לשאר בתי ספר ולקיום הכללי - של מוסדות חינוך חב״ד באה״ק ת״ו".
ואכן, אישיותו החינוכית בלטה בבניית ייסוד וביסוס מוסדות חינוך חב"ד בכל רחבי הארץ. רבים ציינו את שני הקצוות שהיו באישיותו, מחד היה איש מלחמה שלחם ללא חת מול מונע ומעכב, והיה בעל אומץ לב מיוחד בכל הנוגע להגשמת וביצוע רצונו של הרבי עד הנקודה האחרונה, פעם התבטא, לאחר אחד המאבקים ההרואיים בפתיחת שנת לימודים מול השמאל וגורמי החינוך שלחמו בשיניים חשופות במוסדות חב"ד "כשאני נלחם, אני נלחם עם אריות, לא עם זבובים". מאידך היה איש רך לבב שיכל להתבטל לפני כל ילד קטן. בשנים הראשונות היה מזמין לביתו הצנוע ברחוב שטראוס את התלמידים, שהיו צועדים רגלית מרחקים רבים, והיה משתעשע אתם בדברי חידודים וחוכמה, תורה והלכה במשך שעה ארוכה כאב אוהב.
בכתבת סיקור מיוחדת ומרתקת שפרסם יצחק שור, ב'על המשמר' בשנת ה'תשל"ח (11.4.78), הוא כותב: "כאשר דרכה כף רגלי בשערי בית הספר הממלכתי דתי חב"ד בעיר גנים בירושלים, חשתי, כי רוחו של הרב מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, הוא הרבי מליובאוויטש, שורה על המקום. מק"ק ברוקלין אשר בניו יורק הוא שולח לאחינו בני ישראל בארץ הקודש את הוראותיו, שכל מטרתן להגדיל תורה ולהאדירה. בפקודתו הוקמו בתי ספר רבים של חב"ד, שמספר תלמידיהם מתקרב לרבבה. את ממלכתו שפכו חסידיו לא רק על פני דוברי מאמע לושן, אלא גם על פני יוצאי קהילות פרס וכורדיסטאן ועד ליוצאי קהילות מארוקו.
"ברגע שחבשתי על ראשי את הכיפה ידעתי אל נכון, כי יוצא אני מעולם הספק ונכנס לעולם הוודאות. כמו שנאמר בשיר, המופיע בפתח עלון בית הספר: חב"ד הוא בית ספרנו \ הרבי בראשינו \ נאמניו כולנו \ אשרינו וטוב חלקינו \ מצוות נפיצה \ מבצעים נבצע \ וכך נשמיד את אוייבינו.
"בפתח בית הספר מקדמים את פני מנהל בית הספר הרב אהרון מרדכי זילברשטרום, וסגנו הרב עקיבא פרידמן. הם הצליחו לעורר את סקרנותי – כיצד מציגים "הלכה" בתערוכה? כיצד ממחישים לילדים טעוני טיפוח בשכונה ירושלמית, את רוח הטהרה והתפשטות הגשמיות?".
*
גם לעסקני חב"ד בארץ הקודש באותם שנים, שהיו קשורים לביסוס ה'רשת' כותב הרבי דברים מיוחדים על הרא"מ ע"ה.
במרחשוון ה'תשי"ד כותב הרבי אל הרה"ח וכו' אליעזר קרסיק: "...תשואות חן על שמעורר ומזרז את הרה"ח הוו"ח אי"א נכבד ומשכיל עוסק בצ"צ וכו' מוהרא"מ שי' זילברשטרום שימשיך ויוסיף בהעבודה בהרשת, מוסיף והולך".
וחודש לאחר מכן, בכסלו ה'תשי"ד כותב הרבי אל הרה"ח וכו' אברהם פאריז: "מש"כ ע"ד הרמ"א שי' זילברשטרום, הנה [צריך] להתחשב עם זה שהוא היחידי, כנראה, המומחה בעניני חינוך כדבעי, ובמילא א"א להיות בלעדו, כי הרשת מוכרח שתשאר קיימה, ולא עוד אלא שגם תתפשט".
כמה שנים אחר כך, כותב הרבי לאחד מאנשי החינוך המובחרים באה"ק, בחודש מרחשוון ה'תשכ"ה: "...מכיר הנני את הוו״ח אי״א נו״נ רב פעלים ובעל מרץ הרב אהרן מרדכי זילברשטרום שי׳ אישית מלפני כו״כ שנים, ואומר הנני בפה מלא, אשר ראיתי הצלחתו של הרב אהרן מרדכי זילברשטרום שי׳ עוד בצרפת, ולאחרי זה בירושלים עיה״ק בשטח החינוך...".
בבטאון חב"ד ט' שהופיע לח"י אלול ה'תשט"ו מובאת סקירה מיוחדת על אירועי חג הגאולה י"ב – י"ג תמוז של אותה שנה: "בבית הספר חב"ד בכפר מנחת ליד ירושלים התקיימה מסיבת חג בהשתתפות רבני אנ"ש וצעירי חב"ד. נאמו הרבנים זוין, ששונקין, ושפירא יחיו. ניהל את המסיבה מנהל ביה"ס ר' אהרן מרדכי שי' זילברשטרום".
לאחר אותה התוועדות מוצלחת שיגר הרא"מ דו"ח כהרגלו אל הרבי, ובאגרת ששלח הרבי להנהלת בתי הספר של הרשת מיום ט"ז מנחם אב הוא מציין זאת: "... הנהלת בתי ספר אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש אשר בעיה"ק ת"ו, ד' עליהם יחיו שלום וברכה! אתענין לדעת אודות הפרטים הבאים לקמן:
א) כפי הנשמע כאן, הנה סיום הרשמי דזמן הלימודים הי' באמצע תמוז, ובודאי שכמנהגם הטוב המשיכו בלימודים גם אחרי כן, ומעונינים לדעת בפרטיות בכל אחד מבתי הספר מתי סיימו, ואם ניצלו ימי הי"ג תמוז באופן המתאים, כי רק מביה"ס דמנחת נתקבלה ידיעה עד"ז.
ב) התחלת זמן הלימוד באופן רשמי כפי הנשמע כאן, בחצי אלול ומובן ופשוט אשר אין זה מספיק להכין תלמידים-ות אפילו במקצת לימי הסליחות והענינים דחדש תשרי, ולכן בודאי שבכל בתי הספר יתחילו הלימודים קודם לזה ומה טוב בתחלת חדש הרחמים הוא חדש אלול, ובודאי יש לסדר בהשתדלות בעוד מועד שלא יהיו עכובים בזה מצד המשרדים השונים... בתקוה לקבל מכתב מפורט בהקדם, בתודה ובברכה".
משראה הרא"מ ע"ה את גודל הנח"ר שהרבי שאב מכך ששנת הלימודים המשיכה גם אל תוך החופש הגדול, ואת הבקשה לפתוח את שנת הלימודים של ה'תשט"ז בראש חודש אלול, ולא כרגיל על פי החוק בראשון לספטמבר, התמסר לעניין, ואף נאבק עם משרד החינוך בעניין, ולבסוף נחל הצלחה פלאית, כפי שהרבי התבטא בפומבי "שכל זה נעשה רק עי"ז שהראה את תוקף התקשרותו – על יָדִי – אל כ"ק מו"ח אדמו"ר".
סיפור הדברים המלא וההתייחסות של הרבי למאורע, ניתן למצוא בשיחה המופלאה שאמר הרבי בהתוועדות יום שמחת תורה ה'תשט"ז, נדפס ב'תורת מנחם – התוועדויות' חלק ט"ו.
*
שורת אירועים התקיימה בירושלים מקום מגוריו, לזכרו ולעילוי נשמתו בקשר עם סיום ימי השלושים. ביום ראשון י"ז מנחם אב התכנסו מכרים וידידים, תלמידים ובני המשפחה, לאירוע מרגש בו הועלה זכרו של מי שעמד בראש המהפיכה החינוכית שהוביל הרבי בארץ הקודש, מיד עם עלותו על כס הנשיאות, יחד עם עוד כמה נחשונים שהתמסרו להקמת ה'רשת'.
ביום שני, התכנסו בני המשפחה ללימוד משניות כנהוג, ולאחר מכן התקיים טקס חנוכת האגף החדש 'מכון המאו"ר' בבניין מרכז 'אור החינוך', שע"י ספריית 'היכל מנחם' בניהולו של בנו הרה"ח ר' בנימין נחום שיחי' זילברשטרום. האגף ייתן מענה מיוחד לציבור אנ"ש בבעיות חינוכיות העומדות לפתחו, וירכז את מיטב המומחים בתחום, שיהיו פנויים לתת פתרונות השווים לכל נפש, למען עתיד החינוך החב"די.
סעודת המצווה והתוועדות התקיימה בשעות הערב, באולם ע"ש ר' אליעזר ננס ע"ה, בבית 770 בשכונת רמת שלמה.
בהשגחה פרטית מופלאה, התקיימה באותו יום ברית מילה לנין של הרא"מ ע"ה. התרגשות רבה עברה בקהל, ובין בני המשפחה במיוחד, כאשר בבריתו של אאע"ה לבנו של הרה"ת ר' שלום שמחה זילברשטרום שיחי', מנהל מוסדות חינוך 'אור מנחם' בצפת עיה"ק, נקרא שמו של הרך הנימול אהרן מרדכי זילברשטרום שיחי' על שמו של הסבא הגדול. ובוודאי יקוים מאמר חז"ל כשנולד בן זכר נתרפאה כל המשפחה.
במהלך הכינוס שהתקיים ביום שני בערב, נאמו בטוב טעם הגה"ח ר' יוסף צבי הלוי סגל שיחי' ראש כולל 'צמח צדק', הגה"ח ר' יוסף יצחק הבלין שיחי' ראש מכון וספריית 'היכל מנחם' ורבה של קהילת ליובאוויטש ברמת שלמה, הרה"ח ר' אליהו פרץ זילברשטרום שיחי', אחיו של ר' אהרן מרדכי ע"ה, הרב שאול סילם, מתלמידיו ומושפעיו של ר' אהרן מרדכי ע"ה, ועוד.
הרב סגל הרחיב בנאום בנוי לתלפיות אודות אישיותו המיוחדת שהראה דוגמא של חסיד ששולט ברוחו ובכוחותיו הפנימיים והחיצוניים, הרב הבלין ציין בדבריו את החובה ללמוד מדרכיו ע"פ מה שנאמר "והחי ייתן אל לבו", ואחד מהדברים המופלאים של ר' אהרון מרדכי היה, לדעת להיות מונח לגמרי בכל עניין שעוסקים בו, להיות "פנימי".
הוא שימש דוגמא חיה של פנימי אמיתי על פי דרך חב"ד. האח ר' אליהו פרץ שיחי' סיפר מהליכותיו ויגיעתו בתורה במשך כל השנים. הוא אף הוסיף וגילה שבמשך השנים הוציא הרא"מ קובצי חידושי תורה וכתבם בשם התלמידים, חלק נכבד מהחידו"ת היו שלו ואך נתן כבוד לתלמידים וסייע עמם וכו' ובכך העלה אותם על דרך המלך ונסך בהם רצון ללימוד התורה. בין הקובצים ישנו קובץ חידושי תורה מיוחד שהוציא בשעתו וכתב על כך "מוקדש ליום השלושים לאחי שמחה שנרצח בכפ"ח הי"ד יחד עם חמישה מתלמידיו".
נציג הבנים, ומי שעומד בראש המכון החדש, איש החינוך והמשפיע הרה"ח ר' בנימין נחום זילברשטרום שיחי', הרחיב אודות ההחלטה להקים את המכון ואת האגף החדש.
הוא סיפר שאביו ע"ה תכנן להקים בעת פרישתו ממשרתו כמנהל בתי הספר של הרשת ו-33 הגנים בירושלים עיה"ק, לשכת ייעוץ להורים משום שראה את החסר הגדול בעניין זה, ואכן כשנסע אל הרבי בשנת ה'תנש"א הכין את עצמו לבקש את ברכת הרבי לכך.
בהזדמנות מסויימת סיפר הרא"מ לבני משפחתו: "כשנסעתי אל הרבי, לאחר מלחמת המפרץ, בזמן שרשמית סיימתי את התפקיד של ניהול ב'רשת', לאחר הארכה של שתי שנים נוספות [לבקשת משרד החינוך, ולבקשת הרה"ח ר' דוד חנזין], היה זה בחודש תמוז. רציתי להציע תוכנית משלי, מה לעשות אחרי הפרישה. הכנתי תוכנית, ורציתי לשאול את הרבי בעת חלוקת הדולרים, האם ואיך לעשות את זה.
"לפני שהספקתי לפתוח את הפה, אני שומע את קולו הק' של הרבי "הפצת המעיינות בשמחה ובטוב לבב". וכבר הייתי בחוץ. מובן מאליו שהתוכנית שלי נגנזה. הייתה לי תוכנית לפתוח לשכת ייעוץ בחינוך, להורים של התלמידים. ראיתי שהדבר הזה חסר מאוד. אבל מאז התחלתי לעסוק כמצוות הרבי, בהפצת המעיינות, במסירת שיעורים, בכל האמצעים האפשריים, ובפרט נוער. לקרב אותם לתורה ולמצוות, לחסידות ואל הרבי".
כזה היה, מקושר וחסיד בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, עם ביטול עצום והתקשרות איתנה. נאמן לברכתו של הרבי אליו, עסק בהפצת המעיינות בשמחה ובטוב לבב.
לימים, כאשר ביקש בנו ר' בנימין לבצע את משאלת לבבו, ולהקים במסגרת 'היכל מנחם' בראשו הוא עומד, את הלשכה הזאת, נתן את הסכמתו וליווה את תהליכי ההקמה של מרכז אור החינוך, על שמם של הרה"ח בעל מסירות הנפש הידוע, ר' אליעזר ננס וזוגתו מרת רייזל ע"ה.
עם מלאות ימי השלושים, הוחלט להקים אגף מיוחד במכון זה, לזכרו של הרב זילברשטרום, ושמו אשר נתן לו הוא "המאור" ראשי התיבות של שמו.
כמו כן הודה ר' בנימין לכל המשתתפים על הגעתם לכינוס, ובמיוחד למנחה הדגול הרה"ח ר' דוד זילברשטרום שיחי' שהנחה בטוב טעם את הכינוס ואת שורת האירועים כולם, למנהל מרכז 'אור החינוך' הרה"ח ר' דוד וויס שיחי' שמוסר מכוחותיו ומרצו ומשתדל מאוד לקדם ולעשות בכל תחומי החינוך, בשילוב בין הרבנים מורי הדרך של המכון ואנשי מקצוע חינוכיים, וכן הודה במיוחד למרא דאתרא הרב יוסף יצחק הבלין, על שמשקיע כוחות רבים לקידום ופיתוח המקום בו ועל ידו יוכלו הרבה יהודים לקבל "מענה חינוכי", להאיר להם את הגישה והדרך הנכונה בחינוך הבנים והבנות כרצו"ק רבותינו הקדושים זי"ע בכדי להכין אותם ואת עצמינו ואת העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו בב"א.
מרכז 'אור החינוך'
טל' 02-6700787
בבניין ספריית החסידות 'היכל מנחם' רח' ישעיהו 22 ירושלים
אימייל: orchinuch@gmail.com
מאפשרים לכם לקבל
