כשהמראיין נהפך למרואיין
מאת מנחם כהן
סעודת ליל שבת נסתיימה זה עתה. נתנאל, ילד בן שתים-עשרה, הוזמן להתארח בשבת אצל חברו הטוב. שולחן השבת היה מושלם. מיטב המטעמים, משפחה חמה ואוהבת, אווירה ביתית נעימה. בני הבית עושים הכול כדי שהאורח ירגיש בנוח, ונתנאל אכן נראה שמח ומאושר. אבל כשהוא עולה על מיטתו פורץ ממנו מעיין של דמעות, והוא בוכה שעות רבות, בכי חרישי אל תוך הכר.
דווקא השלמות המשפחתית של המארחים מבליטה בעבורו את כל מה שאין לו. הוא לא זכה להכיר את אימו, שמתה זמן קצר אחר לידתו. אביו לא היה מסוגל לטפל בילדיו, והם פוזרו בפנימיות. עכשיו האב התחתן שנית, ונתנאל מרגיש שאיבד לא רק אימא אלא גם אבא. הוא מרגיש אומלל מאוד.
חוויות כואבות
זה אחד הרגעים המצמררים בספר החדש 'נתנאל', שכתב הסופר ר' זלמן רודרמן (44). הקוראים הוותיקים של 'שיחת השבוע' זוכרים את רודרמן מהימים שבהם כתב את המדור הזה, 'חיים יהודיים', והגיש מדי שבוע ריאיון מרתק עם אישיות כלשהי. עכשיו המראיין נהפך למרואיין.
עד כה פרסם רודרמן יותר מעשרים ספרי קריאה לילדים ולנוער, נוסף על אין-ספור סיפורים וכתבות פרי עטו, שהתפרסמו בבימות עיתונאיות רבות. הספר 'נתנאל' שונה מספריו הקודמים, בעיסוקו בבעיות כואבות ובחוויות של יתמות, בדידות, חיים בפנימייה, יחס הסביבה ועוד.
לא הכול 'מגיע לי'
האם לא עדיף שילדינו יקראו סיפורים מתוקים ויפים? למה לחשוף אותם לעולם הכואב והאכזר? רודרמן אומר שהרעיון לספר הבשיל בליבו מתוך התבוננות בילדים: "אומרים שהילדים הם עַם אכזר, והם אכן עלולים להיות כאלה. אבל כשאתה הופך להם את נקודת המבט, הם מפגינים המון חמלה, רגישות וטוּב-לב. חייבים לעורר אצל הילדים יכולת לראות את הדברים מהזווית של הילד הסובל, ולצערנו יש כאלה בכל כיתה. ילדים שחוֹוים עוני, מחלה במשפחה, יתמות, גירושין וכדומה, והם הראשונים להידחק אל שולי החברה וליפול לתהומות".
והייתה לו עוד מטרה: "רציתי לשנות בילדים את התחושה שהכול מובן מאליו ושאפשר תמיד לדרוש עוד. אני רוצה שילד יבין כמה עליו להודות לקב"ה על שנתן לו אבא ואימא מסורים, בית חם, מיטה רכה, מקום לימודים מסודר, חברים טובים. שהילד ילמד להעריך את מה שיש לו".
דמעות בכתיבה
הספר אכן נוגע ללב וגורם לך להזיל דמעות. "אני מאמין בנוסחה שאם אתה רוצה שהקוראים יבכו כשיקראו את הספר, אתה צריך לבכות בעצמך", מגלה רודרמן. "במהלך הכתיבה היו הרבה רגעים שבשעת הכתיבה חוויתי את הדרמה המתוארת ופשוט בכיתי. זה ספר שבא מבפנים ממש".
לדבריו, גם מבוגרים התרגשו לקרוא את הספר. "אברך צעיר בא אליי ואמר כי קרא את הספר בעקבות בנו והתרגש מאוד", מספר רודרמן. "האיש אמר כי הזדהה במיוחד עם התיאור של נתנאל המטלפן מהפנימייה לבית אביו ומיד מנתק, מחשש שאת השפופרת תרים אימו החורגת. אותו אברך הודה כי בנעוריו התייתם מאימו וחווה חוויה זהה לגמרי, ולכן הסיפור נגע כל-כך לליבו".
מאפשרים לכם לקבל
