מעבר לבהלה שפקדה את כל אוהדי הבייסבול היהודים, התמקדה הסערה "במחותן הראשי" של המשחק – שחקן בשם סנדי קאופקס שתפקד כ'קאוטרבק' (אם איני טועה) בקבוצת ה- dodgers, אחת הקבוצות שהעפילה לworld sereis-. שחקן זה שהיה יהודי הודיע לתדהמת כולם כי אינו עומד להשתתף במשחק שיערך ביום כיפור שהוא יום קדוש לעם היהודי. ראשי הקבוצה שלא ששו לוותר על כוכב בסדר גודל זה הפעילו עליו לחצים עצומים בצורת מלגה מיוחדת בסך 50,000$ (בשנת 1965!) באם ישחק, וכן איימו עליו שבאם יעמוד בסירובו יפוטר מהקבוצה. אך סנדי עמד על שלו "כיהודי אינני יכול לעשות שקר בנפשי ולשחק ביום כיפור", הלחצים הרבים לא הועילו ואכן סנדי קידש שם שמים וגרם לסערה תקשורתית ענקית בארה"ב וקנדה, כל כלי התקשרות פרסמו בהרחבה את מעשה הגבורה (כך הם התבטאו) ופרסמו כתבות נרחבות על קדושת יום הכיפורים לעם ישראל. ולמי שתמה האם הייתי אוהד בייסבול כל נלהב שאני בקי בפרשיה זו, צר לי לאכזב שלא בייסבול ולא יער, אלא שבאותה התקופה זכיתי להשתתף בחצרו של הרבי מליובאוויטש בניו יורק, וזכורני כיצד בהתוועדות בשמחת תורה באותה שנה, הקדיש הרבי שיחה ארוכה על הזכות העצומה שנפלה בחלקו של אותו שחקן, שעמד בתוקף ובמס"נ שלא לשחק ביוה"כ ובכך קידש שם שמים ברבים. וכאן ברצוני לשאול שאלת תם: כיצד קורה הדבר ששחקן אמריקאי שלא גדל בארץ ישראל, ולא התחנך בבי"ס דתי ואף לא ממלכתי, וכנראה התחנך בביה"ס לא יהודי, לא דיבר עברית, ואולי אולי "עשה" בר-מצוה בגיל 13. ולמרות כל זאת ידע בפשטות ואפילו לא העלה על דעתו אפשרות אחרת, שאין לחלל יום כיפור. ואילו קבוצת כדורגל שלמה ישראלית יהודית, שגדלו בארץ ישראל והתחנכו במערכת החינוך הישראלית, דוברי עברית וכו' וכו', כמעט ולא הקדישו מחשבה שניה לנושא ושחקו בפועל ביום ראש השנה. הכיצד?! לעניות דעתי התשובה לכך פשוטה: כל יהודי מטבעו יודע למעלה מכל ספק כי היהדות היא דבר אמיתי, ולמרות שאינו מתנהג כיהודי כשר, כאשר ניצב הוא בפני מאורע שיש בו מן ההכרזה הפומבית על יחסו ליהדות אין כל ספק ששום דבר שבעולם לא יגרום לו לשקר לאמת הפנימית אותה הוא חש מטבעו. אמת זו אין צורך להנחיל אותה באמצעים שונים, היא מונחלת לכל יהודי בטבעו. ולכן גם יהודי שמעולם לא התחנך לכך- ינהג בדרך שבה נהג אותו שחקן אמריקאי. נכון הדבר שהנקודה היהודית הפנימית נמצאת בלב כל אחד ואחד, אבל כאשר מנהלים נגדה מלחמת שמד ומשתדלים בכל האמצעים לעקור ולשרש אותה רח"ל, ולפחות לכסות ולהעלים אותה, ע"י מערכת חנוך שמסרסת את היהדות ועוקרת את האמת הפנימית שלה, ע"י גישה צינית מזלזלת לכל דבר שריח יהדות נודף ממנו, וע"י מערכת תקשורת מגוייסת נגד כל דבר שבקדושה, הרי אז למרות שלא ניתן לעקור את הנקודה הזו, ניתן להחליש אותה באופן משמעותי. החלטתה של קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב לשחק בראש השנה מהווה עדות כואבת וברורה על מצב היהדות בחברה הישראלית, אחרי חמישים שנות ציונות הצליחה החברה הישראלית לעקור רח"ל בחיצוניות אפילו את הנקודה היהודית הבסיסית המצויה בלב כל יהודי באופן טבעי. וכך הישראלי המצוי מוכן לזחול על ארבע לכל מקדש הזוי בהודו אך לא יסכים לחבוש כיפה בבואו לבית הכנסת, זוהי תוצאה של עקירת האמת היהודית והפיכת הדת למין תחליף תרבות זול. אין ברצוני לקטרג ח"ו על עם ישראל ערב יום הכיפורים, אך נחוץ ביותר לתת את הדעת על התופעה ועל משמעותה. הלימוד זכות הוא שת"ל לא זכו במשחק בליל ראש השנה, והלווואי שכך ימשיך, עד שידעו להכיר שלקדש שם שמים-זה לא משחק.