על גורלו של דובער הי"ד
ג' כסלו תשט"ו

יום זה הוא עבורי יום שאני חשה הכרח לחלוק עם מישהו, ולמרבה הצער – אין לי עם מי. אני יכולה לעשות זאת רק עם בני שליט"א, אבל אינני יכולה לדבר עמו על כך. אני סבורה שגם הוא זוכר את היום.

ג' כסלו הוא יום-הולדתו של בני האמצעי . בשנת 1941 הגיעה אלי ידיעה ממנו, אבל על הנעשה עמו מאז ואילך אינני יודעת דבר. באותה עת שהה ביקטרינוסלב (עכשיו דנייפרופטרובסק).

עז רצוני לכתוב משהו בעניין זה, בתקווה שייוודע לי משהו, אבל אינני יודעת אם כדאי שאעשה זאת. אולי עם הזמן תימצא הדרך להשיג את המידע.

לא להזכיר זאת כלל – לא יכולתי, אבל אני חשה שאל לי להאריך בכך, בשל מצב בריאותי. יהי רצון שיבואו ישועות על ישראל, ושלא נדע דבר רע.

בשנה זו עבר עלי יום ג' כסלו בצורה קשה בהרבה מהרגיל. אינני יודעת מה הסיבה לכך, אם משום שבריאותי חלושה יותר או משום שנשמעות ידיעות כי השלטונות מאשרים את יציאתן של מספר משפחות מרוסיה. מתעורר הרצון לדעת שמא חי הוא אי-שם, ואם לא – מתי ואיך...

יודעת אני את כתובת המקום שבו שהה. בת-ביתנו רחל  היתה מסורה לו כאחות, וידידים טובים נוספים אמרו לי שישגיחו עליו . אני עצמי הוכרחתי לנסוע אל בעלי ז"ל, ולא היה ביכולתי לחשוב על שום דבר אחר, מלבד על חיפוש אמצעים להציל אותו, את בעלי.

בשנת 1941, כשהייתי במוסקבה, בביתו של אחד ממכרינו מיקטרינוסלב, וויטקין שמו , שהזמין אותי אליו – נכח בשעת מעשה אחד ממכריו, וסיפר לו בנוכחותי שמעק, אשתו של זעליג גרליק , ביקשה ממנו אם יוכל לברר היכן נמצאת הרבנית מיקטרינוסלב (השארתי אצלה סכום-כסף לא גדול ודברים נוספים לפני עזיבתי את יקטרינוסלב).

כשסיפר זאת – נבהלו הנוכחים, וכבר רצו שאצא מהבית מהר ככל האפשר. הם החלו לחשוד באותו אדם שסיפר זאת שמא יש לו כוונה בלתי-רצויה בכך .

אותה אשה – מעק – הבטיחה לי שמפעם לפעם תבוא לבקר אותו, את בערל. אבל בשום אופן לא ניתן היה לשוחח על כך, משום שבאותה עת הכל היו טרודים במחשבה מה לעשות בקשר אלי.

נו, כתבתי די. הבה נקווה שה' יורנו את הדרך הנכונה.

* * *

שבעים וחמש שנים
י
ום ה' כ"ו טבת [תשט"ו]

אינני סופרת, ומי אני ומה אני. אני כותבת בכל זאת, משום שכמעט תמיד הנני לבדי, והרי כל אדם הוא "עולם קטן" , ועם מי לחלוק את חוויותיי – אין לי. היחיד הוא בני, יאריך ימים ברוב טוב והצלחה.

ביום כ"ח בחודש זה ימלאו לי שבעים וחמש שנים. זהו כבר מספר שיש לו משמעות מסויימת ביחס אלי בכלל, ובפרט לאחר מה שעבר עלי בשנים האחרונות.

בעלי ז"ל – חייו היו טרגדיה, וכך גם לאחר עזיבתו את העולם. חפצה הייתי שיהיה זכר כלשהו ממנו. לי נראה שניתן היה להדפיס משהו מכתביו, אך אולי לא? מסתמא ישנם טעמים לכך.

* * *

ב' ניסן בציאילי
ב' ניסן [תשט"ו].

זוהי כבר השנה האחת-עשרה שאני חיה לבדי, ועכשיו רואה אני את עצמי בציאילי, ביום זה בשנת 1942.

"זכרונות" אינם מתים, וזכרונות כאלה בפרט כלל אינני רוצה לשכוח.

ובכן : ישבנו בשניים, ליד שולחן שהורכב מקרשים, ליד חלון, שאותו הייתי מכסה כל אימת שיכולתי לעשות זאת מבלי להסתיר את האור, כדי שהוא – בעלי ז"ל – לא יראה את החזירים שהתהלכו תמיד מסביב לבית, דבר שהפריע מאוד למנוחת-הנפש שלו.
היכן מוצאים מלים כדי לתאר מה שעבר עליו באותו לילה!

הוא אמר לי רק: "הרי היום הוא ב' ניסן. אח, הרבי!" – ושקע במחשבות למשך שעה או יותר. באותה עת עדיין לא היה ברשותנו דיו ועט כדי לכתוב בהם52. בעיני רוחי ראיתי כיצד הוא משתוקק בכל כוחו להביע דבר-מה, עניין שכולו גדלות ועמקות, אבל אין לו בפני מי לומר זאת.

הוא לא הגיב כלל לכל הנעשה באותן ד' אמות שבהן הוא נמצא, מר ככל שהיה המצב. לא יכולתי כלל לדבר אליו, עד שהוא בכוחות עצמו, במעשה של התאמצות  עצמית, יצא מהעולם שבו היה נתון.

היה מן הראוי שהוא יחיה בתנאים אחרים לחלוטין, אבל על כך לא אדבר עתה.
בשנת 1944 כבר היה לו עם מי לחלוק את מחשבותיו, אך לא מעבר לכך...

יתן השי"ת אריכות ימים והצלחה לבניו, ושאני אוכל לחיות כפי שאני צריכה לחיות, ושלא יהיו קשיים בקשר לרוסיה הסובייטית.

[אחרי חג הפסח תשט"ו].

כבר עבר הפסח, תודה לא-ל. לא בקלות עוברים עלי ימי החגים על חוויותיהם. ככל שאני מנסה להתחזק – אינני מצליחה לשכוח את אשר היה, ולהרגיש טוב במצב שבו הועמדתי עכשיו. כרגיל, אני חווה הכל מחדש.

מבחינת צרכי החומריים – הכל מסופק לי, תודה לא-ל. אני מבינה שאין זה דבר קל-ערך, אבל בגיל מבוגר הדבר נעשה קשה יותר ויותר עם הזמן. נקווה שהכל יהיה כדבעי.

מבני, תודה לא-ל, אני רווה רוב נחת. יחזקהו השי"ת ויתן לו הצלחה.

מוש"ק ר"ח סיון [תשט"ו].

משום-מה אני מהרהרת בכך כל הלילה, ואני חפצה לכתוב מעט.

אחרי שבועות ימלאו חמישים וחמש שנה לחתונתנו. אני נזכרת באותם ימים ובמהלך החתונה. למעלה מחודש הורגשה אווירת חתונה בקרב כל בני המשפחה וידידינו הטובים. דודו של אבי ז"ל...

* * *

● אידיש ועברית: לחצו כאן
● אנגלית: לחצו כאן
● צרפתית: לחצו כאן
● רוסית: לחצו כאן