הספר "אוצר החסידים – אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש", טומן בחובו שורה של התייחסויות נדירות של גדולי המשפיעים ליום י"ב תמוז. הספר מגולל את השפעתם החסידית של דמויות ההוד בארץ הקודש.

הננו מפרסמים את התייחסותו של הרה"ח ר' רפאל נחמן הכהן ליום י"ב תמוז:

ר' פאלע הסביר, כי האמונה בברכותיו של הרבי מבטיחה את התגשמותם. וכך סיפר:

"הרבי הריי"ץ שהה לאחר שחרורו ממאסרו, בי"ב תמוז תרפ"ז, בכפר מלכובקה שליד מוסקבה. במהלך חודש אלול שב ללנינגרד, ולקראת חודש תשרי התקבצו בעיר חסידים רבים, שביקשו לחוג עם הרבי ולהיפרד ממנו טרם יציאתו מהמדינה.

"רוסיה הייתה סגורה ומסוגרת באותם ימים, והפרידה מהרבי עלולה הייתה להיות נצחית. החסידים היו שבורים ורצוצים, וניגנו מעומק לבם: "דער אויבערשטער וועט געבן געזונט און לעבן, וועלן מיר דערזעהן מיט אונזער רבי'ן" (הקדוש ברוך הוא יעניק לנו בריאות וחיים, כדי שנתראה עם הרבי).
 
"הרבי מצדו הבטיח נחרצות, בעת התוועדות שמחת תורה:

נסיעתי אינה אלא העתקה ממקום למקום - במקום. צריכים להתראות, מוכרחים להתראות, נתראה. וייתן ה' יתברך, שבמשך הזמן עד שנתראה, יעזור ה' יתברך, ונתראה ברוב טובה ובהצלחה מרובה, בעלי עסקים בעניינם, בעלי בתים בעניינם, יושבי אוהל בעניינם.. וכשתקיימו מה שאני שליח לומר לכם, אז יתקיים גם מה שאני מובטח - להתראות איתכם בקרוב ברוב טובה.

"דבריו הקדושים נסכו עידוד רב, ושמחתם של החסידים הרקיעה שחקים. אומנם, כמה מגדולי החסידים התנערו משמחה זו. הם חששו, כי היעדר התראות עתידית עם הרבי תיצור משברים, והחליטו להקדים רפואה למכה. הם כינסו את הקהל והבהירו, כי ייתכן שדבריו הקדושים מהווים איחול בלבד, בעוד ההתראות תתממש ברוחניות.
 
"דבריהם של ראשי החסידים התקבלו כמעט ללא עוררין. ההתלהבות הוחלפה בקדרות, והחשש מפני היוותרות מאחורי מסך הברזל ייאש לחלוטין. אומנם, קבוצה של חסידים, שמרה על עצמאיות וטענה בלהט: "אנו אנשים פשוטים, המבינים פשטות בלבד. הרבי הבטיח שנתראה, ודבריו הקדושים יתממשו כפשוטם".

ר' פאלע, שנמנה עם אותה קבוצה, סיים את דבריו:

"המציאות מוכיחה, כי כלל החסידים שנצמדו להבטחתו של הרבי, התראו עימו בגשמיות".