בוועדת-המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי, של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, דנו בהצעתה של יהודייה-בריטית, ג'ואל פיס, להקמת פרלמנט יהודי עולמי, במתכונת דומה למוסדות האיחוד האירופי.

את מסקנותיה היא פרסמה בימים אלו בספר Tiptoeing on Minefields ("ללכת על קצות האצבעות בשדה-מוקשים"). יו"ר הוועדה, ח"כ עינת וילף (העצמאות) מיהרה לאמץ חלקית חלק ממסקנות פייס והצהירה כי פנייתם, בדואר-אלקטרוני, של כמה אלפי-יהודים, מלפחות שלוש קהילות יהודיות שונות בעולם – תביא אותה ליזום דיון בנושא המבוקש בוועדה שהיא עומדת בראשותה.

וילף הדגישה כי "התייעצות בין המוסדות הרשמיים של מדינת ישראל והעם היהודי הן הכרחיות, ויש חשיבות להקשיב ולהבין את ההתמודדויות שלו. לא רק כמה ראשי ארגונים יהודיים שנפגשים אחת לתקופה עם שרים וראשי ממשלה, אלא גם להמוני היהודים בתפוצות. החשיבות גדלה בעיקר היום שהטכנולוגיה מאפשרת זאת".

ג'ואל פיס קראה לשיחה פתוחה בזמן אמת, תוך שיתוף כל הארגונים הקיימים אך גם של יהודים יחידים.

לדבריה, "בפרלמנט יהודי עולמי כזה יש לתת ביטוי גם לקהילות קטנות בשווה לאלו הגדולות ולכל הזרמים ביהדות. יש לתת ביטוי מחד לכך ש-80% מיהודי העולם כיום מתגוררים בישראל ובארה"ב אך מאידך לתת משקל גם לשאר התפוצה. בטכנולוגיה הנוכחית ניתן יהיה לעקוב אחרי הדיונים ולהשתתף בהם מכל העולם. ההצעה הראשונית היא שפניה של כ-0.2 אחוז מיהודי העולם, שהם כ-27,000 איש, תחייב את הכנסת לערוך דיון בנושא מסוים".

דני ווזנר, מנהל תקשורת בפדרציות היהודיות בצפון-אמריקה הוסיף כי מדובר ביוזמה מבורכת, וכי יש לתת יהודי-התפוצות תחושה שקולם נשמע בארץ בכלל – ובכנסת בפרט.

פלג רשף, סמנכ"ל ארגון הדיפלומטים היהודים העולמי התריע מפני חוסר-התחשבות של ממשלות ישראל ביהדות התפוצות, אך טען כי "לא כל יוזמה חייבת להיות ממוסדת, עם מסגרת ותואר, וקרא להרחיב פורומים קיימים בכנסת או בבית הנשיא.

אפרים לפיד לשעבר מנהל בכיר בסוכנות היהודית ציין לעומתו כי "בתרגילים האסטרטגיים בצה"ל כבר כיום מכניסים את שיקולי העם היהודי ובטחונו, ומתייחסים לכך ברצינות רבה". יוגב קרסנטי, יו"ר "לימוד ירושלים" ובעבר עסק באפשרויות הצבעת ישראלים בחו"ל, קרא להקמת מועצה יהודית ליד הכנסת, שתייעץ על העלאת נושאים ודיון בהם.