"קומו נעלה ציון" היו מכריזים נושאי הביכורים בדרך העולה אל בית המקדש. "קומו נעלה ציון" שוררו גם השתא המוני בית ישראל, באיסרו חג השבועות. אווירה חגיגית מיוחדת כבשה את מעלה "הר ציון", מקום מופלא בו הוד קדומים מתערב במראות שאי אפשר למצוא בשום מקום בעולם. ועתה יום חג הוא: הילולת נעים זמירות ישראל, היום שנחקק בקודש כחג חברת התהלים העולמית ע"י המייסד כ"ק אדמו"ר הריי"צ.

כבמטה קסם נמשכים חסידים ואנשי מעשה, אנשי מלאכה ועמל, כולם באים ליטול חלק בשמחה המתקיימת ע"י הנהלת ארגון החסד כולל חב"ד – שבהוראה שמימית מופלאה מהרבי התבקש לנהל את חברת התהלים ולדאוג לקיומה התמידי. בראש החוגגים "אנשי דוד", חברי המניין שנבחר למשימה: דבר יום ביומו, בכוונה ובנעימה, אומרים הם את כל ספר התהלים על ציונו של דוד המלך – פעילות עליה כתב הרבי נשיא דורנו ברשימותיו (קונטרס נב) כי בכוחה "להגן על בני ישראל ולהקל חבלי משיח".

המעמד מרטיט, בו קדושה ושמחה משמשים בערבוביא. הכול נפנים תחילה אל הנעימה הנצחית והמקודשת: אמירת תהילות דוד, המשתפכות ברגש מפי כל. בנוסף נהוג ביום זה לומר את כל נוסח ה"מענה לשון" בציבור ומיד לאחר מכן הזכרת שמות רבים לברכה ולישועה בכל מילי דמיטב – וזכורה לכולנו העובדה שגם הרבי נשיא דורנו היה משגר שמות שיוזכרו ע"י חברי המניין.

תמו התפילות – ונחשול שמחה פורץ בסער. כתף אל כתף פוצחים מעגלי הרוקדים בשיר וזמר. כל הסגנונות נשמעים, הכל שווים למלכות, כולם שרים תהלים. ניגונים עתיקי יומין מפי חסידים לצד פיוטים רוויי נשמה. פעם נשמע קולו הערב של החזן ר' מאיר צ'צ'יק מביתר עילית, ופעם צעיר עול-ימים הוא שמרעים בהטעמה; ויהודי בא-בימים עונה כנגדם בשירת נשמה סגנון עדות מזרח. זה לזה עונים, אלו לאלו ממללים: "מזמור לדוד!"

והנה מגיעה שעת ההתוועדות, סעודת המצווה – דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא. על הכנת התפריט העשיר, הופקד כמידי שנה הרב ישראל כהן מנהל בית התבשיל "אשל ירושלים" עם צוות עוזריו המסורים. השולחנות ערוכים בשפע 'כיד המלך' ובראש השולחן מסובים רבנים, משפיעים, אנשי חינוך ואנשי מעלה. במרכזם, דמויות הוד מירושלים של מעלה שהשתתפותם מוסיפה גוון ייחודי למעמד.

ראשון המתוועדים הוא חבר מניין "חברת התהלים העולמית" מזקני חשובי אנ"ש הרב ירחמיאל אלפרוביץ שליט"א שתיאר בצבעים חיים רשמי נצח שנחרתו בו כאשר זכה להיכנס עם הוריו ליחידות בהיכל קודשו של הרבי הריי"צ, באוטווצק. עדותו האוטנטית שזורה דברי חיזוק בציפייה 'לאלתר לגאולה', והפלאת תקנת הקודש של חברת התהלים העולמית, בבחינת "מושיבים ישיבה על קברו" – העומדת ומלמדת זכות לכלל ולפרט בכל מילי דמיטב מידי יום ביומו.

המגיד הירושלמי, פה מפיק מרגליות הרב אברהם הכהן הולנדר, הרעיף שפע אמרות ומעשיות כיד ה' הטובה עליו – משל המתין שנה תמימה ליום זה, וגם הרב משה צבי היילפרין הסב להתוועדות והכול נזכרים בדמותו הבלתי נשכחת של אביו הדגול הגה"ח ר' שמואל אלעזר זצ"ל, שליווה את פעילות חברת התהלים העולמית לאורך כל השנים. אחרון הדוברים הוא ר' חיים ששון שבסגנונו הנלהב ריתק את הקהל במדרשים ונפלאות אודות דוד מלכא משיחא.

על גבי המסובים עומד ומשרת בקודש הרה"ח ר' משה שמואל דייטש מהנהלת כולל חב"ד – שיותר מכולם חש כאן את יום חגו האישי. היה זה הרב דייטש שזכה בשנת תש"נ להיקרא אל הדגל לחידוש פעילות קודש זו – בהוראה ישירה ומפורשת של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ומאז - במסגרת עבודתו בקודש בניהול כולל חב"ד ומפעליו - הוא מנווט במסירות רבה גם את המפעל הקדוש הזה.

ההתוועדות אורגנה ע"י האברך המסור והנמרץ ר' שמואל מנדלסון כעזר וסיוע למשגיח חברת התהלים הרב אפרים פרוס שליט"א, הרואה בקיומה שליחות-חיים לה הוא מסור בנאמנות, ברגש ובהתמדה.

שעה ארוכה הסב הקהל והאזין ברוב קשב לדברי תורה ומופתים-מפעימים המתגלגלים סביב ה'חברה' ופעילותה. פעמים אין ספור הוכח במוחש כיצד בזכות תקנת הקודש נושעים רבים בבני חיי ומזוני רוויחי.

באופן מיוחד ניכר רטט התרגשות עת זכה הקהל לשמוע על רגעי הוד בלתי נשכחים של ערב חג השבועות ה'תש"נ, כאשר באמצע עבודתו בקודש, בהשתטחותו על האוהל הקדוש, יצא הרבי לפתע אל מזכירו שניצב מחוץ לציון והורה ליצור קשר בדחיפות עם מנהל ארגון החסד 'כולל חב"ד' הרב שלום הלוי דוכמן, ולהורות לו כי יפעל מיד להשיב עטרת "חברת תהלים העולמית" (שנוסדה בשנת תש"ב) למקומה על קבר דוד המלך בהר ציון. מאז התעניין הרבי מספר פעמים במתכונת הפעילות ובשמות חברי המניין ואף שלח שמות שיזכירום לברכה.