בכניסה לאולם קיבלו המשתתפות תכניה ושי אישי, בר קפה ועוגה קידם את פניהן. לאחר כתיבת פ"נ, התיישבו הנשים לארוחה חלבית עשירה. התכנית נפתחה ע"י הגב' שרה זילברשטרום מארגון נשי חב"ד שהנחתה את האירוע כולו בחן ובכישרון.

הגב' זילברשטרום קיבלה את פני הנוכחות בלבביות ובברכה והזמינה את הגב' צפורה וישצקי, יו"ר ארגון נשי חב"ד, לשאת דברי פתיחה. גב' וישצקי עמדה על הזכות העצומה של הנשים הפעילות, הנושאות את השם 'שפרה ופועה', הלא הן יוכבד ומרים הצדקניות- אמו ואחותו של משה רבנו. בד בבד, לצד הזכות, מוטלת עליהן אחריות רבה לעתיד עם ישראל ובכוחן לפעול, בחיות ובהתלהבות, מתוך חביבות מיוחדת למצווה הגדולה שנפלה בחלקן.

לאחר דברי הגב' וישצקי, הוזמן הרב אהרן מרגלית, מחבר הספר "אתהלך" למשא המרכזי בנושא- התמודדות, אמונה ובטחון. הוא סיפר על התפיסה שגיבש כתוצאה מניסיונות חייו הרבים, שהחלו בגיל צעיר, כילד המתמודד עם מחלה ומגורים במוסד, הרחק מהבית. הוא ברח מעמדת ה'מסכן' ובמקום לראות את הניסיונות כקשיים, בחר לקרוא להם "אתגרים". אתגר- מזמן התמודדות, לעומת קשיים ובעיות הגורמים לייאוש ורצון לברוח. המסר המרכזי שעלה היה התמודדות נחושה עם כל ניסיון, מתוך אמונה ובטחון בקב"ה. בכל עת יש לשאול את עצמנו : מה אני יכול לעשות כעת באופן מועיל, כשהדגש הוא על לקיחת אחריות אישית, התמקדות בהווה ובעשייה מועילה.

ולצד שאלה זו, שאלה מכוונת נוספת- מה הקב"ה רוצה ממני כעת. הרב מרגלית שיתף את הקהל באפיזודות מהרגעים הקשים ביותר, כאשר במקום להתרכז בקשייו ובמחלתו נטל על עצמו את תפקיד ה'שגריר'- לעודד, לחזק ולשמח את החולים במצבים החמורים ביותר. הדברים היו מרגשים, מאלפים ונוגעים ללב.

בהמשך, צפו הנשים בשיחת הרבי, בה דיבר הרבי על תפקידה העיקרי והראשון במעלה של האשה היהודיה- בניית בית יהודי, נישואין והקמת משפחה. הבת היהודייה צריכה להתחנך לכך מגיל צעיר, להתכונן לתפקיד החשוב ולהבין מהו סדר העדיפויות האמיתי, ע"פ תורה.

הגב' פאני הורביץ, מארגון 'שפרה ופועה' בעיר ביתר, קראה את פרק התהילים של הרבי.

"אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף"- בהרצאת הרבנית שולמית ירוסלבסקי מקרית מלאכי, הובאו דברי הרבי על עידוד הילודה, ונגד תכנון משפחה. הקב"ה רוצה לתת לנו מברכותיו, וחלילה מלהסיר בידיים את ברכתו הגדולה של ה'. הדיבורים על תכנון משפחה נובעים מכך שבחושך הגלות, הכפול ומכופל, "שמים אור לחושך וחושך לאור". ריבוי ילדים- זהו ריבוי ברכה ונחת. "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות.."- מהאוצר ששמו "גוף", עם כל לידה מתקרבת יותר הגאולה.

לאחר מכן, עברה הבמה מהמתנדבות- אל ילדיהן. על המסך נראו ילדי המתנדבות, המספרים בלשונם, בשפה ילדותית ומתוקה, על ההתנדבות ב'שפרה ופועה' מזווית הראייה שלהם. הם רואים את ההתמסרות של אימם ואת האור שהיא מקרינה לסביבתה. הם קולטים ומפנימים, יש להם מודל לחיקוי- והאור חוזר דרכם. " כאן הוא המקור / הנה הוא האור/ אור המיילדות, אור הילדות / אור של דורי דורות / שנשלח בשמחות של חברותינו / וחוזר דרך ילדינו, ערבים בעדינו! / זוהי שלהבת יוקדת שתבער / אש שככל שנדליק, רק תגבר / אור של שפרה ופועה המיילדות / אור ממך, שזוהר וחודר / אור בוער- שדרכי הוא חוזר!"

הגב' אורית צרף- סאיג, עו"ס מבית היולדות לניאדו בנתניה, נשאה הרצאה מקצועית בליווי מצגת בנושא זיהוי מצוקות לאחר הלידה. מידע חיוני ורלוונטי לנשים המסייעות ליולדות, על מקרים הדורשים טיפול ואיתותי האזהרה שאין להתעלם מהם.
את יום העיון חתמה הגב' שרה רבקה ליפש, נציגת נשי חב"ד ושליחה בקריית אליעזר חיפה, ששיתפה את הנשים בניסיון המיוחד שלה ושל משפחתה- שניאור, הילד המיוחד שנולד להם, וחשפה בגבורה את ההתמודדות היום- יומית, ההשקעה האינסופית בילד לצד תפקוד שוטף בבית, בשליחות ובקהילה. היא קראה למתנדבות להקדיש תשומת לב מיוחדת ליולדת שבמשפחתה ילד עם צרכים מיוחדים, ולתמוך בה בסיוע מתוגבר.

המתנדבות יצאו מיום העיון נרגשות ומחוזקות, כשבאמתחתן תובנות וכוחות מחודשים, להתמודדות מתוך אמונה ובטחון באתגרים המגוונים בפעילות שפרה ופועה ובחיי היום יום.