הרב שגיא הר שפר

ביום שני לפני שבוע בדיוק בתאריך העברי כ"ב אייר, נפגשנו בשעה 7:00 בבוקר בכניסה האמצעית לטרמינל 3 שבנמל התעופה בן גוריון על יד הספסל שמימין למודיעין. לאחר צ'ק אין ובידוק בטחוני ישבנו  על כוס קפה בבית חב"ד נתב"ג לשיעור חסידות קצר. את תפילת שחרית קיימנו בבית הכנסת שליד בית חב"ד נתב"ג במניין גדול אליו הצטרפו מתפללים רבים מטיסות שונות. חלק מהחבר'ה עשו קניות בדיוטי פרי ובשעה 9:40 עלינו בשעה טובה לה למטוס אל על לכוון  לונדון, כמובן שגם הטיסה נוצלה ללימוד והתוועדות משותפת לאחר שסוכן הנסיעות מר אפרים קמיסר דאג שנשב צפופים אבל ביחד.
 
חשבנו להתפלל את תפילת מנחה בלונדון אבל הזמן הקצר לא איפשר לנו, יוסף עמד על כך שנתפלל בניו יורק וכולנו הסכמנו.
 
בטיסה לניו יורק היה לנו יותר זמן אבל לאט לאט החבר'ה נרדמו על משמרתם ולי לא נותר אלא לשוחח עם נוסע נחמד בשם קיסין מהישוב מיתר שסיפר לי שבנו חזר בתשובה והינו חב"דניק ואף הוא כמו בנו החב"דניק מבקר באופן קבוע באוהל הרבי מליובאוויטש שבניו יורק ואפילו מגיע לתפילות מידי פעם במרכז העולמי של חב"ד שב770 איסטרן פארקוויי. 
 
טוב, גם אני התעייפתי ולקראת הנחיתה גם אני הספקתי לנמנם קמעא.

ברוך השם הטיסה עמדה בלוח הזמנים ובשעה 18:40 [שעון ניו יורק] נחתננו בנמל התעופה קנדי שבניו יורק.

ביקורת הגבולות עברה במהירות שיא, נדמה לי שאף פעם התור לא היה כל כך קצר ממש כמה דקות והיינו כבר 'אחרי'. איסוף מזוודות ו... המתנה מחוץ לטרמינל. 
 
למה ההמתנה? נו, שכרנו הפעם רכב מחברה ישראלית ולא באחת החברות שבנמל התעופה [אנחנו לא קמצנים אנחנו חסכנים] מי שהיה אמור להביא לנו את הרכב עוד לא יצא מביתו שבקראון הייטס, טוב, הכל בהשגחה פרטית [על זה עוד תקראו בהמשך...].
 
הזמן היה מתאים לתפילת מנחה אבל היינו רק תשעה גברים, אבל כל מי שהתנסה בעבר יודע שלהשיג עשירי למניין בעיר ניו יורק זה הרבה יותר קל מלהשיג עשירי למניין בנס ציונה אז כמובן עצרנו את היהודי הראשון שנקרא בדרכנו והתפללנו את תפילת המנחה בעיר המלך.

הרכב בסופו של דבר הגיע די מהר, לאחר מנחה הספקנו להצטלם מספר תמונות בודדות והופ אנחנו ברכב לכוון רחוב פרנצ'יס לואיס בולברד שם נמצא האוהל של הרבי מליובאוויטש.

באוהל חב"ד שעל יד אוהל הרבי התפללנו תפילת ערבית ואכלנו ארוחת ערב, חברי הקבוצה התארגנו לשינה בבית השלוחים הנמצא 11 בתים בלבד מהאוהל. אני תמיד נוהג להכנס לרבי ביום בואי ולכן גם הפעם, למרות שחברי הקבוצה יכנסו אל הקודש רק מחר תכננתי להכנס לאוהל ולכן הלכתי לטבול במקווה לקראת כניסה לאוהל הרבי.

עוד כמה הכנות אחרונות, הורדת הנעליים לקיחת 'מענה לשון' ויצאתי מאוהל חב"ד בשביל שבתוך בית העלמין לעבר אוהל הרבי, ממש כמו בשיר הידוע של ילדי השלוחים "עם ספר תהילים ביד פוסע בשביל כאן לבד, עוד מעט אשפיל המבט, מול דלת האוהל לבד, הלב קצת חושש קצת רוגש  וכו' ", כשנכנסתי לאוהל השעה כבר היתה אחרי חצות והייתי לבד, ממש לבד, בתוך האוהל הקדוש, לאחר שהתחלתי לקרוא את המענה לשון נכנסו עוד אנשים אבל הייתי שקוע בתוך עצמי, יש מה לבקש, יש מה להתפלל, גם במישור האישי וגם עבור נס ציונה.
 
כשסיימתי לקרוא את כל ה'מענה לשון' השעה היתה כבר קרוב לשעה 2 בבוקר קראתי קריאת שמע ופניתי גם אני לתפוס תנומה, גם מחר יש לנו יום עמוס.
 
יום שלישי כ"ג אייר

ההשכמה היתה כבר ב-4 וחצי בבוקר, ישנתי פחות משעתיים וחצי, מקווה שאוכל להחזיק ראש עד הערב ירדתי לקומה הראשונה של בית השלוחים וראיתי שכולם, ממש כולם כבר ערים, לבושים ומוכנים ללכת למקוה. המקוה שנמצא מתחת לבית בו אנו ישנים עובר בימים אלו שיפוץ ותיקון כך שטבלנו במשך כל ימי השבוע במקווה שבהמשך רחוב פרנצ'יס לואיס מתחת לפנימיית הישיבה שבצד השני של בית העלמין. לאחר טבילת שחרית במקווה שהיה חם במיוחד למדנו חסידות על כוס קפה בלבד [נהוג לא לאכול לפני כניסה לאוהל].

את השיעור העביר, כמו גם במשך כל הנסיעה, הרב בנימין קרניאל השליח של הרבי לעיר גדרה שבחלוקת העבודה בינינו הוא היה האחראי על התכנים הרוחניים והלימודיים. עוד לפני תפילת שחרית לימדנו את חברי הקבוצה כיצד כותבים פ"נ [פדיון נפש] לרבי, החבר'ה ישבו ובמשך שעה ארוכה כתבו לרבי פ"נים. תפילת שחרית התפללנו עם המניין של בחורי הישיבה שליד האוהל, מניין המתקיים בכל בוקר בשעה 9:30 ובסיומו חברי הקבוצה נכנסו לאוהל הרבי.
 
אי אפשר לתאר במילים את האור שהיה על פני כל אחד מחברי הקבוצה כשהוא יצא מהקודש, ממש כל אחד מחברי הקבוצה הואר באור יקרות מיוחד שממש אי אפשר לתאר במילים, הם נראו כמו חתן ביום חופתו וכמו שאבא נראה ביום בו הוא מכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו.

שאר היום, או יותר נכון עד שעות אחר הצהריים המאוחרות, הוקדש ללימוד אינטנסיבי בתורת הנגלה ובתורת החסידות בישיבה שליד אוהל הרבי.

לאחר שהתפללנו  תפילת מנחה באוהל חב"ד שליד האוהל הקדוש. נסענו לכוון שכונת קראון הייטס, את הסיור בשכונה פתחנו בביתו הפרטי של הרבי שברחוב פרזידנט, משם נסענו ונכנסו לבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש ששבמרכז חב"ד העולמי, הבית שאליו נשואות עיני כל חסיד חב"ד, הבית שליד דלתו מתנוססים המספרים 770, הכרנו לחברי הקבוצה את הבניין, את הזאל הקטן, את חדרי המדרגות, הראיתי לחבר'ה את המקום על גרם המדרגות שבו עמדתי כל ליל שבת בשעב שבה הרבי עלה לחדרו מתפילת קבלת שבת ונהג כל שבת לומר לי 'גוט שאבעס' את הזאל הגדול ואת מקום תפילת הרבי. עלינו לחדר השידורים אותו פתח עבורינו במיוחד הרב חיים ברוך הלברשטם ולאחר מכן נכנסו לבניין הספריה הסמוך ל-770.

מה גדולה התפעלות חברי הקבוצה בראותם את הספודיק אותו חבש הרבי הריי"צ, המקלות בהם נעזרו רבותינו נשיאנו הסטנדרים בהם התפלל הרבי מליובאוויטש. ספרי החסידות הרבים ומוצגים נדירים אחרים. שוב אי אפשר לתאר בכתב את פני כל אחד מאיתנו בראותו את האור היקר והנפלא של התצוגה בספריה במרכזית של חב"ד.
 
את הערב סיימנו בהתוועדות פנימית במסעדת אמפייר שבסוף שדרת קינגסטון, ועל המשך היום והימים הבאים אכתוב בלי נדר בהמשך.