מאת כתב COL

השבוע, לפני 56 שנה, התרחש האסון הנורא בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד. ארבעה תלמידים ומדריכם הי"ד, נרצחו בידי בני עוולה מחבלי פדאיון שהגיעו מרצועת עזה.

"באותה תקופה סבלנו קשה מהרציחות שביצעו מחבלי הפידאיון, ואני זוכר היטב את המקרה המזעזע שהתרחש בכפר חב"ד" – כך תיאר השבוע אל"מ (מיל') צביקה לבנון בראיון מיוחד שהעניק ליצחק יהודה ואפרים ארבל משבועון 'כפר חב"ד'.

"בתגובה לטבח בכפר חב"ד, השתתפתי בפעולות התגמול במסגרת הצנחנים יחד עם אריאל שרון. לא נפלנו ברוחנו והחלטנו לבצע פעולות תגמול בצד האויב, פעולות שיכאיבו חזק לאויב הרצחני.

"קיבלנו יד חופשית וביצענו פעולות עלומות גם בלבנון וסוריה ולא רק בדרום (משם הגיעו המחבלים). ישנן פעולות תגמול שנשארו עלומות עד היום. המקרה של הרצח בכפר חב"ד, הזעזוע בעקבותיו וכן רציחות נוספות של מחבלים לא השאיר אותנו אדישים כלל וכלל".

"הטסתי את החב"דניקים"

על אף גילו, אל"מ צביקה לבנון, 'המפקד הקשוח' – מלא מרץ נעורים.. בראיון המיוחד ל'כפר חב"ד' בחדרו הצנוע בבית ההגנה בתל אביב, הוא נזכר בערגה בימים בהם החב"דניקים היו מגיעים לבסיסים הצבאים בשארם א-שייח והוא כמפקד הצבאי של האזור המרחבי הענק היה שש ושמח לארח את אנשי חב"ד, שהיו מגיעים בטיסות צבאיות ממרכז הארץ.

"שנה אחת הרגשתי שללא אנשי חב"ד, שמחת תורה בסיני יהיה עצוב והרי החיילים חייבים לשמוח בשמחת תורה... כמי שהשתתף פעמים רבות בהקפות שניות בכפר חב"ד – יחד עם בני משפחתי – טלפנתי לכפר חב"ד לידידי שלמה מיידנצי'ק שיגייס אברכים לבוא ולשמח את החיילים בסיני. לאחר התשובה החיובית, סידרתי שמטוס דקוטה יטיס עשרים ושבעה חב"דניקים לאבו-רודס (נמצאת במחוז דרום סיני במצרים על חופו המזרחי של מפרץ סואץ).

לפני שמחת תורה התייצבו החב"דניקים מלאי חיות, עם 'משקה'. כשהגיעו לפני החג, פתחתי את כל מכשירי הקשר באזור כדי שהחיילים יטעמו מאווירת השמחה. בשמחת תורה אנשי חב"ד הנפלאים התפזרו בבסיסים רבים והשמחה הרקיעה שחקים. כל אבו רודס רקדה באותו שמחת תורה. החיילים מכל עבר הודו על השמחה המרוממת שחוו שתישאר חקוקה אצלם לכל חייהם.

שרון הדריך אותי ל'יחידות'

על ה'יחידות' עם הרבי, סיפר צבי לבנון ל'כפר חב"ד': "יום אחד בא אלי רב חב"די שידע כי בתור שליח עלייה אני טס בתוקף תפקידי מידי פעם לניו יורק. הוא שאלני אם ברצוני להיפגש עם הרבי מליובאוויטש. שמחתי מאוד לשמע ההצעה, כי מי כמוני מכיר את חב"ד משרותי הצבאי.

"נקבעה לי פגישה עם הרבי. הגעתי בשעת לילה ל-770. אני, המפקד הקשוח וגם השובב, התרגשתי רבות לקראת הפגישה. ליבי דפק, וטלפנתי לאבי בארץ, שהיה מבית חסידי גור כדי לשמוע ממנו כיצד להתכונן לפגישה. אבי כמובן שמח על הפגישה עם הרבי. היו לי גם הכנות נוספות ממפקדי אריאל אריק שרון שסיפר לי על פגישותיו עם הרבי.

"כשסוף סוף נכנסתי, הייתי במתח רב, אבל כשרק אמרתי את שמי, הרבי ידע עלי הכול!

"לעולם לא אשכח את המבט החודר של הרבי. את העיניים. אוי העיניים האלה שסנוורו אותי, היה לי קשה שלא להוריד את העיניים שלי.

הרבי התעניין עלי בכל פרט וסיפרתי לו באריכות על מעורבותי והיכרותי עם הפעילות המבורכת של חב"ד בצבא, בפעילות של חב"ד עם יתומי צה"ל ועוד. הרבי חייך חיוך רחב. הרבי שוחח עמי גם על השאלה כיצד בצבא מתייחסים לאנשים דתיים, ועל לימוד התורה בצבא וכו'.

כשהעזתי ושאלתי את הרבי מדוע אינו עולה לירושלים, פניו המאירות של הרבי הרצינו מאוד. בחום אבהי הוא אמר לי: "אתה צודק, אתה גנרל ואתם מחנכים את החיילים ללכת קדימה". באותה שנייה הייתי מאושר, אבל הרבי הוסיף: "כאשר ישנה לא-עלינו התבוללות יהודית בכל העולם ועם ישראל נטמע, צריך לדאוג לכל יהודי העולם ומכאן ישנם יותר אפשרויות להגיע ליותר ויותר יהודים כדי למנוע את ההתבוללות".

הסיפור המלא והמרתק מתפרסם בסוף-השבוע במגזין 'כפר חב"ד'

לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה, או על האופצייה הנוספת:
לא מצליחים לצפות? לחצו כאן