הרב זאב ויטמן, רב תנובה, שישב בראש המושב הראשון, תיאר בהרחבה את מעורבותם ומסירותם הרבה של הרבנים הגאונים חברי ועדת מהדרין בכל הליכי הייצור בתנובה. את הרצאת הפתיחה נשא הגאון הרב מרדכי גרוס, יו"ר ועדת מהדרין, גאב"ד חניכי הישיבות, שהתמקד בהרצאתו בתיאור דפוסי הכשרות המחמירים שהונהגו במחלבות תנובה. "בכל המחלבות יש משגיחי כשרות, מיומנים ובעלי ניסיון, המשגיחים על כל נבכי המחלבה ותהליכי הייצור. הכל מתנהל  תחת עינא פקיחא של משגיחי הכשרות המוצבים במחלבות תנובה וליד קווי הייצור".

הגר"מ גרוס ציין  בין השאר, שמבחינה הלכתית משגיח יכול להיות בגדר "נכנס ויוצא" אך רב שאחראי על מערכת כשרות חייב להיות מעורב וזמין באופן צמוד ומוחלט ואי אפשר להסתמך על השגחה ופיקוח רבני בשלט רחוק. "אין תחליף לפיקוח אישי של משגיח מנוסה כמו המשגיחים בתנובה שצברו הרבה שנות ניסיון והתמחו במוצרי חלב כך שכל רז בהליך הייצור ידוע ומוכר להם".

הגר"מ גרוס הקדיש חלק מדבריו לחשיבות המצלמות האלקטרוניות שהותקנו במכוני החליבה וברפתות כחלק מביצור חומת הכשרות. מערכות המצלמות הוא אמצעי טכנולוגי רב חשיבות בהבטחת רמת הכשרות הגבוהה. בעזרת המערכת המתקדמת ניתן להשגיח 24 שעות ביממה על כל מה שנעשה ברפתות "הכל מתועד באופן הברור ביותר – דבר שמאפשר לבצע השגחה מלאה ומדויקת על כל מה שנעשה שם בשבת ובחג". להלכה, הדגיש הגר"מ גרוס, למצלמות שהותקנו יש דין של "ישראל רואהו" לעניין חלב ישראל וחליבה בשבת. "לפני קבלת ההחלטה הביאו חברי ועדת מהדרין את הנושא להכרעתם של מרנן ורבנן, מורי דרכה של וועדת מהדרין, מרן הגרי"ש אלישיב ומרן הגר"ש הלוי וואזנר, שהעניקו את הסכמתם וברכתם להתקנת המצלמות.

מאז התקנתם עדכנו חברי הוועדה מספר פעמים את מרנן ורבנן על ההתפתחויות והחידושים בנושא זה". הגר"מ גרוס ציין עוד, כי התקנת המצלמות העלתה את רמת ההשגחה לאין שיעור לא רק במחלבות תנובה אלא בתעשיית המזון כולה. "החדשנות שהנהיגה תנובה בהתקנת המצלמות מהווה פריצת דרך והעלתה את רמת הכשרות בתעשיית המזון כולה. אנשי תנובה צברו ניסיון רב במיקום המצלמות ותפעולם באופן שכל חריגה מהכללים שנקבעו ע"י ועדת מהדרין מתועדת ומטופלת מידית. המערערים על מהימנות המצלמות, אם יש כאלה, אינם מכירים את המערכות המתוחכמות והמשוכללות שמותקנות ברפתות עליהם מפקחת מערכת הכשרות של תנובה".

בקשב רב האזינו המשתתפים לדבריו המרתקים של המרצה האורח הגר"א וייס, גאב"ד "דרכי תורה". את דבריו הקדיש להיתר שתיית החלב בימינו למרות היתכנות הימצאותם של פרות שלאחר שחיטתם נמצאו כלא כשרות.  בדבריו התייחס גם להתייחסות ההלכתית לסטטיסטיקה, רוב ומיעוט מצוי וערכים מתחום תורת ההסתברות. "הכלל של 'אחרי רבים להטות' זהו דין תורה שאין לו דבר עם מדעי הסטטיסטיקה וההסתברות". בדבריו לא חסך הגר"א וייס דברי הערכה לוועדת מהדרין ולתנובה על המאמצים בהנהגת  הרמה הגבוהה של כשרות במוצרי החלב, דבר המשליך על תעשיית החלב כולה.

את המושב השני פתח הרב יוסי שטיינברגר, מומחה לכשרות. הרב שטיינברגר חלק מניסיונו הרב בתחום הכשרות, גילה לנוכחים היכן יכולים להסתתר כשלים כשרותיים וכיצד ניתן להתמודד עמם.  הרב וייטמן בהרצאתו עסק בהקפדה שהשתרשה  לרכוש מוצרי חלב לפני פסח, מחמת החשש לתערובת משהו חמץ. לאחר בחינת המקורות ההלכתיים ודברי הפוסקים לדורותיהם, מסקנת דבריו הייתה שלאור הפעולות הננקטות ע"י מערכת הכשרות של תנובה המאפשרות  ייצור מוצרי חלב כשרים לפסח גם בפסח עצמו – אין צורך לרכוש את מוצרי החלב הכשרים למהדרין לפני פסח. ההכנות שמבצעים הרפתנים ומפקחי הכשרות של ועדת מהדרין, בחודשים ובימים שלפני פסח, מביאים לכך שגם המוצרים המיוצרים בפסח עצמו כשרים למהדרין. הרב וייטמן ציין, שלפני שנים  נדון נושא זה בדיון עם הגרי"ש אלישיב שליט"א, שהסכים שלאור כל הפעולות שננקטות ע"י מערכת הכשרות של תנובה - ניתן להשתמש למוצרי מהדרין כשרים לפסח גם בחלב שנחלב בפסח עצמו.  

הגאון רבי דוב לנדאו, חבר ועדת מהדרין תנובה, מבד"צ חוג חתם סופר בני ברק, עמד על השאלה ההלכתית האם יש לחשוש ל"כבוש" בהקשר של הכשרת בריכות התמלחת במחלבות השונות. בהתבסס על נוכחותו האישית בתהליך הכשרת הבריכות התמלחת באחת ממחלבות תנובה אמר, כי תנובה מקפידה הקפדה רבה על אופן הכשרת בריכות התמלחת על-פי כל החומרות וההידורים. "שלושה ימים נדרשו להשלמת תהליך ההכשרה ואינני יכול שלא להביע התפעלות מהמסירות שגילו עובדי המחלבה לביצוע ההליך כולו כהלכתו". 

במושב זה נשא דברים הגאון רבי אברהם יהושע סג"ל הורוויץ, חבר ועדת מהדרין תנובה, חבר הבד"צ המיוחד לענייני כשרות שע"י 'מחזיקי הדת'. הרב הורוויץ שפך אור על ההיבט ההלכתי בכל הנוגע לחומרות בפסח, היכן כדאי להחמיר, היכן חובה ובאיזה מקרים אין עניין להחמיר מעבר לנפסק בשולחן ערוך. גם במקומות בהם ראוי להחמיר יש תמיד לשקול אם ההחמרה איננה באה בעברה ועל חשבון פגיעה בחיובי תורה אחרים

המושב האחרון בהנחייתו של הרב אברהם שלזינגר מפקח בוועדת מהדרין הוקדש לשורה של נושאים ייחודיים הקשורים בפסח. הדובר העלה על נס את המעורבות הרבה של חברי ועדת מהדרין בכל הליכי הייצור והכשרות בתנובה בכל ימות השנה ובייחוד לקראת פסח. "בכל ההכשרות של מחלבות תנובה נוכח רב מחברי ועדת מהדרין. הרב  יוסף זילבר, יועץ ועדת מהדרין לחומרי גלם מגדולי המומחים בתחום חומרי הגלם לתעשיית המזון עסק בהרצאתו בסוגיה  כיצד מבצעים "העברות" להכשרת מחמצות המיוצרות מחלב נכרים. 

הרב דוד טהרני  סקר את התוקף ההלכתי של מנהגי עדות בפסח. לדעתו חשוב שגם מי שנוהג חומרא מסוימת יכבד את מי שנוהגים על פי עיקר הדין ולא יתייחס אליהם כאל אוכלי דברים שאינם כשרים. הרב חיים איידלס, רב בצפון תל אביב וחבר בית ההוראה של הגרי"מ שטרן עסק באיסור אכילת קיטניות ותערובתן בפסח.

במהלך הכינוס  הפתיע  ד"ר אלי שוסהיים, רופא מומחה בירושלים באורתופדיה וכירורגיה, שעלה לדוכן הנואמים ואמר, כי בנוסף להיבט ההלכתי החשוב לכשעצמו, אי אפשר להתעלם מההיבט הבריאותי שבשתיית חלב. ד"ר שוסהיים אמר, כי מומלץ שכל אדם ישתה כל יום ליטר חלב, לפחות. החלב הוא המקור העיקרי והחשוב המספק סידן לגוף. 

כך, למשל, בארגנטינה ארץ מוצאו של ד"ר שוסהיים, כמעט ואין אנשים מבוגרים שסובלים מכאבי פרקים ושברי עצם, בין השאר בשל הסידן הקיים בחלב ובזכות ההרגל הנפוץ לשתות מדי יום ליטר חלב שמספק את כמות הסידן היומית הנחוצה לגוף. הוא הגדיר כ"עורבא פרח" וחסר כל בסיס מדעי את השמועות, שחלב גורם לבעיות מעיים ואלרגיות והביא דוגמה מתינוקות, "עובדה, תינוק שניזון רק מחלב, גדל בריא, לתורה, לחופה ולמעשים טובים".