לפני 20 שנה, הגיע הצלצול אל הטלפון הזה "משהו קרה באוהל". מכשיר זה שלא שבת דקה אחת, שישה ימים בשבוע, מאות שיחות ביום, ואחרי המשפט ההוא "משהו קרה באוהל", הטלפון נדם.

מכל רחבי העולם, התקשרו למספר המפורסם ביותר 493-9250, רבנים ראשיים, ראשי ממשלה, נשיאים, ראשי ערים, ראשי ועדים, סנטורים, אלופי צה"ל, פרופסורים, חסידים, ליטאים, כולם. אך מעבר לקו היה מונח מכשיר אחד בלבד, מכשיר שחור המונח עד היום על השידה בחדר המזכירות.

בתמונה נראה המזכיר הרב ירחמיאל בנימין קליין, משוחח במכשיר המיתולוגי שדרכו היה נשמע ה"הלו" העמוק מגרונו של ראש המזכירות הרב חיים-מרדכי-אייזיק חודוקוב ע"ה.

מידי פעם, כשהיו אלו שיחות הרות גורל, היה הרבי מחדרו עולה על הקו, מאזין בדומיה לדו שיח בין מזכירו האישי לנשוא השיחה ומידי פעם היה מעיר הערות.

עשרות אנשים, יכולים להעיד על תופעה זו ולספר על הצמרמורת שהיתה אוחזת בגופם, עת היו שומעים את קולו הקדוש והטהור של הרבי.

מספר הטלפון שכל חסיד חב"ד היה נושא בכיסו ומעביר לכל מכר ולכל ידיד, היה (תחנת ממסר) בית שער אל הרבי.

לכאן התנקזו מליוני הבקשות, המשאלות והתחינות ומכאן המתינו ברטט לתשובות מכריעות והרות גורל בענינים של חיים ומוות, רוחניות וגשמיות.

היום, 20 שנה אחרי, הטלפון מונח מיותם ומעלה אבק בחדר המזכירות, מחכה לצלצול הגואל שיבשר סוף סוף על הגאולה השלימה.

וכך נשמע הטלפון היום.