האם מעמדם של האוליגרכים היהודים באוקראינה אינו חזק כפי שחושבים? האם המקרה של המיליונר סרגיי מקסימוב, יכול לחזק השערה זו? ואם כן, האם הדבר עלול לפגוע בתרומות שלהם לקהילות היהודיות.

מקסימוב, אוליגרך ישראלי רוסי, עצור בקייב זה שלושה חודשים. מקסימוב, הוא אחד הבעלים של בנק  VAB, אשר בהתאם לכתב אישום שהוגש נגדו, הוא חשוד כי מעל בכספי הבנק, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.

אם תשאלו את מקורביו של מקסימוב, מדובר בעלילה. מבחינת שלטונות אוקראינה, בכל מקרה, זה מספיק כדי להחזיק אותו במעצר.מקסימוב הוא יו"ר הקהילה היהודית ואחד הפילנתרופים למוסדות יהודיים כמו חינוך, דת ופעולות חסד מגוונות. מקסימוב, החולש על  עסקים רבים באוקאינה ומחוץ לה, נולד בעיר סמולנסק ברוסיה.

בשנות ה-80 עבד במשרד ההגנה של ברה"מ, ומאוחר יותר השקיע בעסקי רפואה. לקייב הגיע בתחילת שנות ה-90 וב-1995 הקים את הבנק, שהתמחה בעיקר בעסקאות מכירת הנשק של ממשלת אוקראינה, וב-2006 מכר חלק גדול מהמניות לחברת קרדן אן-וי, שלה בסיסים בהולנד ובישראל. בעקבות המיזוג הפסיק הבנק לעבוד עם החברה האוקראינית לייצוא נשק והחל להעניק הלוואות, אבל במשבר בכלכלי של 2008 הוא נקלע לקשיים.

מי שמודאג מהמעצר, אגב, הם האוליגרכים היהודים באוקראינה. "הם מאוד חוששים", אומר גורם בכיר בקהילה היהודית בקייב, "הם מפחדים שהמעצר הזה מסמן את תחילת הרדיפה שלהם על ידי הנשיא ינקוביץ'". למרות מעמדם האיתן של האוליגרכים פינצ'וק, פלדמן, ואדים רבינוביץ, האחים סורקיס, האחים סגל, בוגלוגוב וקולומויסקי, עדיין מתגנב חשש כי  שלטונו של הנשיא ינקוביץ' לא יתחשב במעמדם.

המאסר של ראש הממשלה לשעבר, גב' יוליה ינושנקו, יכול לעורר חשש כי אך אחד באוקראינה לא חסין מהחלטות שלטוניות  הגוברות על החוק. עד כה לא הצליחה המנהיגות היהודית כולל ידידיו ושותפיו היהודים, לא הצליחו להביא לשחרורו ממעצר.

האם הדבר מלמד על הלוך רוח באוקראינה? ימים יגידו. 

בצר לה פנתה המשפחה לעו"ד מרדכי ציבין בתקווה שקשריו הבינלאומיים הענפים, חלקם מסתוריים, שזה מכבר סייעו בין היתר בשחרורו של יאיר קליין מהכלא ברוסיה – יוכלו לסייע גם למקסימוב. ציבין גרם, בקיץ 2010 למינוי שופטת מאוקראינה לבית המשפט לזכויות האדם בשטרסבורג. "סרגיי מקסימוב הוא איש עסקים מצליח וגאון פיננסי, שעשה את הונו ביושר ובתנאים קשים, ונפל קורבן לגורמים הרוצים להשתלט על רכושו. מקסימוב הוא דוגמא של פילנטרופ אשר צרכי הקהילה היהודית עומדים בראש סדר עדיפויותיו," מוסר עו"ד ציבין בתגובה לדברים."

ביני לבין חברת קרדן היו מחלוקות", הסביר מקסימוב בראיון לאתר "אקונומיצ'נה פראבדה" כחודש וחצי לפני מעצרו. "אני יודע מה הסיכוי שאוקראינים יחזירו הלוואות, אבל הם חשבו שהניסיון שלהם במזרח אירופה ורוסיה יאפשר להם לממש את התוכניות שלהם גם כאן. לצערי אני צדקתי, ובשלב מסוים היה ברור שמישהו מאיתנו צריך לצאת מהשותפות."כאן נכנס לראשונה לתמונה בחמטיוק, לימים אויבו הגדול של מקסימוב, ומי שבסופו של דבר רכש את חלקה של קרדן בבנק. "אני מכיר את בחמטיוק כעשר שנים והוא אדם לא אמין", אמר מקסימוב באותו ראיון. "הוא מתחמק מפגישות וגם זייף מסמכים לפיהם הבניין של הבנק שייך לו."

הרב בלייך, רבה הראשי של אוקראינה, מנסה לפייס בין מקסימוב לבחמטיוק. הרב בלייך התבקש לעשות זאת בשל היותו מקושר מאוד לאוליגרכים יהודים ולא יהודים. הוא הצליח לגרום לכך שהנושא, כנראה, ידון בהליכי בוררות. במקביל טס עו"ד ציבין לפגישה "אקראית" בנמל התעופה בהולנד עם אחד מהיותר בכירים בחברת קרדן, וביקש את עזרתו – אף שמקסימוב נמצא עדיין בהליכים משפטיים מול החברה.

חוסר החיבה של קרדן למקסימוב, היה כנראה הדדי: "הישראלים (קרדן) דפקו את מקסימוב בגדול בזה שהם מכרו את המניות לבחמטיוק", קובע מקורב לאוליגרך. כך או כך, בסוף 2011 נטל בחמטיוק את רוב השליטה על הבנק, ואז האשים את מקסימוב במעילה בהיקף של יותר מ-120 מיליון דולר. בכיר בקהילה היהודית מספר כי בחמטיוק כה תיעב את מקסימוב, שהוא אף שילם שוחד בשווי מיליון דולר כדי להביא למעצרו.

כל הכחשותיו של מקסימוב לא הועילו. את הקהילה היהודית לא מעניין מי צודק, מקסימוב או בחמטיוק או חברת קרדן, אותה מעניין האם מעצרו של פילנתרופ יהודי ונשיא הקהילה מבטאת מגמה של היחלשות מעמד האוליגרכים או שמדובר בסכסוך כספי שאין לו קשר להיבטים אחרים.