הרב מנחם ברוד

החלטתה של עיריית תל-אביב לתמוך בהפעלת תחבורה ציבורית בשבתות נתפסת כאקט של קִדמה. כדאי לברר אם אמנם יש כאן קִדמה או שמא זו נסיגה גדולה לאחור.

בימי קדם בני-אדם עבדו כל ימות השבוע. המושג יום מנוחה שבועי היה זר ומוזר. שנים רבות לעגו אומות-העולם לעם-ישראל על שהוא משבית את העבודה יום שלם בשבוע. עם בזבזן, כינו אותנו. ובאמת, ככה זה נראה בעיניים חומרניות. השבתת הפועלים, העבדים והבהמות ממלאכתם יום תמים בשבוע – משמעותה אובדן של כחמישה-עשר אחוזים מהתפוקה.

עברו שנים וגם העולם הלא-יהודי אימץ את רעיון יום המנוחה. הכול הכירו בצורך להתנתק אחת לשבוע מדאגות הפרנסה ומטרדות העבודה. מדינות רבות אף עברו לחמישה ימי עבודה בשבוע. זו המגמה של הקִדמה.

לחץ כלכלי

אבל אצלנו, דווקא החוגים ה'נאורים' וה'מתקדמים' מנהלים מאבק להרס השבת – לא רק במובן של "יום מנוחה וקדושה", אלא אפילו כיום מנוחה פשוט. הם חותרים להפוך את השבת ליום עבודה לכל דבר. הנסיגה לאחור מוצגת כקִדמה וכנאורות.

הגידול המואץ בפתיחת מקומות מסחר בשבת כבר יצר בפועל מציאות שבה רבבות יהודים נאלצים לעבוד ביום השבת. רבים מהם עושים זאת באין-ברירה, רק כדי שלא לאבד את מקום עבודתם. כך מופעל במדינת היהודים לחץ כלכלי על יהודים לעבוד בשבת.

עכשיו רוצים להפעיל גם תחבורה ציבורית בשבת. ומי בדיוק יפעיל אותה? מי יהיו הנהגים והמכונאים והסדרנים ומבקרי הכרטיסים? הפעלת תחבורה ציבורית בשבת פירושה עוד עשרות-אלפי יהודים שייאלצו לעבוד בשבת. הם יקבלו כמובן 'תוספת שבת', דבר שיגביר את הלחץ לעבוד שבעה ימים בשבוע. אח, איזו קִדמה! ממש ימות המשיח.

זו אפוא "התקווה בת שנות אלפיים" – העם היהודי, שקיבל מהקב"ה את המתנה היקרה ששמה שבת, ושמר עליה במסירות-נפש במשך כל הגלות הארוכה, מנפץ אותה לרסיסים דווקא במדינתו העצמאית, והופך אותה ליום עבודה לכל דבר. הכול בשם ה'קִדמה'.

מי ישלם את המחיר

מה שמניע את כל התהליכים האלה הוא להט המלחמה בדתיים, אבל מי שישלם את המחיר לא יהיה הציבור הדתי. יהודים שומרי מצוות יוסיפו לשמור שבת, ולכל היותר יפליטו אנחה על הרס השבת במדינת היהודים. את המחיר האמיתי ישלם הציבור שאינו שומר מצוות. הוא ימצא את עצמו בלי הדבר הנפלא הזה שנקרא שבת. זה יהיה עוד יום רגיל של עבודה, קניות, מוסכּים ואדי דלק.

בכל ליל שבת אנחנו אומרים בתוך הפיוט 'לכה דודי' את המילים "לקראת שבת לכו ונלכה, כי היא מקור הברכה". השבת היא מקור השפע והברכה של כל השבוע. האוּמנם אנחנו רוצים להרוס לעצמנו את מקור הברכה? לא חבל?