מערכת COL
|
יום י"א אדר ה׳תשע״ב
05.03.2012
אין "מנהג" לתת כסף למורים בפורים ● מאמר דעה
לרגע התחלתי לחשוב שאולי משהו לא היה בסדר אצלי כל השנים, ולא ידעתי על ה"מנהג". אפילו התביישתי לרגע כשחשבתי על המורים שבטח הסתכלו עלי כל שנה כעל קמצן שמונע מהם את מתנת הפורים. שאלתי כמה ידידים בני גילי והתברר שגם הם לא שמעו על ה"מנהג" ● אסור בשום אופן להיגרר לתחרות מסוכנת והרסנית, שבה המורה יושב ועושה השוואות בין הכספים שנתנו ההורים, וכל הורה מלא פחדים שמא לא נתן כפי הראוי וילדיו ישלמו את המחיר ● מאמר דעה ● מה דעתכם? שתפו אותנו באמצעות מערכת התגובות >>
אילוסטרציה: ברלה שיינר, COL
יצחק הלוי
נער הייתי ועדיין לא זקנתי, אבל כבר גידלתי כמה ילדים שסיימו את לימודיהם ב"חדר", ועוד יש לי ילדים שם. לכן הופעתי מאוד כאשר שני אברכים צעירים שאלו אותי, כל אחד בנפרד, איזה סכום כסף "נהוג" לתת למלמד ול"עוזר" בתוך ה"משלוח מנות".
פקחתי זוג עיניים תמהות ושאלתי: "מה?! ממתי נהוג לתת כסף למלמדים בפורים?!". האברכים אמרו לי שאמרו להם שככה "נהוג", והשאלה היא רק כמה "נהוג".
לרגע התחלתי לחשוב שאולי משהו לא היה בסדר אצלי כל השנים, ולא ידעתי על ה"מנהג". אפילו התביישתי לרגע כשחשבתי על המורים שבטח הסתכלו עלי כל שנה כעל קמצן שמונע מהם את מתנת הפורים.
שאלתי כמה ידידים בני גילי והתברר שגם הם לא שמעו על ה"מנהג". אחד אמר שלפעמים, כשהרגישו צורך מיוחד, נתן למורה כלי יפה כמתנה עם ה"משלוח מנות".
החלטתי להעמיק את הבדיקה ושאלתי אצל שלושה מורים אם אכן נהוג לתת למורים כסף בפורים. להם יש כמובן אינטרס בעניין, ואף על פי כן הודו שרק מעטים עושים זאת.
חזרתי לאותם אברכים צעירים והודעתי להם חגיגית שאין ולא היה שום "מנהג" כזה, ושאין הם צריכים ליצור "מנהגים" חדשים כאלה.
"אבל אמרו לי שאם אתה לא נותן למורה סכום כסף רציני, הוא עלול להתנקם בילד שלך", אמר לי אחד האברכים בחשש.
"מה זה סכום רציני?", שאלתי.
"לפחות 150 שקל, והמהדרין נותנים 100 דולר", ענה האברך. הוא גם עשה לי את החשבון. יש לו ילד ב"מכינה" ועוד שני ילדים בכיתות הגבוהות, ואם הוא רוצה להיות מה"מהדרין", עליו להיפרד בפורים מ-600 דולר! (שני מורים לכל ילד). מה לא עושים כדי שהמורה לא "יתנקם" בילד.
אם עד אותו רגע חשבתי שנתינת כסף למורים בפורים היא רק סתם "מנהג" שמישהו מנסה לחדש ושעד היום פשוט לא היה קיים אצלנו, השיחה הזאת שכנעה אותי סופית שזה גם "מנהג" פסול מיסודו. אם אלה השיקולים שגורמים להורים לתת כספים למורים – צריך לעקור את ה"מנהג" הזה מהשורש ולהעבירו מן העולם.
אולי היה מקום למנהג כזה בימי קדם, כאשר "מלמד" היה שם נרדף לעני ואביון, והוא השתכר פרוטות. אז בפורים רצו בעלי הבתים לשמח את ליבם של ה"מלמדים" ונתנו להם גם מטבע יפה. כיום המורים הם כמו כולנו, הם משתכרים משכורות מכובדות, וגם אנחנו משלמים לתלמודי התורה סכומים נאים ביותר מדי חודש בחודשו. אין שום צורך במסחטת הכספים הזאת.
אל יכעסו עלי המורים. אני מפרגן להם מכל הלב רוב שפע וברכה. אבל הלחץ על הורים לתת לכל מורה סכום נאה בפורים – הוא דבר מסוכן מאוד. קודם כל הוא מטיל עול כספי כבד על משפחות אנ"ש, שגם ככה מצבן לא קל בימים אלה. ועוד והוא העיקר – המורים באמת עלולים לבוא חשבון עם הילדים בגלל שהוריהם לא נתנו להם את הסכומים שלפי דעתם היו צריכים לתת.
במקום שמחת פורים אנחנו מכניסים מתח מיותר ומזיק, ואין שום סיבה לאמץ "מנהגים" שמעולם לא היו אצלנו, שרק פוגעים בשמחת הפורים ועלולים לפגוע בילדים.
ראוי בהחלט לתת לכל מורה בסוף השנה מתנה יפה, וכך נהוג אצלנו. בפורים נכון שכל ילד יביא למוריו שלו "משלוח מנות". לא כסף, לא כלים מנקרי עיניים, לא בונבוניירות יקרות – פשוט "משלוח מנות" צנוע וסביר, שמבטא את מצוות החג ואת האחווה והשמחה.
המורים והמחנכים ראויים לכל הערכה, וזאת יש לבטא כלפיהם לאורך השנה כולה. כדאי לכתוב מדי פעם למורה כמה מילות תודה. אם הורה מרגיש שהמורה משקיע במיוחד בבנו – בהחלט ראוי שיקנה לו מתנה אישית. בסוף השנה חשוב לתת מתנה יפה. אבל אסור בשום אופן להיגרר לתחרות מסוכנת והרסנית, שבה המורה יושב ועושה השוואות בין הכספים שנתנו ההורים, וכל הורה מלא פחדים שמא לא נתן כפי הראוי וילדיו ישלמו את המחיר.
ושוב אני חוזר באחריות מלאה – אין ולא היה שום "מנהג" כזה. ההורים יכולים להרגיש רגועים לגמרי לתת למורים "משלוח מנות" צנוע וסביר. ושיהיה לכולנו פורים שמח.
נער הייתי ועדיין לא זקנתי, אבל כבר גידלתי כמה ילדים שסיימו את לימודיהם ב"חדר", ועוד יש לי ילדים שם. לכן הופעתי מאוד כאשר שני אברכים צעירים שאלו אותי, כל אחד בנפרד, איזה סכום כסף "נהוג" לתת למלמד ול"עוזר" בתוך ה"משלוח מנות".
פקחתי זוג עיניים תמהות ושאלתי: "מה?! ממתי נהוג לתת כסף למלמדים בפורים?!". האברכים אמרו לי שאמרו להם שככה "נהוג", והשאלה היא רק כמה "נהוג".
לרגע התחלתי לחשוב שאולי משהו לא היה בסדר אצלי כל השנים, ולא ידעתי על ה"מנהג". אפילו התביישתי לרגע כשחשבתי על המורים שבטח הסתכלו עלי כל שנה כעל קמצן שמונע מהם את מתנת הפורים.
שאלתי כמה ידידים בני גילי והתברר שגם הם לא שמעו על ה"מנהג". אחד אמר שלפעמים, כשהרגישו צורך מיוחד, נתן למורה כלי יפה כמתנה עם ה"משלוח מנות".
החלטתי להעמיק את הבדיקה ושאלתי אצל שלושה מורים אם אכן נהוג לתת למורים כסף בפורים. להם יש כמובן אינטרס בעניין, ואף על פי כן הודו שרק מעטים עושים זאת.
חזרתי לאותם אברכים צעירים והודעתי להם חגיגית שאין ולא היה שום "מנהג" כזה, ושאין הם צריכים ליצור "מנהגים" חדשים כאלה.
"אבל אמרו לי שאם אתה לא נותן למורה סכום כסף רציני, הוא עלול להתנקם בילד שלך", אמר לי אחד האברכים בחשש.
"מה זה סכום רציני?", שאלתי.
"לפחות 150 שקל, והמהדרין נותנים 100 דולר", ענה האברך. הוא גם עשה לי את החשבון. יש לו ילד ב"מכינה" ועוד שני ילדים בכיתות הגבוהות, ואם הוא רוצה להיות מה"מהדרין", עליו להיפרד בפורים מ-600 דולר! (שני מורים לכל ילד). מה לא עושים כדי שהמורה לא "יתנקם" בילד.
אם עד אותו רגע חשבתי שנתינת כסף למורים בפורים היא רק סתם "מנהג" שמישהו מנסה לחדש ושעד היום פשוט לא היה קיים אצלנו, השיחה הזאת שכנעה אותי סופית שזה גם "מנהג" פסול מיסודו. אם אלה השיקולים שגורמים להורים לתת כספים למורים – צריך לעקור את ה"מנהג" הזה מהשורש ולהעבירו מן העולם.
אולי היה מקום למנהג כזה בימי קדם, כאשר "מלמד" היה שם נרדף לעני ואביון, והוא השתכר פרוטות. אז בפורים רצו בעלי הבתים לשמח את ליבם של ה"מלמדים" ונתנו להם גם מטבע יפה. כיום המורים הם כמו כולנו, הם משתכרים משכורות מכובדות, וגם אנחנו משלמים לתלמודי התורה סכומים נאים ביותר מדי חודש בחודשו. אין שום צורך במסחטת הכספים הזאת.
אל יכעסו עלי המורים. אני מפרגן להם מכל הלב רוב שפע וברכה. אבל הלחץ על הורים לתת לכל מורה סכום נאה בפורים – הוא דבר מסוכן מאוד. קודם כל הוא מטיל עול כספי כבד על משפחות אנ"ש, שגם ככה מצבן לא קל בימים אלה. ועוד והוא העיקר – המורים באמת עלולים לבוא חשבון עם הילדים בגלל שהוריהם לא נתנו להם את הסכומים שלפי דעתם היו צריכים לתת.
במקום שמחת פורים אנחנו מכניסים מתח מיותר ומזיק, ואין שום סיבה לאמץ "מנהגים" שמעולם לא היו אצלנו, שרק פוגעים בשמחת הפורים ועלולים לפגוע בילדים.
ראוי בהחלט לתת לכל מורה בסוף השנה מתנה יפה, וכך נהוג אצלנו. בפורים נכון שכל ילד יביא למוריו שלו "משלוח מנות". לא כסף, לא כלים מנקרי עיניים, לא בונבוניירות יקרות – פשוט "משלוח מנות" צנוע וסביר, שמבטא את מצוות החג ואת האחווה והשמחה.
המורים והמחנכים ראויים לכל הערכה, וזאת יש לבטא כלפיהם לאורך השנה כולה. כדאי לכתוב מדי פעם למורה כמה מילות תודה. אם הורה מרגיש שהמורה משקיע במיוחד בבנו – בהחלט ראוי שיקנה לו מתנה אישית. בסוף השנה חשוב לתת מתנה יפה. אבל אסור בשום אופן להיגרר לתחרות מסוכנת והרסנית, שבה המורה יושב ועושה השוואות בין הכספים שנתנו ההורים, וכל הורה מלא פחדים שמא לא נתן כפי הראוי וילדיו ישלמו את המחיר.
ושוב אני חוזר באחריות מלאה – אין ולא היה שום "מנהג" כזה. ההורים יכולים להרגיש רגועים לגמרי לתת למורים "משלוח מנות" צנוע וסביר. ושיהיה לכולנו פורים שמח.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
