וכך נכתב בפתח דבר:
זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. קרב ובא יום חגם של רבבות אלפי ישראל, בו סיימו את לימוד כל ספר "משנה תורה" לרבינו משה בן מיימון בפעם השלושים, כפי תקנתו הקדושה של הרבי, שתיקן את לימוד ספר משנה תורה על הסדר, שלשה פרקים בכל יום.

בהזדמנות זו, עלינו להתבונן בגודל ענין לימוד ספר משנה תורה להרמב"ם בכלל, ובפרט בלימודו על הסדר, ע"מ לסיימו כולו.

● להורדת הקונטרס "רמב"ם יומי" - לחצו כאן

ידוע שבמצוות ידיעת התורה שנצטוו בה כל איש מישראל, נכללת ידיעת כל התורה כולה, דאין חלק מתורתנו הקדושה שאין חובה ללמדו ולדעתו. וגם חלקי התורה שאינם נוגעים להלכה בזמן הזה, במצות ידיעת התורה נכללו.

אך בעוד שאנו רואים לאחרונה, שיותר ויותר מהחרדים לדבר ה' שבכל אתר ואתר משתדלים להרבות בהידורי מצווה ובדקדוקי הלכה, הנה מצווה זאת, נדיר למצוא מי שקיים חובה זו לאשורה.

אף שתודה לק-ל, מצויים לרוב אלו שיש להם ידיעה רחבה בדיני ממונות, או באיסור והיתר, בקדשים, בזרעים וטהרות וכיו"ב, אך מי שיש לו ידיעה ברורה בכל חלקי התורה כולם, קשה למצוא.

והנה, במשך השנים כתבו גדולי ישראל חיבורים רבים על התורה, פירושים על
הש"ס, ספרי הלכה ואגדה ועוד, ויש מהם שכתבו וביארו מקצועות שונות מתורתנו הק', אך הספר היחידי בו נכתבו הלכות כל התורה כולה, מדיני זרעים וטהרות עד "הלכתא למשיחא", ומקיף את הכל לפרטי פרטים, הוא ספר משנה תורה להרמב"ם.

וזה אחד מהדברים המיוחדים שבלימוד ספר הרמב"ם כולו על הסדר, שכאשר לומדים את כל הספר, רוכשים בזה ידיעה כללית ומקיפה בכל התורה כולה, לפרטי'.

וכמ"ש הרמב"ם עצמו בהקדמתו לספרו "ומפני זה נערתי חוצני, אני משה ברבי מיימון הספרדי, ונשענתי על הצור ברוך הוא, ובינותי בכל אלו הספרים; וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורין, בעניין האסור והמותר והטמא והטהור עם שאר דיני תורה - כולן בלשון ברורה ודרך קצרה, עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכול, בלא קושיה ולא פירוק, ולא זה אומר בכה וזה אומר בכה, אלא דברים ברורים קרובים נכונים . . עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצווה ומצווה, ובדין בשער הקונטרס כל הדברים שתיקנו חכמים ונביאים. [וכל זאת] כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל; אלא יהיה חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבנו ועד חיבור התלמוד, וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהן, שחיברו אחר התלמוד. לפיכך קראתי שם חיבור זה "משנה תורה" - לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם".

[וראה את המובא להלן בפנים, שלדעת הגאון בעל התניא והשו"ע, בספרו "הלכות תלמוד תורה", הנה בלימוד ספר הרמב"ם כולו מקיימים בזה מצוות ידיעת כל התורה כולה].

זאת, ועוד אחרת: בעוד שישנם חיבורים שכתבו גדולי ישראל בכל הדורות שנכתבו בסגנון קשה, בלול מלשון המשנה והגמרא, הרי הרמב"ם כתב ספרו "בלשון ברורה ודרך קצרה" (כמו שהבאנו לעיל לשון הרמב"ם בהקדמתו לספרו), וכמו שיעידו הלומדים, שהספר נכתב בסגנון צח וברור, באופן שכל אחד יכול ליהנות מהדברים, ולהתעלות ע"י הלימוד במעלות התורה והיראה.

יתר על כן: כאשר לומדים סוגיא בגמ' עם כל פרטי' והשיטות השונות שישנם בה, עלולים לפעמים לאבד את נקודת הסוגיא, ולשכוח את פרטי' העיקריים, מרוב השקו"ט וחילוקי הדיעות.

אך כאשר לומדים את דברי הרמב"ם בנוגע לסוגיא זו, ימצאו סיכום ברור וקולע, שנכתב באופן מסודר ותמציתי, שיקל על הלומד לזכור את הסוגיא כולה.

והנה, בעוד חיבורים אחרים של גדולי ישראל, רק מופלגים בתורה ואלו שיש להם ידיעה רחבה בש"ס ופוסקים יכולים ליהנות מאור הגדול הטמון בחיבורם, הנה בלימוד הרמב"ם יש תועלת לכל הרמות בבני ישראל.

אלו שאין להם ידיעה נרחבת בתורה, יכולים לקנות את ידיעותיהם הבסיסית מתוך ספר הרמב"ם, ולמופלגי תורה והלמדנים, אין צורך לבאר את התועלת הגדולה שיש בלימוד הרמב"ם, ויעידו ע"ז מאות אלפי החיבורים מגדולי ישראל במשך הדורות, שכתבו ופלפלו בדברי הרמב"ם.

וכמ"ש הרמב"ם עצמו בהקדמתו לספרו "שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול", והיינו, שהספר נועד לכל אחד מישראל מגדול עד קטן. כל הנ"ל הוא מלבד המעלה הפשוטה שכאשר אדם לומד את הלכות הרמב"ם בכל יום, הרי הוא קונה חלקו בעולם הבא כמאמרם ז"ל הידוע "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא".

***

לקראת סיום המחזור השלושים בלימוד ספר "משנה תורה" להרמב"ם כולו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה ביום השמיני לחודש אדר, והתחלת מחזור השלושים ואחד, מוציאים אנו לאור קובץ זה, ובו מובאים דברי הרבי מייסד התקנה ומחוללה, וציטוטים מדברי גדולי ישראל מדורות עברו בהם מובא גודל הענין בלימוד ספר משנה תורה להרמב"ם.

גם הבאנו פלפול עמוק מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בגדר חובת ידיעת כל התורה כולה, בו מוכיח שלדעת הגאון בעל התניא והשו"ע מקיימים מצוות ידיעת כל התורה ע"י לימוד הרמב"ם.

ונזכה בקרוב לקיום היעוד שבו מסיים הרמב"ם את ספרו "משנה תורה" "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" במהרה בימינו, אמן.