תמיד כשאני חושב או מדבר עם אברהם פריד עולה במחשבתי הסיפור ששמעתי ממכרים מנוה אילן, ישוב ליד טלז-סטון, שם ממוקמים אולפני התקשורת החזותית, שמשמשים להפקות בכלל, כולל סרטי בחירות. כאשר למשל, בליכוד השתמשו באולפנים אלה בערב בחירות 99, אז התמודד ביבי מול ברק והובס. ובכן, אברהם פריד הגיע לנוה אילן לפני כמה שנים לצלם הופעה שלו לערוץ הראשון. אחד הצלמים שהיה ב"משמרת", אדם חילוני שבחייו לא שמע הרבה מוזיקה חסידית, אבל שבוע לפני כן יצא לו לגלגל את הסקאלה ברדיו ובמקרה עלה על השיר "אדרבה' של פריד, משירי הדגל של הזמר החסידי האמריקאי. השיר "תפס אותו" והבחור ביקש להשיג את הקלטת המקורית, אבל כעם הארץ במוסיקה חרדית לא היה לו שום מושג איפה קונים דבר כזה. השיר המשיך להתנגן אצלו כל הזמן, אבל רק בתוך הלב והנשמה.. מקומות שכידוע לא מתאימים לרכישת קלטת מסודרת.. והנה, שבוע אחרי, מודיעים לו שיש היום צילום של איזה זמר "דוס", שמאוד מפורסם אצל הציבור הדתי. כשהתחילו הצילומים ופריד התחיל לזמר משהו, התחיל הזיכרון המוסיקלי של הצלם לדגדג, עד שפריד הגיע לשיר "אדרבה' ואז החל להתחבר לו הפזל.. מאותו רגע הוא עקב אחרי כל תנועה של פריד. העדינות הטבעית של הבחור והיחס החם שהפגין לכל הנוכחים עשו עליו רושם רב מאוד. בהפסקה ניגש אליו פריד ונתן לו לחיצת יחד כאילו הם חברים כבר שנים ושאל אותו בסגנון הפרידי המוכר "מה שלומך יהודי?", ומיד אחר כך: "איך הולך בפרנסה?". אותו צלם התרגש מאוד מהמפגש עם אברהם פריד, והמפגש הבלתי צפוי, עם אדם שמבחינת עולמו הפרטי הוא יצור מעולם אחר, נתן לו כמה מחשבות על העולם. אתם מסוקרנים בדבר התוצאה? ובכן, היום אותו צלם חי כיהודי חרדי לכל דבר. סיפור זה בעצם משקף את אברהם פריד שלוקח את התפקיד שלו כזמר לא רק לשירה אלא כשליחות אמיתית לקרב כל יהודי לריבונו של עולם על ידי השירה, שמבחינתו, וכך הוא גם אומר לנו, היא סך הכל עוד כלי לקירוב. השנה חגג אברהם פריד חצי יובל (25 שנה) של פעילות במוזיקה החסידית, מועד מתאים לדבר עם פריד על הדרך, על החיים, ועל היעדים שהוא הציב לעצמו. ערב שירה עם "שטיקל תוירה" * במוצ"ש הקרוב אמורה להתקיים הופעה גדולה שלך כמדי שנה בקאונטרי. הופעה באלול. אלול הוא לדעתך מועד מתאים להופעות? הרעיון הוא לעשות "קומזיץ", משהו יותר אינטימי, דווקא בסגנון של חודש אלול!! כאשר בין שיר לשיר יהיה איזה "שטיקל תוירה" ומוסר. הרי צריך להתחזק ולחזק את הנשמה בחודש אלול. הופעתי פה כבר במוצ"ש של "שבת נחמו", והיה נחמד מאוד, ובעזרת השם במוצ"ש הולכת להיות הופעה גדולה של יותר מאלף איש, שכולם מרוכזים באותו אזור בקאונטרי. אבל כאמור השנה חשבנו על רעיון שונה שלא עשיתי שם עד כה. גם ויתרנו על רוב התזמורת והשארנו את הגיטרות והאורגן. גם זה במסגרת האווירה היהודית. * זה מה שנחוץ כדי להגיע ל"התחזקות" עבור ראש השנה? התחזקות יכולה להיות בכל דרך שמעוררת את הנפש היהודית. אם הופעה מעוררת להתקרב אל הקדוש ברוך הוא היא טובה. אם לאו היא מיותרת. * וההופעה הזו? אני מקווה שתעורר. וכבר היו דברים מעולם. מסע בגיל 8 * אתה חש יכולת לעורר את הנקודה היהודית? אספר לך סיפור. התחלתי כסולן בעודי ילד בגיל שמונה, במקהלה של הבית הספר שלי בניו-יורק. דווקא היה לי אז קול יפה וחזק שעולה גבוה גבוה, באותה תקופה ארגנו כמה חסידי חב"ד ערב של ניגוני חב"ד. הביאו את המקהלה שלי ועוד מקהלה של מבוגרים מהשכונה שלנו ויחד עם המנצח אלי ליפסקר ועוד מנחה שסיפק הסברים על שירי חב"ד יצאנו למסע הופעות. הקהל אז היה ברובו לא דתי והמסע הזה השאיר עלי רושם גדול, עד היום. כבר אז בהיותי ילד הצלחתי להשפיע על אנשים ללכת בדרך היהודית. * אגב, אתה שומר הקלטות מהמקהלה או מההופעות שלך בתור ילד? ודאי שיש לי, הם יקרים לי, ואני שומר עליהם מכל משמר. המנצח של המקהלה, אלי ליפסקר, אפילו הוציא שני אלבומים מאותם הופעות וגם ממחנה שדה חמד שהיה ידוע בארץ. באותה תקופה שרתי באלבומים שהוציאו ואחד השירים הידועים מהימים ההם הוא ה'וניקיתי'. * זה היה הפתיח שלך. פתיח שקצת הצליח להביך אותי. במחנה 'שדה חמד' הקימו מקהלה, ותפקידי במקהלה היה לתת את הטון הגבוה. אבל כאשר נכנסנו להקליט באולפן את ה'וניקיתי', קרה לי משהו לא נעים. כשהגיע הקטע שלי, ואני מתייצב לשיר, קרה דבר מה מאד מביך, לא יצא ממני כלום, פשוט הקול הלך… דהיינו לא הצלחתי להגביה את הטון. אבל מי שניצח על ההפקה ריחם עלי, ונתן לי לשיר את הקטע הנמוך יותר. התוצאה היתה הפקה שזכורה עד היום, והתנגנה אינספור פעמים. אחרי זה חזרתי לארצות הברית שם חגגתי בר מצוה ומאז יצאתי להפסקה עד גיל עשרים. "ואני ראיתי את עצמי אברך חסידי" * מה מביא זמר מצליח שיכול להתפרנס מזה בכבוד לנתק מגע עם המוזיקה לשנים ארוכות? היה לי כמה דברים שהפריעו לי אז מאוד. רק שניים מהם אני יכול לספר. אחד מהם היה התלבטות עצמית. אני ראיתי את עצמי אברך חסידי במלוא מובן המילה, וחיי הזוהר של ההופעות לא נראו לי תואמים את הרעיון. * מה שאומר שלמעשה התכוונת להפסיק לנצח עם השירה. נכון. אבל את השאלה הזאת עזר לי לפתור דווקא ר' מרדכי בן דוד, לימים עמית לדרך של שירה ברוח חסידית. שפתר לי את הבעיה, ואמר לי מהניסיון שלו בחיים, כמי שקיבל הדרכה מהרבי מרימניץ: אתה יכול להיות יהודי חסידי ירא שמים ולהופיע ולהוציא אלבומים, והכל ברוח ישראל סבא, מתוך מטרה לחזק יהודים ולא להחליש אותם. היה עוד נושא שהפריע לי אז לשיר: באותם שנים, המוזיקה החסידית היתה עדין בצל השואה האיומה. כל המילים, הלחנים והרגש באו ממחשבות והרגשות של הצרות. לי זה הפריע. * ואיך התגברת? כחסיד חב"ד שעמד אינספור שעות ושמע את הרבי בהתוועדויות המופלאות שלו, ויצאתי עם כל כך הרבה מטען על מה זה להיות יהודי ומה זה מחייב, מה זה אדם ומה זו נשמה. ואחרי הרבה לבטים מייסרים החלטתי שאני אביא משהו אחר למוזיקה, משהו יהודי אמיתי, כמו שלמדתי אצל הרבי שלימד אותנו שצריך לקרב כל יהודי באשר הוא ולעשות זאת על ידי שמחה. * אגב, פריד זה השם המקורי שלך? שם המשפחה האמיתי הוא פרידמן, קצת קיצרתי אותו, לפריד * למה? כאמור אחרי מה ששמעתי ולקחתי מהרבי הייתי עדיין בישיבה ולא עשיתי פיתוח קול ולא שום לימודים אחרים במוזיקה, ולא חשבתי אז לעצמי שאני באמת זמר, אלא המטרה היתה לשמח יהודים. זה אמר לי שהזמרה זה לא אני, אלא זה פעולה או "שליחות", ולכן שיניתי את השם, כדי שלא להיות מזוהה עד הסוף עם השירה. בתוך אווירה זו החלטתי אז להוציא את האלבום הראשון שלי. "תשלח את החומר, ואנחנו כבר נחזור אליך"... * אז אולפן לא היה ממש כמו היום, וגם אתה היית בישיבה. נכון. באמת הלכתי לאיזה אולפן שבמקרה היה ממוקם ליד הישיבה שלי. הקלטתי כמה שירים, והשלב הבא היה, כרגיל אצל כולם, להיות מתקשר סדרתי למפיקים. גם התגובה שלהם היתה "טבעית": "תשלח את החומר, ואנחנו כבר נחזור אליך"... ההרפתקה הזאת נגמרה כאשר הגעתי ליהודי יקר שעונה לשם שייע מנדלוביץ. הוא לא הסתפק בכמה מילות נימוס ריקות. אלא אמר לי: אני שומע שיש משהו בקול שלך. התוצאה היתה שהוא החליט לקחת אותי תחת חסותו. עבדנו יחד כעשר שנים. עשיתי שירים באותה רוח של קירוב רחוקים, והקלטת הראשונה שלי נקראה: "אף יהודי לא יישאר מאחור". את הרעיון קלטתי מהרבי שאמר שכשם שלא יתכן שספר תורה יהיה חסר אות, כך כשתגיע הגאולה אסור שיחסר בכלל ישראל יהודי אחד... המסקנה שלי בשיר היתה ש"אף יהודי לא יישאר מאחור". עם המילים פניתי לידידי יוסי גרין, שיוסיף את הלחן. מאז ועד היום אני ממשיך לחפש שירים שיעודדו ויחזקו את עם ישראל כי זה בעצם המטרה שלקחתי על עצמי. * אתה מדבר על הרבי ועל חב"ד. גם ההורים שלך קשורים לחב"ד? אבא שלי וכל משפחתו היו חסידי באבוב. לאבי היה קשר חזק מאוד לרבי הקודם של באבוב, ואמא שלי באה מאזור שבו בכלל לא שמעו על חב"ד. * מתחזקת השאלה. אחרי החתונה ההורים שלי נאלצו לברוח מפני הגרמנים. בדרך מנוסתם פגשו קבוצה של חסידי חב"ד שעזרו להם להגיע לארצות הברית. זה היה משמיים, והם החליטו בשל כך, כי למרות הקשר החזק שלהם לחסידות באבוב, ישלחו את הילדים שלהם להתחנך בחב"ד. זה השפיע על כל חיינו, ואכן כל האחים שלי שלוחים של הרבי. "אני הקטן רוצה להוציא קלטת" * היה לך קשר עם הרבי בנושא המוזיקה? לפני שהוצאתי את הקלטת הראשונה שלי. שלחתי לרבי פתק בו כתבתי בזה הלשון: אני הקטן רוצה להוציא קלטת כדי לשמח את עם ישראל. הרבי שלח לי בתשובה מכתב. עד היום כשאני חוזר לרגע הזה אני מלא התפעלות: אני הצוציק, בחור בן עשרים, שעדיין לא התחתן, כותב פתק לרבי והוא מתייחס אלי ואפילו שולח לי מכתב בחזרה. זה ריגש ובעיקר שימח אותי ועודד מאוד. * מה היה כתוב במכתב של הרבי? הרבי ברך אותי בהצלחה וכתב לי שכדאי להדפיס על עטיפת הקלטת עצמה שאין לנגן את השירים בשבת וביום טוב. זו היתה ההוראה הראשונה קיבלתי מהרבי. ומאז, לפני כל הופעה או בכלל פעם שעמדתי לפני הוצאת אלבום. הייתי יושב וכותב לרבי דו"ח מה עשיתי ומה אני מתכנן לעשות, ומסיים כי אני מקוה שגרמתי לו נחת רוח. השיר שפריד מתקשה להלחין * למה לא כתבת או הלחנת שיר על הרבי? זה קשה לי מאוד. כי יש דברים שהם מאוד אישיים שאני לא מסוגל להוציא אותם החוצה. הרבי הוא עניין מאד אישי אצלי. ובעצם עדיין לא התרגלתי לרעיון שהוא לא איתנו. * עם מי אתה מתייעץ היום? בעיקר עם אישתי והילדים וחברים. * הבאת משהו שונה במוזיקה. ואני לא מתכוון דווקא ללחנים או לשירה, אלא לפן האישי. אתה בעצם מיצג סגנון אחר. שהמוזיקה זה לא הדבר הראשון אלא יש דברים אחרים לפני. נכון שזאת הגישה שלי. אמרתי שהמחשבה הראשונה שעברה אותי בתחילת הדרך, היתה איך להוציא שירים שיחזקו וישמחו את עם ישראל. בתחילה גם כשהיה לי חלום להוציא קלטת לא היה לי חלום שאני אהיה הזמר. מבחינתי היה לי "מבצע שמחה", לשמח את עם ישראל. ורק אחר כך, אפשר לומר בדיעבד, הפכתי לזמר. צריך להבין שכשאתה חסיד של הרבי אז יש לך אחריות, וכל דבר נעשה אחרת. כי אתה לא חופשי ויש לך קו אדום. הרי כל אחד יכול לעשות –או לנסות לעשות- כסף. אבל כסף זה לא העיקר בחיים, אלא כמות הנחת רוח שלך להקב"ה. * ועשית נחת רוח לקדוש ברוך הוא? ברוך השם עשרים וחמש שנה אחרי שהתחלנו אני רואה לפי הפידבקים שהדרך היתה נכונה. * כשאתה מסכם חצי יובל, אתה חושב שחלו תמורות משמעותיות במוסיקה בעשרים וחמש השנים האחרונות, או שבמהות הכל נשאר אותו דבר? זה לא סוד. כל אחד יכול לשמוע את התמורות. כמו שבכל שנה מתרחקים מהר סיני, כך זה גם במוזיקה שלנו, יש התרחקות, מה לעשות. אבל זה מאוד תלוי בקהל איך הוא מקבל את השירים. יש קהל שאוהב את המוזיקה החדשנית של היום, ויש קהל שיותר אוהב את הסגנון הישן. * ומה עושה אברהם פריד שמחפש להחדיר יהדות, הולך אחרי הדנס? מצד אחד אתה רוצה לתת סגנון יהודי מקורי. מצד שני, הניסיון קשה מאד. כי אם תיתן מוזיקה כמו לפני חמישים שנה לא יהיו לך הרבה קהל. המסקנה: צריך להיזהר מאוד לא לעבור את הקו האדום. * בין היכל הנגינה להיכל התשובה איך אתה מגדיר את המוזיקה של היום? * מאוד כואב לי שבמוזיקה שיוצאת היום אין דגש על יראת שמים. לעומת זאת יש דגש רק על דברים יותר מודרניים ועל האם ישמיעו או לא ישמיעו את השיר הזה ברדיו. המצב הזה רחוק מהמוזיקה החסידית השורשית. * אם דיברת כבר על מוזיקה מודרנית מי שהכניס לפני עשרים שנה את הרוק והדיסקו זה אתה? נכון, אנחנו התחלנו אז - והם ממשיכים הלאה. אבל יש הבדל ענק ורציני ביותר אנחנו שמנו דגש מיוחד על המילים ועל המסר והמשמעות של השירים, בכדי שיוסיפו יראת שמים, ותמיד דאגנו לא לעבור את הקו האדום. אז לא היה מצב כזה שאבא היה צריך לשקול האם הבן שלו ישמע את השיר הזה והזה או לא. * אנו נמצאים בחודש אלול ויש מאמר חסידי ידוע, ש"היכל הנגינה קרוב להיכל התשובה" (לכן, אומרים שהחזנים טיפשים, כי הם לא מבצעים בהזדמנות חגיגית זו, דילוג להיכל השכן..), האם אתה מרגיש קירבה להיכל התשובה כשאתה שר? אגב, אחד האדמו"רים אומר על הווארט הזה, כי לא רק שעולם הנגינה קרוב לעולם התשובה אלא שזה היכל אחד. אם שאלת עלי, זה מה שאני מרגיש. תסתכל על ספר תהילים, שם רואים שדוד המלך, נעים זמירות ישראל, מתוודה ועושה תשובה על ידי השירה. * וזה גם מה שאתה עושה? (בחיוך) לא, זה לא קורה לי כל יום. אבל דע ששירה זה מתנה מהקדוש ברוך הוא. ועל ידי שירה אפשר להגיע לעומק הנשמה, ועל ידי שיר קדוש נותנים לנשמה להתבטא. כמו שבשבת ובחגים, לכל סעודת שבת ולכל חג יש את המנגינות שלו שנותנות את ההשפעה לנשמה ומחדירות קדושה ליהודי, ששר ושומע אותה. * גם בימות החול? |בימות החול זה אחרת. אנשים טרודים בעסקים ולא שומעים. אבל כשמגיע שבת מנוחה, האוזניים כרויות והלבבות נפתחים, והנעימות של שירי השבת ומחזירים את היהודי אל היכל התשובה. * במשך כל הקריירה שלך עבדת עם המעבד משה לאופר, לא הגיע הזמן לשנות סגנונות? למה? מה נקרא לשנות (פריד שר). * זה כבר מונה עיבד, לא? אני אוהב מאוד לעבוד עם משה לאופר. אנחנו מתחברים מצוין, גם חברית וגם מוזיקלית. ואני אוהב את מה שהוא עושה לשירים, ואם אתה גם מצליח עם מישהו, אז אין שום סיבה לשנות. בימים הקרובים אנחנו מתחילים לעבוד כבר על האלבום הבא. מבחינת העיבודים - כמובן שהמעבד הראשי יהיה משה לאופר. ושני שירים כנראה של רובי בנט ושיר אחד של סטופל. * מה הכיוון של האלבום? יהיו שם לחנים של משה לאופר, של יוסי גרין ועוד היד נטויה להפתעות. הסגנון יהיה אותו סגנון כמו באלבום של "יחיד ורבים", ולא כמו ב"אוצרות יהודים" והאלבומים של חב"ד. * מה הוא הדבר שהתאכזבת ממנו בעשרים וחמש שנים שלך במוזיקה? התאכזבתי מהאלבום "יחיד ורבים". חשבתי שיש שם הרבה שלאגרים אבל הקהל חשב אחרת. לא היתה לו הצלחה כמו של אלבומים אחרים, ואני עדיין מנסה לחשוב על הסבר למה זה לא הצליח. למי שיש הסבר שיפנה אלי. וזה אומר שלא מה שאתה חושב זה מה שבאמת. גם אם אתה זמר בעל ניסיון הכל זה רק סייעתא דשמיא. * בשלוש שנים האחרונות הוצאת את הסינגל "עלה קטן" ואלבום של חב"ד, בעצם לאיפה נעלם לנו אברהם פריד? נעלם!? לא נעלמתי לאף מקום. אני אוסף כל הזמן שירים. ואני הרבה יותר זהיר אחרי "יחיד ורבים". ובקרוב בקרוב יצא קלטת חדשה ואז יראו שלא נעלמתי לשום מקום. * השיר "עלה קטן", היה לשלאגר גדול ואתה שר אותו בעברית. מה תגובתך לאלו שחושבים ששירים שהמלל בעברית עדיף שישירו זמרים ישראלים ולא חוצניקים בגלל המבטא? הם צודקים מאוד! דווקא התפעלתי מההצלחה הגדולה של השיר הזה. ואני חושב שעשינו היסטוריה במכירה של השיר הזה וכסינגל זה מכר הרבה מאוד! אז כנראה שאם השיר כל כך טוב אז מוותרים על הביטוי. * "עלה קטן" ריגש הרבה אנשים גם לא דתיים מה הרגשת כששרת אותו באולפן? כששרתי אותו פשוט בכיתי. חשבתי על הילדים שלי, חשבתי על כך שהזמן עובר כל כך מהר ויגיע הזמן שיגידו לי: אבא שלום, יש לנו כבר חיים פרטיים משלנו... וכמובן שהם יעשו דברים טובים. אבל הבית נשאר ריק. ופשוט בכיתי עם הציפיה והתקוה, וניסיתי ללמד בשיר הזה את הציפיה לביאת משיח. ובעצם בשיר הזה בפעם ראשונה שנחשפתי לציבור מבחינה רגשית. כל כך אוהב... * מה דעתך על מוזיקת הדאנס? אני אוהב את זה מאוד!! אני אוהב את זה כל כך, שאני לוחם לא להשתמש עם זה!... זה טוב, זה מביא הרבה מרץ. אבל בעיני זה עבר את הגבול. * אתה מופיע בפני קהל מעורב? זה תלוי מאוד מה סוג הקהל כמובן שבקהל שלנו אני דואג שלא תהיה תערובת! אבל בישראל יש גם קהל לא דתי, שאני מופיע גם אצלם, וכאשר אני שם, אני לא חושב שאני יכול להכריח אותם להיות כמוני ולהפיל עליהם את היראת שמים שלי. האם בגלל זה לא תהיה הופעה? לא, אני מעדיף שתהיה ואז ההשפעה שלי גדולה יותר. וכשאני על הבמה אין שום שאלה של מעורב כי רק אני והתזמורת על הבמה... * לקראת סיום, אחרי 25 שנה יש עוד דבר שהיית רוצה ללמוד בקטע המוזיקלי? אולי תתפלא, אבל אני מאד אוהב את המוזיקה המזרחית הפיוטית. אם היה באפשרותי הייתי לומד את המקאמים שלהם. לאחרונה הופעתי בהופעה של ארגון הבוכרים ומאוד נהניתי מהמוזיקה שלהם * יש לך איזה איחול מוסיקלי לשנה החדשה? ראשית איחול יהודי, שתהיה שנת ברכה והצלחה ושפע של רוחניות, ושגם תהיה שנת מוזיקה טובה שתעורר את הניצוץ ותקרב יהודים לאביהם שבשמים. ובעיקר, שתהיה שנת גאולה, לפרט ולכלל, גאולה שלמה במהרה.