האם יש קדושה במדף ששימש לספרי-קודש? ● פינת ההלכה
שאלה: האם יש קדושה במדף ששימש לספרי-קודש
תשובה: בעיקרון, נפסק להלכה שארון של ספרי-קודש הוא 'תשמיש קדושה', וחייבים לשומרו בקדושה ושלא להשתמש בו למטרה אחרת, וכשבלה – לגנוז אותו, אלא אם-כן התנו מראש במפורש שהשימוש לספרי-קודש זמני וכדומה.
יש דעות שכריכות הספרים נחשבות 'כלי' נוסף, ולכן הגדרת המצב היא שהמדף מחזיק את הכריכות בלבד, והכריכות – את הספרים, ואם-כן המדף הוא רק 'תשמיש דתשמיש', ואפשר להקל בו לשימוש של חול, ורק יש להיזהר שלא להשתמש בו שימוש בזוי (אך במקצת המקורות דעה זו נאמרה על ארגז המשמש לשמירת הספרים, ולא על ארון לשימוש קבוע). אך מדברי פוסקים רבים מוכח שאין הם סוברים כך, אלא הכריכה נחשבת חלק בלתי-נפרד מגוף הספר.
עם זה, רבים נהגו להקל בזה, מכיוון שכעבור זמן, וכשהמצב הכלכלי משתפר, רגילים להחליף את המדפים בארון נאה ומכובד. לכן גם אם לא נאמרו הדברים כתנאי מפורש מראש, ואפילו אם לא חשבו על כך מראש, הדבר נחשב כאילו עשו מראש תנאי שהשימוש הזה זמני בלבד.
עטיפות מודפסות נאות המשמשות כריכה נוספת לספר דינן כ'תשמיש קדושה'. אך קרטונים המחזיקים סדרות ספרים (משמשים בדרך-כלל למכירה, אך רבים משתמשים בהם גם לאחסנה) הם אכן 'תשמיש דתשמיש', ומותרים לשימוש של חול, כאמור.
מקורות: מגילה כו,ב. שו"ע או"ח סי' קנד ס"ג ונו"כ, ופסקי תשובות ס"ק ז וש"נ. וראה להלן סי' רמ ס"ו וסי' שטו סוס"א ונו"כ, ובשו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ד. צדקה ומשפט פט"ו סכ"ו וסוף הערה לט, ופט"ז הערה כה, וגנזי הקודש פ"ח סי"ח, וש"נ. וראה המובא בשו"ת יביע אומר ח"ח חאו"ח סי' יט.
מאפשרים לכם לקבל
