הכתבה עוסקת בנשים שעברו שינוי בעבודה משכירה לניהול עסק עצמאי.

הנה ציטוטים מהכתבה: תשע בבוקר, כפר חב״ד. ליאורה קוטנר, בת 36נשואה ואם לארבעה, נעה בתזזיתיות בביתה. שולחן האוכל המשפחתי במטבח ערוך ביסודיות מופתית לקראת לקראת סדנת אמנות ניפוח סוכר ,שאליה יבואו בשעה הקרובה תלמידים מניו יורק ומלונדון. קוטנר ממיסה סוכריה תחת מנורת חימום, מנפחת ומפסלת אותה לפרח מרהיב ומבטיחה בחיוך מתוק שהיא אכילה. בחדר שכן ארוזים בצלופן זרי פרחים מסוכריות שהוזמנו לאירוע וברבור צחור וכוסות יין שעיצבה ללקוחותיה מסוכר.

קוטנר הקימה את העסק הזעיר שלה, "סוכריה – אמנות ניפוח סוכר", לפני שלוש שנים. "במשך 11 שנים עבדתי כשכירה במועצה אזורית עמק לוד" היא מספרת. "הרגשתי שזה לא תואם את היכולות שלי, והחלטתי שאני עושה שינוי. ידעתי שיש לי כשרון בתחום אמנות ועיצוב בסוכר. מכרתי מעט מוצרים שהכנתי לסביבה הקרובה שלי ,אבל לא ידעתי איך לתרגם את היצירה שלי לשפה עסקית״ .

בן זוגה, אף הוא שכיר, תמך בהחלטה שלה, היא אומרת ,אבל כמוה לא ידע דבר על ניהול עסק עצמאי. היא שמעה על עמותת ״סביבה תומכת מרכז לקידום נשים בעסקים. קוטנר נרשמה לקורס להקמה וניהול עסק ובמשך חצי שנה למדה יחד עם כ 20- נשים מהפריפריה, יוצאות אתיופיה וחבר המדינות וישראליות ותיקות ,בכללן גם ערביות. "קיבלנו בשפה כלכלית נגישה את כל המידע הנחוץ לניהול עסק", היא אומרת. "בסיום הקורס קיבלתי ליווי וייעוץ פרטני שלמעשה נמשך עד היום".

מנחם, בן זוגה, מתבונן בה לאורך השיחה בהערצה גלויה .״אני תומך נלהב בה בכל צעד שהיא עושה", הוא אומר. "הילדים שלנו מקבלים שיעור חשוב וערכי כשהם רואים שני הורים עובדים ומפרנסים, ובמיוחד אימא שמנהלת עסק עצמאי וגאה בעשייה שלה".

מרגע פתיחתה הייתה ״סוכרייה״ עסק מצליח.

״יש מחשבות על הרחבת העסק לאור הביקוש״ ,אומרת קוטנר ,״אבל אני עדיין מעדיפה להתקדם בצעדים זהירים. היום אני כבר משווקת מוצרים בכל רחבי הארץ ובנוסף אני מעבירה סדנאות והתפוסה מלאה .מגיעים אלי סטודנטים מהארץ ומחו״ל, חילונים ודתיים. אני יכולה להגיד שהצלחתי לפרוץ מחסום ולעבוד לא רק עם הקהילה שלי ,אלא עם כלל החברה. זו בהחלט הצלחה מתוקה", היא מחייכת.