מאת הרב זאב קרומבי

למעלה משנה חלפה מאז נעצר ר' אלי הכט בספרד; למעלה משנה של המתנה מורטת עצבים לתאריך משפטו, והנה סוף סוף נקבע תאריך המשפט לט"ו טבת. מספר ימים לפני המשפט התקשרה אלי עורכת הדין אנג'לה, כדי לוודא שאני אמנם מגיע, והסבירה לי שיש חשיבות מכרעת לעדותי על עבודתו של אלי, נסיעותיו הרבות לחו"ל, והתנהלותו הכספית. אישרתי שבעז"ה אגיע למסור את עדותי, ואמסור עדות חיובית כמיטב יכולתי.

כאשר הגענו למדריד, נסענו לפגוש את עורך-הדין טריאס במשרדו שבמרכז מדריד. בשנה האחרונה שוחחתי פעמים רבות עם עו״ד טריאס, ועם העוזרת שלו עו״ד אנג׳לה שעשו עבודה יסודית ויוצאת מן הכלל בייצוג אלי בבית המשפט. העברתי להם עשרות מסמכים, שהוצגו אחר כך בתיק עבה בבית המשפט.

עו״ד טריאס קשור מאד לקהילה היהודית בספרד, וכבר ייצג בעבר ישראלים ויהודים בבית המשפט. לפני שנים הוא ניצח במשפט מפורסם, בו ייצג אישה יהודייה שתבעה נאצי שהכחיש את השואה. בעקבות המשפט, כאשר נבחר עו"ד טריאס כחבר הפרלמנט של ספרד, הוא העביר חוק נגד מכחישי השואה.

אחרי שיחות כה רבות בטלפון, תמיד מעניין לפגוש פנים אל פנים את האנשים איתם דיברת. ערכנו פגישה ארוכה עם עורכי הדין, שעברו עם אלי על כל פרטי הפרטים של העדות שלו שתימסר בבית המשפט למחרת, וכן על העדות שאני אמסור במשפט.

אחרי התפילה נסענו לבית המשפט. חיכינו זמן רב במתח גדול מחוץ לאולם המשפט. הציעו לי להגיד תהילים, אבל עניתי, שברגעים אלו יש ודאי רבים מאנ״ש בכל העולם שאומרים תהילים עבור אלי. לי היה יותר חשוב לנצל את הזמן כדי להתמקד במשימה שעמדה בפני, ופעם אחר פעם עברתי במחשבתי על כל הדברים שאני מתכנן לומר בעדותי, עד שלבסוף הדברים היו מסודרים אצלי כראוי. הזכרתי לחברי את דברי יהודה המכבי: היש מעצור בפני ה' להושיע ברב או במעט?! וקיווינו לטוב.

מצפים לנס

כל שנה נתפסים בספרד כאלף אנשים עם סמים במזוודות שלהם, וכולם טוענים שהם לא ידעו על הסמים. איך אפשר יהיה לשכנע את השופטים שאלי הוא שונה?
העו"ד אנג'לה סיפרה לי, שמכל אלפי האנשים שנתפסו עד היום על הברחת סמים, זוכו שלושה בלבד. כמות הסמים שהושתלה במזוודה של אלי הייתה גדולה באופן חריג. נראה היה, שלקוות לשחרורו של אלי, זו תקווה כמעט בלתי מציאותית!

זכרתי את אחת השיחות של הרבי לפרשת שמות (לקו"ש לו, שמות א), בה מסביר הרבי "וזהו תוכן הציווי "בטח בה'" (וכיוצא בזה) – שהאדם צריך להשליך את יהבו על הקב"ה שייטיב לו בטוב הנראה והנגלה, וכאשר הוא סומך אך ורק על הקב"ה לבד (מבלי לעשות חשבונות, אם אפשר לו להנצל כו'), אזי ההנהגה עמו מלמעלה היא מדה כנגד מדה, שהקב"ה שומר עליו ומרחם עליו גם אם ע"פ חשבון אינו ראוי לכך שיהיה טוב לו בטוב הנראה והנגלה דווקא. וזהו פירוש דברי הצמח צדק, שהבטחון עצמו יביא לתוצאות טובות, שאינו ענין צדדי לבד בבטחון, אלא זהו גדר הבטחון שנצטוינו עליה".

התקופה שאלי שהה בכלא הייתה קשה מאד. בגלל שלאלי לא היה בכלא אוכל כשר ולכן הוא אכל רק מעט ירקות, קלמנטינות וביצים קשות. כאשר הרב בן זקן הצליח לשכנע את מנהל הכלא לאפשר לאלי לאכול אוכל כשר, מנהל הכלא ביקש מאסירה ישראלית לבשל עבורו. לאסירה הזו סיפור עצוב. היא והחבר שלה נחתו בשדה התעופה במדריד, ואז החבר שלה נתפס בניסיון להבריח סמים. כל מי שנתפס עם סמים טוען שלא ידע מהסמים, אולם החבר הזה הודה מיד שהסמים הם שלו להציל את חברתו. למרות הכל גם החברה נאסרה, והיא נמצאת כבר שנה בכלא, ועד היום אין אפילו תאריך למשפט שלה. המחשבה שאלי עשוי למצוא את עצמו במצב הזה הייתה עבורנו בלתי נסבלת.

לפני מספר חודשים יצרנו קשר עם שופט בספרד, שמכיר את התחום הזה ומכיר את החומר והוא אמר לנו "חבר''ה, אני לא רוצה לייאש אתכם, אבל תיקחו בחשבון שזה הולך להיות פסק דין של כמה שנים בכלא".

למרות הכל, קיווינו לנס. אלי הרי נסע למדריד כשד"ר של "כולל חב"ד", ובטוב ליבו הסכים להעביר מזוודה לאשה גלמודה בתור טובה אישית. האמנו שהברכות של רבותינו נשיאנו, נשיאי "כולל חב"ד לדורותיהם, יעמדו לו בעת צרה.

העדות האוהדת של השוטר

אחרי המתנה ארוכה הגיע תורו של אלי להיכנס ראשון לאולם בית משפט. שאר העדים התבקשו לחכות בחוץ. אנחנו מאחלים לו הצלחה, ומתפללים שה' ירחם עליו, ויעזור לו להגיד את הדברים כהווייתם, וייתן את חנו בעיני השופטים.

את הזמן עד שנוזמן להעיד, העברנו בשיחה עם השוטרים הספרדים שעצרו את אלי בשדה התעופה, והגיעו להעיד על מעצרו. מאחר ואיני דובר ספרדית, רק יכולתי לחייך אליהם בידידות, ולסמן להם בתנועות ידיים, אולם הרב בן זקן והרב ליברסון שוחחו עם השוטרים באריכות ובידידות. הידידות בהחלט השתלמה. כאשר השוטר מסר את עדותו, המתורגמן אמר לאלי: אתה צריך לנשק אותו על האופן האוהד שבו הוא מסר את עדותו.

סוד היחס המיוחד של נשיא בית המשפט

אחרי שאלי והשוטרים סיימו למסור את עדותם, הוזמנתי להיכנס ולהעיד. שנה שלימה התכוננתי לרגע הגורלי הזה. המחשבה על החודשים שאלי כבר עשה בכלא לא נתנה לי מנוח. התפללתי שחפץ ה' יעלה בידינו, ושנצליח לשחרר את אלי. כיוון שנאמר לי על ידי עורכי הדין שהעדות שלי תהיה קריטית במשפט, ניסיתי באותם רגעים לשכוח מכל מה שמסביב, ולמקד את כל כוחות נפשי במשימה העומדת בפני. למרות שהייתי בלחץ פנימי האדיר, השתדלתי להקרין שלווה ובטחון.

נכנסתי לאולם בית המשפט. מולי ישבו שלושת השופטים (עקב חומרת האשמה, הדיון נערך בפני הרכב של שלושה שופטים). ידענו, שנשיא בית המשפט, הוא אדם אדוק בדתו (מה ששיחק לטובת אלי), ואדם חביב והגון. השופטת שישבה לצדו עשתה רושם סביר, אולם הבעת פניו של השופט שישב מצדו השני לא בישרה טוב.

זה מול זה ישבו התובע מצד אחד, ועורכי הדין טריאס ואנג'לה מצד שני. עו״ד טריאס הסביר לי שמערכת המשפט בספרד מבוססת על שיטת האינקווזיציה שבה לתובע מעמד בכיר בהרבה מאשר לסניגורים. עו״ד אנג'לה פתחה בדברים וביקשה ממני לספר על פעילות בית התבשיל, ועל תפקידו של אלי. ישבתי מול השופטים, והמילים לא יצאו מפי. לבסוף הצלחתי להתעשת ולמסור את עדותי. לידי ישב המתורגמן שמתרגם את דברי לספרדית, ואת שאלות העו״ד והשופטים לעברית. תוך כדי תרגום הוא אמר לי בהתרגשות: היחס של נשיא בית המשפט הוא נדיר ביותר. מעולם לא ראיתי שופט בבית המשפט מתייחס באופן כזה. גם עו״ד טריאס אמר לי בסוף המשפט, שבכל ארבעים השנה שהוא משמש כעו״ד, לא ראה יחס כזה מצד שופטים. אבל, הם לא ידעו את סוד יחסו המיוחד של נשיא בית המשפט.

וזה הסוד: אחרי מאסרו של אלי, שוחחתי עם עשרות רבות של אנשים בקשר למאסר ולמשפט, ושמעתי מהם כל מיני דברים. אחד האנשים שדיברתי אתו היה אחד מאנ״ש, שנאסר בדרום אמריקה לפני שנים רבות. הוא סיפר לי, שהרבי דיבר בהתוועדות על כך שצריך לעזור לו. יהודי ירושלמי תמים ששמע את הדברים נסע במיוחד למשפט שלו. הוא עמד לפני השופט וחזר על שמה של אמו של אברהם אבינו ע״ה אמתלאי בת כרנבו, כפי שמובא בספר "עבודת הקודש" של הגאון החיד"א זצ"ל [כף אחת - ט]: "סגולה להולך לפני מלך או שר ומושל. יאמר שבעה עשר פעמים אַמַתְלָאִי בַּת כַּרְנְבו". האיש אכן שוחרר ממאסרו!

כאשר השופט דיבר אלי בכבוד רב בספרדית, ואני חייכתי אליו חזרה בנימוס רב, רק חזרתי כל הזמן על שמה של אמו של אברהם אבינו: אמתלאי בת כרנבו. וזה עבד! כל מי שהיה באולם ראה כי יחסו של השופט היה פשוט מדהים!

בסיום עדותי השופט ביקש שיתרגמו לי את כל מהלך המשפט (דבר חריג לחלוטין) כיוון ש״אדם כה חשוב הגיע לבית המשפט״. נשיא בית המשפט גם ציין בסיכום דבריו את האוירה המיוחדת ויוצאת הדופן שהייתה בבית המשפט, והאווירה הייתה אמנם מאד ידידותית, מאד שונה מהאווירה הרגילה שיש בדרך כלל במשפטים. אפילו התובע ציין בדבריו את האווירה החריגה בבית המשפט, ושאלי הוא כל כך יוצא דופן בנוף המקובל בבית המשפט. היחס היה אמנם מיוחד, אבל מה שהיה חשוב באמת הוא זיכויו של אלי מכל אשמה וחזרתו הביתה.

בסיום עדותי ביקשתי להגיד עוד מספר מילים. אמרתי שאני משוכנע לחלוטין בחפותו של אלי. סיפרתי על טוב ליבו של אלי. סיפרתי שאתמול, אחרי שכבר ירדנו מהרכבת, אלי חזר לקרון כדי לעזור לאשה זקנה לשאת את סליה. סיפרתי שאלי, בטוב ליבו מסר את התפילין שהיו לו בכלא ליהודי שעליו השפיע להתחיל להניח תפילין, ונאלץ מאז להתפלל בתפילין של אחרים. סיפרתי שאלי עובד אצלנו עשר שנים מתוך דאגה כנה לנצרכים הפוקדים את בתי התבשיל שלנו בצפת. הסברתי שרק בגלל טוב ליבו היה אפשר לנצל אותו בלי ידיעתו. הבהרתי באופן הכי ברור שהאשמות המיוחסות לאלי ודאי שאינן מתאימות עם דמותו, אופיו ומעשיו.

אחרי נכנסו הרב ליברסון והרב בן זקן ומסרו את עדותם. בין השאר, הם נתבקשו להסביר לשופטים את המנהג הרווח בקהילות החרדיות לסייע לאנשים אחרים בהעברת מזוודות וחבילות אוכל כשר מקהילה לקהילה. השופטים הגויים התקשו להבין יחסים כאלו. אחד המוצגים שהצגנו בפני השופטים, הייתה סדרת תמונות של המזוודות הגודשות את הכניסה ל-770 בחודש תשרי.

המשפט הסתיים. באופן חריג לחלוטין, השופטים לא חזרו לחדרם. ניגשנו אליהם ושוחחנו איתם ועם התובע בידידות רבה. נשיא בית המשפט עוד המשיך לשוחח אתנו תוך כדי יציאתו מהאולם, והמתורגמן המשיך להתרגש מהיחס המיוחד לו זכינו.
מאד עזר שהשופט הראשי הוא אדם מאד אדוק בדתו. בסיום המשפט הוא אמר לנו: הרי גם אנו הנוצרים, כולנו מגיעים בעצם מהיהודים. היחס המיוחד בהחלט מרגש, אבל לא זה העיקר. ציפינו שהאמת תצא לאור ובית המשפט ישתכנע שאלי חף מפשע.
חזרנו לברצלונה ברגשות מעורבים. כאשר נסענו למדריד, אלי הביא אותו תיק גדול. לא שאלתי אותו, אבל נראה לי שהוא התכונן למקרה שיאסר ח"ו בסיום המשפט. לשמחתנו, אלי שוחרר בסיום המשפט כדי לחכות בברצלונה לקבלת פסק הדין. בלב כולנו נותרה השאלה הגדולה: האם השופטים השתכנעו בחפותו של אלי? חזרנו לברצלונה בשעה מאוחרת בלילה עייפים ומותשים. אין שמחה כהסרת הספיקות, אבל הספק לא הותר.

עורכת הדין התקשרה וצעקה "אתה זכאי"!

חלפו שבועיים, וביום שישי בצהרים התקשרה עורכת הדין לאלי וצעקה בטלפון בהתרגשות: "אתה זכאי! אתה זכאי!"

אי-אפשר לתאר את התחושה הנפלאה שלי כאשר אלי התקשר לספר לי את הבשורה הזו. אלפי פעמים שאלנו את עצמנו בשנה שחלפה: האמנם נגיע לרגע המאושר הזה? והנה הרגע הגיע. למרות כל המניעות, הצדק יצא לאור!

מסכת הניסים נמשכת

אבל המתח טרם נגמר ומסכת הניסים טרם הסתימה. לפי החוק בספרד, לאחר החתימה על קבלת פסק הדין - יש לתביעה חמישה ימי עבודה כדי להגיש ערעור. במילים פשוטות: אם התביעה תחליט להגיש ערעור, אלי לא יוכל להשתחרר עד שייערך דיון משפטי נוסף בערעור. חיכינו במתח עצום, שהרי פסק הדין שזיכה את אלי היה מנוגד לכל הסבירות המשפטית, ומאוד חששנו שהתביעה תחליט לערר, ואז אלי יצטרך להישאר בספרד עוד זמן ארוך עד לבירור העניין.

ביום שלישי נסע אלי למדריד כדי לחתום על קבלת פסק הדין. עורכת הדין הבהירה לו בצורה הכי ברורה, כי אין שום סיכוי שהוא ישוחרר לפני שיחלפו חמשת הימים שניתנים לתביעה להחליט אם להגיש ערעור, אבל היא כנראה טרם הבינה מי מנהל את העולם.

אלי ניסה להסביר לעורכת הדין שביום חמישי יש לנו חג מאד חשוב, יו"ד שבט, ומאד חשוב לו להשתתף בחג הזה. עורכת הדין הסבירה שאין שום דרך לעקוף את החוק, ולמרות זאת, אלי התחנן בפניה לבקש רשות מהשופט לשחרר אותו. לבסוף היא הסכימה לנסות.

כאשר הגיעו לבית המשפט, התברר שהשופט עסוק בדיון אחר, שיארך זמן רב. כיוון שההמתנה התארכה, עורכת הדין הסבירה לאלי שאינה יכולה להמתין יותר וביקשה לעזוב. אלי ביקש ממנה לחכות רק עוד רבע שעה נוספת. למרבה הפלא, אחרי רבע שעה בדיוק הוכרזה הפסקה בדיון, והשופט יצא.

עורכת הדין פנתה לשופט, והסבירה לו את בקשתו החריגה של אלי, ואז, ומרבה התדהמה, השופט פנה לאלי, ובתוך שלל המילים שאמר לו ספרדית, אלי הבין רק מילה אחת: "ליברטי! ליברטי" אתה חופשי!

לא זו בלבד, השופט הבכיר בכבודו ובעצמו הלך עם אלי ועם עורכת דין למשרד, ודאג בעצמו לכל הסידורים הדרושים. כאשר אמרו לאלי שעליו להגיע למחרת כדי לקבל חזרה את הכסף של בית התבשיל שהוחרם אצלו בשדה התעופה, ולאשר שהכסף הוחזר לו - השופט התערב, וסידר שהכסף יועבר חזרה לחשבון בית התבשיל כדי שאלי לא יצטרך יותר להתעכב. אלי התקשר אלי עם הבשורה: אני בדרך הביתה! דמעות של שמחה והתרגשות זלגו מעיני כשמעתי מאלי את הבשורה שלא תאמן!
אלי נחת בישראל ביום רביעי בלילה והגיע בשעה מאוחרת מאד לביתו. השם מילא את תפילתו להשתתף בהתוועדות יו"ד שבט.

בליל יו"ד שבט נערכה בבית כנסת בצפת התוועדות "ברוכים הבאים" רבת משתתפים. כאשר שמעו המשתתפים שאלי בדרכו לבית הכנסת, נעמדו כולם על רגליהם, כשכולם שרים "דידן נצח". ההתרגשות הייתה אדירה.

כאשר אלי נכנס לבית הכנסת, כולם לחצו את ידיו ואיחלו לו "מזל טוב!". אלי לא מצא את המילים להודות לכולם. אלי ואני התחבקנו והתנשקנו, כששנינו לא מוצאים את המילים לבטא את רגשותינו. זה הרגע עליו חלמנו, בימים בהם כל כך חששנו שהחלום עלול ח"ו להישאר רק חלום, והנה הרגע הנפלא הזה הגיע. כמה נפלא היה לפגוש את אלי שוב בבית הכנסת בצפת!

לא הרבה פעמים בחיים יוצא לחלום חלום שנראה שאינו בר השגה, ולזכות לראות אותו מתגשם. אלי חזר סוף סוף הביתה!

בשם חבריי, חברי "ועד השחרור", אני מבקש להודות לכל האנשים הרבים אשר תרמו מממונם, ואפשרו לממן את מאות אלפי השקלים שעלה המשפט, ובפרט למנכ"ל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן, שהשקיע מאמץ גדול לסייע לנו בגיוס הכספים. לילות רבים שאלתי את עצמי איך אני אעמוד בהתחייבות הכספית העצומה שלקחתי על עצמי.

יישר כוח גדול לכל האנשים הרבים אשר התקשרו לעודד לתמוך ולייעץ. התמיכה האדירה שקיבלנו מכולם, והאכפתיות והדאגה של כולם לאלי, נגעה לליבנו, והיא זו שנתנה לנו את הכח להמשיך ברגעים הקשים, והיו כאלו לא מעטים. מרגש היה לראות עד כמה הסיפור של אלי נגע בכל כך הרבה אנשים, לא רק בתוך חב"ד, אלא בכלל עם ישראל.

אני מבקש להודות לכל אלו שהתפללו ואמרו תהילים לזכות אלי. אין בליבי ספק, כי רק בזכות התפילות האלו, ובזכות ברכותיו הקדושות של הרבי נשיא "כולל חב"ד", זכה אלי לישועה שלמעלה מגדר הטבע. יחד עם כל אנ"ש, אנו מתפללים שגם הרב שלום רובשקין יזכה בקרוב ממש לנס הגאולה הפרטית שלו.

תודה עמוקה מקרב לב לחבריי, חברי "ועד השחרור", הרב ליברסון והרב בן זקן שיחד עשינו דרך כל כך ארוכה. לא היינו מגיעים לאן שהגענו, בלי מסירותם יוצאת הדופן ואהבת ישראל של שני הרבנים היקרים הללו וכל מה שהם עשו עבור אלי. ה' הטוב יגמול להם בטוב הנראה והנגלה. יחד זכינו כשליחי כלל הציבור לקיים את מצוות פדיון שבויים.

ובזכות הגאולה הפרטית של אלי, נזכה לגאולה הכללית בהתגלות משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש!

שרשרת של ניסים

נס הזיכוי המוחלט של אלי הכט, היה החוליה האחרונה בשרשרת של ניסים שאירעו לו במהלך המשפט: גם השחרור בערבות לפני פסח היה נס אמתי. החלטת בית המשפט לשחררו בערבות נעשתה בגלל טעויות חוזרות ונשנות של התובע, הפקידות והשופטים. חמש פעמים ניסינו לשחרר את אלי בערבות, אבל ללא הצלחה.
כאשר התקרב חג הפסח, אמרתי לעו"ד שיהיה בלתי אפשרי לאלי לעבור את הפסח בכלא, וביקשתי שינסה פעם נוספת. בסיום הדיון עו״ד טריאס אמר לרב בן זקן ״עכשיו ראית בעצמך שאין שום סיכוי לשחרר את אלי״, והרב בן זקן ענה לו "הרי אנו מאמינים באלוקים".

למחרת בבוקר, כאשר התברר שהשופט הסכים לשחרר את אלי בערבות, למרות שעד היום לא היה שום תקדים לכך שאסיר במצבו של אלי ישוחרר בערבות עד המשפט - עו"ד טריאס אמר לרב בן זקן ״עכשיו גם אני מאמין באלוקים שלכם״.

היה זה ביום שישי בבוקר כשהרב ליברסון התקשר לעדכן אותי שהשופט הסכים לשחרר את אלי בערבות, ואמר שנדרש לשם כך להפקיד ערבון של 36,000 יורו שהם כ- 180,000 שקל. מיד ציינתי בפניו שאין לי את הסכום הגדול הזה, וביקשתי שיחכה קצת עד שאראה איך אני בעז״ה מגייס את הכסף.

אבל, לשליחים של הרבי יש אהבת ישראל ללא גבולות עבור כל יהודי, והרב ליברסון לא יכול היה לשאת את המחשבה שאלי יצטרך להישאר שבת נוספת בכלא. הוא הזדרז ולווה את הסכום הגדול הזה על אחריותו האישית, ובלבד שאלי לא יצטרך להישאר שבת נוספת בכלא. עכשיו עוד נותר למצוא דרך להסביר לשלטונות הכלא, מדוע עליהם להזדרז לשחרר את אלי כך שיגיע מהכלא המרוחק עד למדריד דווקא לפני שקיעת החמה. לשמחתנו הצלחנו, ואלי הגיע למדריד זמן קצר לפני כניסת השבת.

חודשים רבים התמודדנו עם נושא החוב הזה, עד שלבסוף, בסיעתא דשמיא ובעזרת נדיבי לב, הוחזר לרב ליברסון מלוא הסכום.