מערכת COL
|
יום י"ז שבט ה׳תשע״ב
10.02.2012
כולנו (עם) עובדי קבלן! ● הבלוג השבועי
כשמישהו שאל אותי השבוע האם כרב גם אני שובת, חשבתי לעצמי שלא זו בלבד שרבנים אינם שובתים, אלא שכשכולם שובתים הם עובדים קשה יותר ● שבת היא יום העבודה הקשה ביותר: להכין דרשה, לנהל את התפילות, לקרוא בתורה, למסור את השיעורים ועוד ● הרב מנחם מענדל גערליצקי בבלוג השבועי ששיגר למקורביו למאמר המלא
הרב מנחם גרליצקי
כשמישהו שאל אותי השבוע האם כרב גם אני שובת, חשבתי לעצמי שלא זו בלבד שרבנים אינם שובתים, אלא שכשכולם שובתים הם עובדים קשה יותר. כך זה הרי בכל שבת, אם עבור רוב הציבור שבת היא יום מנוחה הרי שעבור הרב זה בדיוק ההיפך, שבת היא יום העבודה הקשה ביותר: להכין דרשה, לנהל את התפילות, לקרוא בתורה, למסור את השיעורים ועוד.
לפעמים רק המחשבה על כל התיאומים והסידורים שאני נדרש לעשות כשאני ממש חייב לנטוש את הקהילה לשבת אחת, היא לבדה גורמת לי לוותר על הרעיון...
אז חלק פעיל בשביתה אמנם לא לקחתי, אבל גם אני מבקש להצהיר על תמיכתי הגורפת במאבק למען עובדי הקבלן. אבל לפני זה - 'גילוי נאות': אל תחשדו בי בצדקנות יתירה והזדהות מתחסדת עם מצוקתו של החלש. אני תומך במאבקם של עובדי הקבלן, מתוך אינטרס אישי פשוט - גם אני עובד קבלן, ובעצם... כולנו עובדי קבלן...
הייתכן?
תראו, בניגוד למקובל לחשוב, המעסיק הגדול ביותר במשק איננו המגזר הציבורי, אלא הקב"ה. המעסיק את כולנו בקיום התורה והמצוות. כך לדוגמא נאמר בפרקי אבות "אם למדת תורה הרבה, נותנים לך שכר הרבה. ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך". אין ספק שעל התקשרות עסקית מעין זו חלים כל הכללים והחוקים הנגזרים מיחסי "עובד-מעביד".
אבל לפני שפקידי מס ההכנסה ממהרים לגזור קופון ומבקשים לגבות אחוזי מס מהשכר המובטח לנו מהקב"ה, כדאי לעיין בהמשך הדברים שם נאמר "ודע שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא". השכר המובטח הוא שכר רוחני, והוא ניתן למימוש ממש "או-טו-טו" באחרית הימים...
רגע, האם אין בכך משום הלנת שכר? הרי הקב"ה עצמו היה הסוציאליסט הגדול שטבע בתורה את הכלל "לא תלין שכר שכיר", "ביומו תתן שכרו". דחיית השכר שמגיע לנו עד לאחרית הימים זה לא סתם 'הלנת שכר' זה 'הרדמת שכר'... הייתכן שהקב"ה לא מתנהל לפי אמות המידה שהוא עצמו קבע?
זהו, שהקב"ה בחכמתו מעסיק אותנו לא כשכירים, אלא כקבלנים, כך שעד שלא נסיים באופן מושלם את עבודתנו - להפוך באמצעות קיום המצוות את העולם למקום טוב יותר, כזה שאפילו הקב"ה ירגיש פה בבית, אף אחד בעצם לא חייב לנו כלום.
אז נכון שאין מקום לדרישה מהקב"ה לקבל את השכר הרוחני שמגיע לנו, כיון שעדיין לא השלמנו סופית את מלאכתנו. אבל כן יש לנו זכות לדורש ממעסיקנו הספקה שוטפת של כל מה שאנו זקוקים לו, ולו בכדי שנוכל להמשיך ולקיים את התורה והמצוות ולמלא את מטרת חיינו.
אצל הקב"ה כמעסיק נשק השביתה לא יעיל ומן הסתם גם לא מומלץ, אבל כדאי לנו לזכור ולהזכיר, ובעיקר להתפלל ולבקש - אלוקים! תן לנו כל מה שאנו צריכים, כי גם לעובדי הקבלן יש זכויות!
כשמישהו שאל אותי השבוע האם כרב גם אני שובת, חשבתי לעצמי שלא זו בלבד שרבנים אינם שובתים, אלא שכשכולם שובתים הם עובדים קשה יותר. כך זה הרי בכל שבת, אם עבור רוב הציבור שבת היא יום מנוחה הרי שעבור הרב זה בדיוק ההיפך, שבת היא יום העבודה הקשה ביותר: להכין דרשה, לנהל את התפילות, לקרוא בתורה, למסור את השיעורים ועוד.
לפעמים רק המחשבה על כל התיאומים והסידורים שאני נדרש לעשות כשאני ממש חייב לנטוש את הקהילה לשבת אחת, היא לבדה גורמת לי לוותר על הרעיון...
אז חלק פעיל בשביתה אמנם לא לקחתי, אבל גם אני מבקש להצהיר על תמיכתי הגורפת במאבק למען עובדי הקבלן. אבל לפני זה - 'גילוי נאות': אל תחשדו בי בצדקנות יתירה והזדהות מתחסדת עם מצוקתו של החלש. אני תומך במאבקם של עובדי הקבלן, מתוך אינטרס אישי פשוט - גם אני עובד קבלן, ובעצם... כולנו עובדי קבלן...
הייתכן?
תראו, בניגוד למקובל לחשוב, המעסיק הגדול ביותר במשק איננו המגזר הציבורי, אלא הקב"ה. המעסיק את כולנו בקיום התורה והמצוות. כך לדוגמא נאמר בפרקי אבות "אם למדת תורה הרבה, נותנים לך שכר הרבה. ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך". אין ספק שעל התקשרות עסקית מעין זו חלים כל הכללים והחוקים הנגזרים מיחסי "עובד-מעביד".
אבל לפני שפקידי מס ההכנסה ממהרים לגזור קופון ומבקשים לגבות אחוזי מס מהשכר המובטח לנו מהקב"ה, כדאי לעיין בהמשך הדברים שם נאמר "ודע שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא". השכר המובטח הוא שכר רוחני, והוא ניתן למימוש ממש "או-טו-טו" באחרית הימים...
רגע, האם אין בכך משום הלנת שכר? הרי הקב"ה עצמו היה הסוציאליסט הגדול שטבע בתורה את הכלל "לא תלין שכר שכיר", "ביומו תתן שכרו". דחיית השכר שמגיע לנו עד לאחרית הימים זה לא סתם 'הלנת שכר' זה 'הרדמת שכר'... הייתכן שהקב"ה לא מתנהל לפי אמות המידה שהוא עצמו קבע?
זהו, שהקב"ה בחכמתו מעסיק אותנו לא כשכירים, אלא כקבלנים, כך שעד שלא נסיים באופן מושלם את עבודתנו - להפוך באמצעות קיום המצוות את העולם למקום טוב יותר, כזה שאפילו הקב"ה ירגיש פה בבית, אף אחד בעצם לא חייב לנו כלום.
אז נכון שאין מקום לדרישה מהקב"ה לקבל את השכר הרוחני שמגיע לנו, כיון שעדיין לא השלמנו סופית את מלאכתנו. אבל כן יש לנו זכות לדורש ממעסיקנו הספקה שוטפת של כל מה שאנו זקוקים לו, ולו בכדי שנוכל להמשיך ולקיים את התורה והמצוות ולמלא את מטרת חיינו.
אצל הקב"ה כמעסיק נשק השביתה לא יעיל ומן הסתם גם לא מומלץ, אבל כדאי לנו לזכור ולהזכיר, ובעיקר להתפלל ולבקש - אלוקים! תן לנו כל מה שאנו צריכים, כי גם לעובדי הקבלן יש זכויות!
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
