נחלה בכפר חב"ד – לאו דווקא מנוחה (רשימה שלישית)

·                    עקרונות יסוד של המדיניות הקרקעית – אי פיצול נחלה.

·                    הגישה "לא הבאתם המשק מסמרקנד או מטשקנט" זהה לכללי המנהל.

·                    מי בכל זאת זכאי לרשת משק במושב? הייתכן שלא כל הילדים יורשים.

·                    "בן ממשיך" מהו?

·                    על ירושת משק, לא חלים דיני הירושה הרגילים.

·                    זכויות בנחלה שהיא בגדר בר רשות או חכירה, היכן עדיף מצב היורשים.

·                    איך לפצות את הילדים שאינם יורשים.

·                    ללא קיומו של "בן ממשיך" חוזר המשק  לסוכנות.

·                    המשק אינו חלק מעזבון ההורים.

·                    איך למנוע סכסוך בין היורשים בקשר למשק.

·                    העברת המשק כמתנה בחיים, אחד האמצעים למנוע סכסוך בין היורשים.

·                    תקנון המנהל קובע: אסור להשתמש במשק פרט לצרכים חקלאיים.

·                    בעיות משפטיות של בנית בית במשק ע"י מי שאינו הבעלים של המשק.

·                    אי אפשר למכור חלק מהמשק, פרט למקרה חריג.

·                    לבעלי משקים אין זכות יתר על פני חברי האגודה, אשר אינם בעלי משקים בכל הקשור להצבעה באסיפה כללית.

·                    מבקר המדינה חוקר את תופעת "הנחלות"

·                    בעלי משקים במושבים מתחמקים מתשלום מסים.

·                    התחמקות מרישום נחלות על שם בעליהם הנוכחיים.   

מאת: נחמה ציבין, עורכת דין

מתי יחוייב "בן ממשיך" לפצות את יתר יורשיי המתיישב

בהמשך לרשימה הקודמת בנושא זה של הורשת נחלה, בה הובהר מעמדו המועדף של הבן הממשיך מול יתר היורשים, יוער, כי בתי המשפט מבחינים בין בן ממשיך שיועד ע"י הוריו להמשיך את קיום המשק החקלאי, לבין "בן ממשיך" אשר הוריו אפשרו לו לבנות בית מגורים במשק ותו לא. תופעה זו נפוצה יותר מהבן החקלאי, שהרי רוב בעלי המשקים דהיום אינם עוסקים בחקלאות ולכן, אותו "בן ממשיך", יחוייב אחרי פטירת ההורים לפצות את יתר היורשים בהתאם לחלקם בעזבון, על פי דין הירושה או על פי צוואה שהותירו ההורים אחריהם. בכך, מעדיף בית המשפט את הכוונה האמיתית של ההורים, על פני הוראות ההסכם המשולש והחוק היבש, אשר לכאורה, מקנים לבן הממשיך, ללא אבחנה, את כל הזכויות במשק, ללא חיובו בפיצוי אחיו ואחיותיו.

אין אפשרות לעשות בנחלה שימוש שאינו חקלאי – הדרך לפתרון הבעיה. 

בהתאם להוראות המינהל, מותר לעשות בנחלה שימוש אחד ויחיד הלא הוא: חקלאות. במשך השנים הפסיקו בעלי הנחלות לעסוק בחקלאות הן בשל רווחיות נמוכה, והן בשל העובדה כי ניתן לעשות בנחלה שימושים אחרים, רווחיים, הרבה יותר מחקלאות. בעיקר מדובר על הקמת מחסנים, נגריות ותעשיה זעירה אחרת. כאן המקום להעיר כי בעשורים האחרונים, נמצאת הכלכלה בהליך מואץ של שינוים, חקלאות קיימת, אמנם, אבל רק במידה מצומצמת. השאלה הבאה נשמעת רטורית, מאליה, האם טוב יותר שהמשק יעמוד כאבן שאין לה הופכין, או עדיף שבעל המשק ירוויח לחמו גם לא מחקלאות. המשק, הרי ניתן בראש ובראשונה ע"מ שבעליו יוכל להתקיים ממנו. בכל זאת, יותר ויותר נוקט המינהל במדיניות של מלחמה נגד שימוש חורג בנחלה, באזורים יוקרתיים, רשפון, שפיים למשל, הגיש המינהל תביעות לביהמ"ש בדרישה לסלק המבנים המהווים שימוש חורג כאמור ולהטיל קנס על בעל המשק. במקומות אחרים, הקפיד המנהל לשלוח התראות, מתוך כוונה לתבוע מי שלא נוהג בהתאם לתקנות המינהל. האמת היא, כי המנהל לא ערוך לנהל תביעות, בסדר גודל המקיף את כל העושים בנחלה, שימוש חורג, אף לא את רובם וגם לא את חלקם. על כן לעת הזאת, אין למינהל פתרון סביר "לחסל" הבעיה של שינוי יעוד שאינו מאושר ובניה בניגוד לתקנות המינהל. יש להניח כי במשך השנים – בתקופה שאינה קצרה -  "יתלבש" המינהל על התופעה ויעשה סדר. בינתיים מתבטאת פעילות המינהל בכך שהוא שולח מכתב התראה לבעל הנחלה ולמשתמש בפועל, שימוש שאינו חקלאי. המנהל דורש להרוס את המבנה, אם נבנה ללא היתר בניה ולהפסיק השימוש החורג.במקרים קיצוניים,ידרוש המינהל לבטל ההסכם עם בעל הנחלה, אשר מכוחו הוא מתגורר ומשתמש במשק, כלומר, לגרום לכך כי בעל המשק, יפונה ממנו, הואיל והפר החוזה עם המינהל.

בחלק גדול מהמקרים, המינהל עדיין לא הגיע לשלב של הגשת תביעות. למינהל סדר עדיפויות, וזאת לדעת, כי ברגע שהמינהל מגלה כי בעל המשק מפר החוזה עמו, כאמור לעיל, יכול ויגרמו לבעל המשק נזקים, למשל לביתו. מעשה בבעל משק, אשר ביקש להרחיב ולבצע תוספות בניה לביתו, הוועדה המקומית נאלצה לסרב לבקשה למתן היתר בניה, הואיל והמינהל לא נתן הסכמתו לבקשה בשל העובדה כי בעל הנחלה נוהג שלא בהתאם לתקנון המינהל. מה בכל זאת ניתן לעשות ע"מ שלא להסתבך עם המינהל? ובכן, בחלק מהמקרים מסכים המינהל לשנות יעוד, מחקלאי לתעשיה קלה, למחסנים או לחקלאי תעשייתי. המינהל ידרוש הערכת שווי של המבנה לגביו מבוקש ההיתר, המבקש יידרש לשלם אחוז מסוים מההפרש שבין שווי הנכס לתעשיה, מחסן וכדומה ובכך תוכשר הקרקע לשימוש שאינו חקלאי. דרך נוספת, קצרה וזולה יותרף יחסית היא בקשה למנהל להיתר לשימוש חורג.

זכות הצבעה שווה, באסיפות האגודה, לבעלי נחלות ולמי שאינם בעלי נחלות

לאחרונה דחה ביה"מש טענה של חברים במושב, לפיה חבר שאינו בעל נחלה במושב, אינו זכאי ליטול חלק ולהצביע באסיפה הכללית. ביהמ"ש קיבל את טענת המינהל והמושב, לפיה האסיפה הכללית כוללת את כל חברי האגודה, גם אלה שגרים בשיכונים או בשכונה במושב. לא קיים פורום אחד כמו בעלי נחלות בלבד. שהרי לא ייתכן כי רק בעלי נחלות, יקרות ערך, אשר חלקם הגדול קבלו אותם בחינם, כן בחינם, ממש במתנה מהמדינה (איפה מחלקים מתנות ששווים כ-380,000$) רק להם תהיה זכות הצבעה ובדין קבע בית המשפט כי לכולם חלק ונחלה שווה בהצבעה.

מבקר המדינה חוקר את תופעת הנחלות

מבקר המדינה פתח בחקירה של תופעת הנחלות הלא מוסדרות במושבים, במישור של הפרות חוק וחוזים וכן השתמטות ממיסים בסכומים המוערכים במליארדי שקלים. לתופעה יש מספר ביטויים, אשר הראשון שבהם הוא, נטישת המשק ועקירת בעליו אל מחוץ למושב. דבר זה עומד בסתירה לחוק ההתיישבות, בניגוד לחוזה החכירה ולכללי המינהל, ובניגוד לתקנוני המושבים עצמם. תופעה שניה, היא פיצול נחלה, דהיינו: חלוקת שטחי הנחלה בין מספר בני משפחה, בניגוד לעקרון שאין "מפצלים נחלה". תופעה זו היתה אפשרית עד סוף שנות ה- 80, כשפקידי רשם ממקרקעין לא הקפידו ברישומים אלה. אך, בכל מקרה מדובר ברישום המנוגד לחוזי חכירת נחלות במושבים.

בעלי משקים במושבים מתחמקים ממיסים

התופעה החמורה מכל היא, התחמקות של יורשים ממכירת הנחלה במקרים של מות בעל הנחלה. כאשר ההורים לא קבעו "בן ממשיך" עוד בחייהם, או שאין צוואה, או כאשר ההורים מורישים את הנחלה לכל ילדיהם, מכירת הנחלה מתחייבת תוך שנה מהפטירה. מכיוון שעל פי חוק הירושה, רק אדם אחד יכול להירשם כבעל הזכויות בנחלה במושב, חייבים היורשים במקרה כזה למכור את הנחלה באחד משני האופנים: מכירה "החוצה", או מכירת חלקיהם של האחים לאח אחד. במכירת נחלה על המוכרים לשלם למינהל דמי הסכמה של 30%, וכמובן חלים גם מיסי מקרקעין, כמו; מס שבח, מס מכירה ומס רכישה. על פי ההערכות מספר הנחלות הלא מוסדרות, לאמור, משקים אשר לא רשומים במינהל ע"ש בעליהם, מגיע במושבים עד 15% (מתוך 30 אלף נחלות). תופעת הנחלות הלא מוסדרות בולטת בעיקר באזור המרכז, במושבים ותיקים שבהם דור המייסדים הלך לעולמו, והיורשים מתחמקים מחובת הסדרת הנחלה או מכירתה.

התחמקות מרישום נחלות ע"ש בעליהן

ההתחמקות מהסדרת הנחלות ומכירתן, החלה מתחילת שנות ה- 90, כאשר ליורשים היו ציפיות לתמורות גבוהות מההפשרה,.ההתחמקות מהסדרת הירושה מלווה לעיתים גם ברישום כוזב של רשימת בעלי הנחלות, המוגשת כל שלוש שנים למינהל מקרקעי ישראל, עם חידוש חוזי החכירה. המינהל אינו מעדכן  את רשימת בעלי הנחלות מול מרשם האוכלוסין ודיווחי פטירה והוא פועל על פי רשימות שמספקים לו ועדי המושבים, שכאמור, לעיתים הן כוזבות, על מנת להסתיר מהמינהל את אירוע הפטירה המחייב את הסדרת הבעלות בנחלה ע"י היורשים.

לאחרונה דן בג"צ, בעניין נחלות לא מוסדרות, במהלך הדיון הודיע מינהל מקרקעי ישראל, כי אין לו את כוח האדם בכדי לבדוק ולאכוף את החוק והחוזים. המינהל מסתפק בכך, שאם מתגלה לו תופעה של נחלה לא מוסדרת, הוא מסרב לתת לה שירותים.

סוף דבר

לא מעט ורעים הם תקנות המינהל, עד כדי פגיעה בזכויות מעין בעלות, יסודיות, כמו גם בזכויות טבעיות וחוקתיות של יורש. ניסינו להראות תוצאות אבסורדיות הנובעות מדרך התנהלות המינהל. למרות כל האמור, כנראה שאפשר לחיות גם, לעיתים, בלי פורמליות, כמו זו הנובעת מתקנות המינהל. כך חיים להם אנשים כבר שנים רבות ולרובם לא היו בעיות עם המינהל והחוק. נכון, סדר צריך להיות, מרוב בעיות לפעמים אי אפשר לזוז, אבל, כמו שאומר הפתגם "אם מרבה הרגלים היה חושב איזה רגל להזיז הוא מעולם לא היה זז"; בטחונות, תקנות מינהל, כן בן ממשיך, לא בן ממשיך, הוראות המינהל וכל "כת דיליה"  וכו' ואתה נשאר "אנער מיט א כתב", ואילו מי שעשה שימוש במשקו בניגוד לתקנות ונהלים דווקא הוא העלה ערך הנכס והפיק ממנו מלא התועלת – אין זו המלצה כמובן, אלא רק תאור המציאות בפועל.

באדיבות שבועון כפר חב"ד ועו"ד נחמה ציבין

(האמור במדור זה, אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית או אחרת ו/או המלצה ואין להסתמך על האמור, במדור זה, ללא התייעצות עם עו"ד. כותבת טור זה, מוצאת לנכון להדגיש, כי אין בעניינים המשפטיים ו/או האחרים בטור זה, משום המלצה ו/או יעוץ או הכוונה לפנות לבתי משפט אזרחיים - ערכאות, מבלי לקבל היתר מרב או מבי"ד).

אי אפשר לרשת משק בכפר חב"ד – הייתכן? (רשימה שניה)

·                    עקרונות יסוד של המדיניות הקרקעית – אי פיצול נחלה.

·                    הגישה "לא הבאתם המשק מסמרקנד או מטשקנט" זהה לכללי המנהל.

·                    מי בכל זאת זכאי לרשת משק במושב? הייתכן שלא כל הילדים יורשים.

·                    "בן ממשיך" מהו?

·                    על ירושת משק, לא חלים דיני הירושה הרגילים.

·                    זכויות בנחלה שהיא בגדר בר רשות או חכירה, היכן עדיף מצב היורשים.

·                    איך לפצות את הילדים שאינם יורשים.

·                    ללא קיומו של "בן ממשיך" חוזר המשק  לסוכנות.

·                    המשק אינו חלק מעזבון ההורים.

·                    איך למנוע סכסוך בין היורשים בקשר למשק.

·                    העברת המשק כמתנה בחיים, אחד האמצעים למנוע סכסוך בין היורשים.

·                    תקנון המנהל קובע: אסור להשתמש במשק פרט לצרכים חקלאיים.

·                    בעיות משפטיות של בנית בית במשק ע"י מי שאינו הבעלים של המשק.

·                    אי אפשר למכור חלק מהמשק, פרט למקרה חריג.

·                    לבעלי משקים אין זכות יתר על פני חברי האגודה, אשר אינם בעלי משקים בכל הקשור להצבעה באסיפה כללית.

·                    מבקר המדינה חוקר את תופעת "הנחלות"

·                    בעלי משקים במושבים מתחמקים מתשלום מסים.

·                    התחמקות מרישום נחלות על שם בעליהם הנוכחיים.   

מאת: נחמה ציבין, עורכת דין

הקדמה

ברשימה הראשונה בנושא דנן, עלו על הפרק הנושאים: פיצול נחלה, בן ממשיך והורשת הנחלה. ישאל הקורא, עניינים אלו של זכויות במשק לאמור: חוסר אפשרות לרשת משק, המשק עובר רק לילד אחד, רק "בן ממשיך" מקבל כל המשק ועוד כהנה וכהנה תקנות מינהל מקרקעי ישראל, מה לנו ולהם? מה לנו (להלכה) ולתאוריות משפטיות תמוהות שהם ערכאות, חוקים ותקנות, היפך דין תורה. לנו הרי זה לא שייך, אצלנו, הרי, כל סכסוך מובא לרב או לבי"ד, וכל החוקים והתקנות דלעיל "מאן דכר שמיה". אצלנו הרבנים הם הקובעים וזהו!.

ובכן, ראשית, הלוואי וכך היו פני הדברים. לצערנו, זה לא בדיוק כך, וכבר היה לעולמים. למה ירמזון מיליי, כוונתי למקרים הנוגעים לירושת משק במושב, בהם בחר אחד הצדדים, בניגוד להלכה, להתדיין בבית משפט דווקא. בדרך זו, נאלצה כל המשפחה להתיידן בבית משפט אזרחי, חילוני, ושם כידוע, פוסקים, בהתאם לחוק החילוני. לא ידוע גם על מקרה אחד, בו מנעו הרבנים מאחד הצדדים לפנות לבית המשפט, בדרך של כתב סירוב, לאחר שהצד האחר סרב להתדיין בדין תורה. במקרה כזה, המפורט ברשימתנו יסייע לצד, אשר מחוסר ברירה "נגרר" לבית המשפט, בחינת "דע מה שתשיב".

טיבן של זכויות המתיישב במשק

במישור ההיסטורי, המעמד של המתיישב כבר-רשות, להבדיל מבעלים של זכויות חכירה, נועד להיות מעמד זמני עד לתום תקופת הפיתוח של המושב ע"י הגורם המיישב, ואזי להיות מוחלף במעמד אחר, אלא שההסדר הזמני נותר על כנו, וכך הפך להסדר קבוע הנמשך מאז קום המדינה ועד היום.

למעשה, מנהל מקרקעי ישראל מתייחס לזכות המתיישב כלזכות "מעין קניינית", אבל בכל הקשור להורשה, אין למתיישב כל זכות קניינית. באומרנו זכות מעין קניינית, הכוונה למספר פעולות שיכול המתיישב לעשות במשק, כמו; בניה של שתי יחידות מגורים נפרדות על חלקה א' של המשק, ללא קושי, חרף העובדה, שעפ"י הסכם המשבצת, השכירות ע"י הגורם המיישב או המושב היא לתקופה קצרה של 3 שנים, והמתיישב הוא "בר-רשות". כמו; למכור את זכות המתיישב, במלואה, המוגדרת כ"בר-רשות", לצד שלישי או לקנות זכות מעין זו, כפוף לאישור זהות הרוכש ע"י הרשויות הרלבנטיות, וזכות זו הינה בעלת ערך כספי רב. אגב, מכירה כנ"ל, למרות שהמדובר בזכויות מסוג "בר-רשות", כרוכה בתשלום דמי הסכמה למנהל מקרקעי ישראל בשיעור של שליש מעליית ערך הקרקע, כשם שמחייבים העברה של זכויות מסוג חכירה.

הזכרנו כי המתיישב יכול לבקש להעביר את זכויותיו במשק לאחר מותו ל"בן ממשיך", ומשאושרה הבקשה קמה התחייבות של המינהל כלפי הבן הממשיך. לאחר הפטירה של המתיישב, זכויותיו עוברות מכוח הסכם המשבצת לבן-זוגו, ובהעדר בן-זוג, רק לאחד מילדיו  וכאן כאמור מתעוררת הבעיה, שכן רוב רובם של המתיישבים, הם ב"ה, הורים ליותר מילד אחד.

מדיניות מינהל מקרקעי ישראל מונעת פיצול נחלה, ואוסרת על העברת הזכות במשק ליותר מאדם אחד ובן-זוגו. מטרת מדיניות זו לשמר את היחידה החקלאית במושב עובדים כיחידה שלמה כדי למצות את הפוטנציאל המשקי שלה, ולהגשים את ייעודה החקלאי. מדיניות זו מביאה לכך שרק אח אחד יזכה בנחלה.

המשק איננו כלול בעזבון המתיישב

סעיף 19ג' להסכם המשבצת הדו-צדדי, קובע שהזכויות במשק אינן חלק מעיזבון המנוח. לכן, משאין המשק "בר-הורשה", ילדי המתיישב המנוח, אינם זכאים לפיצוי מהאח או מהאחות שקיבלו מההורים את זכות "הבן הממשיך" וזאת למה? כאשר המשק אינו בר-הורשה, זכות המתיישב כבר-רשות פוקעת עם הפטירה, וחוזרת למינהל מקרקעי ישראל. מינהל מקרקעי ישראל, שהזכות חוזרת אליו, אינו נוטל את החזקה במשק אלא מוסר את החזקה לבן-הזוג של המנוח, ובהעדר בן-זוג לאחד מהילדים המוכן ומסוגל לקיים את המשק. הזכות של בן-הזוג או של הבן, שואבים כוחם ישירות מכוח הזכות של מינהל מקרקעי ישראל, כבעלים של המקרקעין, ואינם תולדה של העברת זכותם של ההורים המנוחים במשק. המדובר בהענקה מקורית של רשיון שימוש חדש. לכן, אין בן הזוג או הבן שזכה במשק צריכים לפצות את שאר הצאצאים. אי הפיצוי נובע מכך שהמשק אינו בר-הורשה ואינו חלק מהעיזבון.

מתי, בכל זאת, עובר המשק בירושה לילדים?

למרות שהמשק של מתיישב "בר רשות", אינו בר-הורשה, עדיין ייתכן מצב, בו, הזוכה במשק לאחר פטירת ההורים יהיה חייב לפצות את יתר הצאצאים.  וזאת מתי? כאשר המתיישב לא קבע, בכל דרך שהיא, מי יהיה "בן ממשיך" והוא לא הותיר אחריו צוואה, או הותיר צוואה בה ציווה את המשק למספר צאצאים, תוך התעלמות מהוראת הסכם המשבצת. או אז, לא ניתן להעביר הזכויות במשק ע"ש כל היורשים, שהרי לא ניתן לפצל נחלה - "הניח יותר מילד אחד, תעבורנה כל זכויות השימוש   שלו במשק רק לאחד מביניהם המוכן ומסוגל לקיים את המשק" - ולכן, אם הסכימו היורשים ביניהם מי מהיורשים יהיה "בן ממשיך", יפצה היורש הנבחר לבן ממשיך, את יתר היורשים בהתאם לחלקם בירושה ואם לא הגיעו היורשים לעמק השווה, יימכר המשק לצד ג' והתמורה תחולק בין היורשים בהתאם לדין או לצוואה.

אין אפשרות למכור חלק מהמשק וגם לא להקים בית או מבנה עבור אדם זר

בשנים האחרונות מתפתחת יותר ויותר תופעה – עקב חוסר שטחים לבניה וגידול אוכלוסין – כי בעלי משקים מוכרים חלק מהמשק לצד ג' ע"מ שיבנה עליה בית, או לצורך בניית מחסנים וכדומה. עיסקה כזו, אינה חוקית בהתאם לתקנות המינהל ומבחינה מסוימת שם הרוכש את כספו על קרן הצבי, הואיל ובהתאם לתקנות המינהל כל הבנוי על אדמת המשק שייך לבעל המשק וקיים, כאמור, איסור למכור לאדם זר חלק מהחלקה, לא רק שהאיסור קיים, אלא העיסקה כלל לא תקפה ומבחינה משפטית כל מה "שקנה" ובנה הקונה – שאינו בעל המשק כאמור – אינו שייך לו, אלא לבעל המשק.

דוגמא בולטת לקשיים הנגרמים עיסקה של בניית בית ע"י צד ג' במשק אשר הוא לא בעליה, היא הצורך של מי שבונה הבית, לקבל משכנתא. במקרה כזה יסרב הבנק לתת משכנתא לאותו צד ג', הואיל והוא אינו חוכר הנכס, גם לא בר רשות ולמעשה אין לו כל זכות קניינית או מעין קניינית  בנכס שלכאורה רכש. כך שמבחינת הבנק, אין לו כל זכויות בבית הנבנה. אבל, הרי לבנות בלי משכנתא, קשה. כאן ממציא "הראש היהודי" פטנט. המשכנתא תלקח על שם הבעלים של המשק. היא תהיה רשומה על שמו ומבחינה פורמלית הוא יהיה חייב בפרעון החודשי של המשכנתא, ובינו ובין אותו צד ג' הבונה במשק לא לו, יהיה קיים הסכם, לפיו זה האחרון, ישלם מדי חודש לבעל המשק סכום השווה לסכום החיוב החודשי של המשכנתא.

דוגמא נוספת לקושי היא, כאשר ההורים המתגוררים בבית, אשר נבנה בדרך לא חוקית, הולכים לעולמם. במקרה כזה הבית שייך פורמלית – כמו גם בחייהם – לבעלי המשק ולא ליורשים. אומנם, נראה כי בעיה זו רחוקה משתקרה, מאשר תקרה, אולם לפחות במישור התיאורטי, יש לה מקום, וכבר היה לעולמים. מצינו מקרים לא מעטים, מקרים בהם התנהלו משפטים על רקע טענת בעלי הנחלה, כי כל מה שנבנה על הנחלה ע"י צד ג', כולל בית מגוריו שייך לבעל המשק.

למרות הבעיות דלעיל, ניתן למצוא גם "תועלת", בבניה לא חוקית של בית הנבנה על הנחלה אשר "הורתו ולידתו" כאמור בניגוד לתקנות המינהל, ואשר אינו שייך לבעל הנחלה. כך למשל, אי אפשר יהיה לעקל הבית אשר צד ג' מתגורר בו, בגין חובותיו של צד ג', באשר הוא אינו בעל המשק, שהרי  פורמלית כל הבנוי על חלקת הנחלה, שייך לבעל הנחלה ובעל הנחלה אינו חב בגין החובות בגינן נוצר העיקול.

"יתרון" נוסף הקיים בבניה כנ"ל, בניגוד לתקנות המינהל, הינה מאספקט מס הכנסה, מי שקונה משק ובונה עליו קרוב לוודאי כי יקרא למשרדי מס הכנסה להסביר מנין יש לו כספים לבצע הרכישה והבניה, לא כך הם הדברים לגבי מי שבונה בית על חלק מממשק שאינו שלו. לאמור, במקרה כזה שלטונות המס אינם יודעים על "עיסקת" רכישת חלק ממשק וממילא אינם יודעים על ההוצאות אשר הוציא הבונה, בקשר לבניית הבית, כך שלא קיים חשש כי יצטרך לתת הסבר לשלטונות המס בקשר למקור הכסף.

מה הם, איפוא, הפתרונות לבעיה זו של מכירת חלק מהחלקה, שהרי במציאות חלק גדול מבעלי המשקים, אין לו צורך בחלקה – חמשה דונם בסמיכות לבית – והדברים נעשים כמעשים שבכל יום, ובכן לבעיה כמה פתרונות:

1. פיצול החלקה - אחת מתקנות המינהל קובעת, כי בתנאים מסוימים ניתן להפריד חצי דונם מהמשק, להוציאו מכלל המשק ולרושמו כיחידה עצמאית. דא עקא, ההליך של ההפרדה הינו יקר, הוא נע בסביבות סך של 40,000 $. לאחר ביצוע החלוקה, ניתן למכור החלקה כיחידה עצמאית ונפרדת מהמשק, כמכירת מקרקעין רגילה, אשר דיני חוק המקרקעין ותקנות המנהל, חלים עליה.
2. בטחונות מבעל המשק -  הואיל ופורמלית כל הקיים על החלקה שייך לבעל המשק, ניתן ליצור מערכת של בטחונות אשר יבטיחו את זכויות צד ג' על החלקה. למשל, לשעבד את המשק עד לסך המהווה שווי הבית החדש אשר נבנה. או ליטול מבעל המשק התחייבות לפיה במקרה בו לא יתאפשר לקונה לגור בבית שבנה, מסיבות התלויות במנהל מקרקעי ישראל או בבעל המשק, יפצה אותו בעל המשק, בהתאם להשקעתו ברכישת הקרקע ובבניה.      

(האמור במדור זה, אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית או אחרת ו/או המלצה ואין להסתמך על האמור, במדור זה, ללא התייעצות עם עו"ד. כותבת טור זה, מוצאת לנכון להדגיש, כי אין בעניינים המשפטיים ו/או האחרים בטור זה, משום המלצה ו/או יעוץ או הכוונה לפנות לבתי משפט אזרחיים - ערכאות, מבלי לקבל היתר מרב או מבי"ד).