הרב מנחם גרליצקי

כשהתבוננתי השבוע בתמונות המדהימות של אוניית הפאר הענקית שוקעת, נזכרתי מייד במילים שציטטתי כאן בעבר הלא רחוק בגנות מערכת הרכבות האיטלקית. בין השאר נאמר שם כי מדינת איטליה "קנתה לעצמה שם בחוסר הסדר שבה". מסתבר כי "חוסר הסדר" המפורסם בא לידי ביטוי בכל תחומי התחבורה והתעבורה לא רק בזו היבשתית אלא גם - ובגדול - בתחום השיט הימי.

גם אם אינכם דוברים איטלקית, ואפילו אם כבר קראתם את תמלילי השיחות שבין רב החובל (מיסטר "לא ברחתי, נפלתי בטעות לסירת ההצלה"...) למשמר החופים, אני ממליץ לכם להאזין גם להקלטות שהתפרסמו באתרי החדשות השונים, אין מה לומר, באיטלקית זה נשמע טוב יותר...

זה לא רק חוסר האחריות מצדו של רב החובל שמיהר לנטוש ראשון את הספינה, זה ניפוץ המיתוס האלמותי על הקברניט שנשאר אחרון, ולא סתם ניפוץ - טחינה לרסיסים דקים דקים (או אולי שטוחים שטוחים...).

אבל אותי באופן אישי הרשימה הרבה יותר הסיבה הראשונית שגרמה לתאונה. רב המלצרים רצה לנופף לשלום לאחותו שגרה על האי. וככה, סתם על הדרך, מבלי לגבות תשלום נוסף על האפקטים הנלווים ומבלי אפילו לשים לב, הטביע ספינת ענק, סיכן את חייהם 4,200 איש, גרם נזק של מיליונים, והרג ופצע עשרות אנשים. אין ספק - זהו הד"ש היקר בהיסטוריה האנושית...

התכונה (האנושית?) הזו, פשוט מדהימה. זה פשוט לא ייאמן איך אדם מסוגל להיות עד כדי כך ממוקד בעצמו ולעצום עיניים ולגלות עיוורון מוחלט בכל הנוגע לתמונה הגדולה שאם ירצה או לא הוא חלק ממנה. היי בחורצ'יק אתה לא לבד פה, אתה גורר איתך עוד 4,200 איש, אז אולי הד"ש לאחותך קצת יחכה? מה דעתך?

וזה לא רק הוא, זה נהג האוטובוס שנכנס לצומת ושוכח שהוא לא כאן לבד ושיש מאחוריו עוד כמה מטרים של אוטובוס. זה איש הציבור שמועל בתפקידו ושוכח שיש מאות אלפי אזרחים התלויים בתפקודו התקין שעומדים להיות נפגעים מהמעשה. זה החרדי שיורק ושוכח שה'ריבאונד' של היריקה עומד לחזור (ועוד עם ריבית דריבית) ולהיות ניתז לא בפרצופו אלא בפרצופם (ההמום) של כל חובשי הכיפה ללא הבדל גודל צבע ומרקם. זה כל אחד מאיתנו שממוקד בעצמו עד כדי גילוי עיוורון גמור להשלכות שיש למעשיו על בני משפחתו ועל סביבתו הקרובה.

איפה רבי שמעון בר יוחאי שיזכיר לנו את התובנה הפשוטה הבאה (ויקרא רבה פרשה ד'):

"תני רבי שמעון בר יוחאי - משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה. נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חבריו: מה אתה יושב ועושה? אמר להם: מה אכפת לכם? לא תחתַי אני קודח? אמרו לו: שהמים עולין, מציפין עלינו את הספינה!".

כל מעשה שלנו משפיע לא רק עלינו אלא על רבים סביבנו, והבחירה בידינו האם יהיה זה מעשה מציל או מעשה מטביע, וכבר אמר מי שאמר - "אנחנו פה לא בשביל להטביע, אנחנו פה בשביל להציל את עם ישראל"...