במבט חיצוני הכל היה נראה דומה. המקום אותו מקום, הזמן אותו זמן ואף הנפשות הפועלות זהות פחות או יותר. אבל הרוח, הרוח הייתה מרוממת עד מאוד, עד שלצופה מן הצד היה נראה המעמד כמפגש ראשון של המשתתפים בו.

זה כבר הפך למסורת. מידי שנה במוצאי שבת קודש פרשת שמות, שלפני כ"ד בטבת, יום ההילולא של רבנו הזקן מתכנסים מאות רבות מצאצאיו – יהודים מכל החוגים, חלקם על נשיהם וטפם – להתוועדות חסידית שכולה אומרת צימאון אדיר להתקרבות לתורתו ודרכיו של הסבא רבנו הגדול מחד, והתרוממות הנפש וחוויה משפחתית מאידך. העובדה שב'איגוד הצאצאים' המארגן את האירוע דואגים לשוות לערב זה גם את האופי של 'התכנסות משפחתית', מאפשרת כל פעם מחדש את אותה התעוררות עצומה הניתנת לתחושה ביד כל משתתף, ומבטלת את התחושה הכ"כ  אנושית, שחשים כלפי דבר שחוזר על עצמו במדה כזו או אחרת.

מיד עם  צאת השבת כבר הגיעו ראשוני המשתתפים ל'אולם גוטניק' בירושלים עיה"ק, ובעקבותם מצטרפים רבים נוספים מהערים מרוחקות יותר, כאשר הרבנים יצחק מאיר ומשה צבי הלפרין העומדים בראש הארגון אותו הקים ויסד אביהם הגאון החסיד רבי שמואל אלעזר היילפרין ע"ה, בעידודו הנמרץ של הרבי, מקבלים כל אחד בכניסתו במאור פנים כחלק מאותה מתכונת משפחתית.

הרב משה אריאל רוט משלוחי הרבי לבאר שבע נוטל את שרביט ההנחייה ומנווט את האירוע בחן חסידי למופת, ומזמין את הקהל לתפוס כל אחד את מקומו איש איש לפי כבודו. עם פתיחתו הרשמית של הערב האורחים מתיישבים לשולחנות ערוכים לסעודת מלווה מלכה מפוארת.

ב'דבר מלכות' מתכבד הרב שמעון פרידמן שמקריא את מכתבו של הרבי המעלה על נס את חשיבות מפעל 'אגוד הצאצאים'. וזכותם הגדולה של הצאצאים לצד החובה המוטלת עליהם 'ניצול הכוחות שנמסרו ע"י אדמו"ר הזקן לצאצאיו – שהם פיקדון מקודש'.

מיד אחריו מוזמן אחר כבוד הרב חיים משה דנדרוביץ מראשי ישיבת שפת אמת בירושלים ומחברי הוועדה החינוכית העליונה של חסידי גור, שהפליא בסגולותיו של יום הילולא של צדיק בכלל, ובוודאי של רבנו הזקן ביחס אל צאצאיו, תוך שהוא שוזר בדבריו סיפורי חסידים.

בשלב זה ניתן האות לאמן הקלידים הרב אלאור ולנר שרומם את הקהל והכניסו לאווירה מתאימה, באחדים מניגוניו של רבינו הגדול יחד עם צוות ה'מנגנים', התמימים מישיבת תות"ל בקרית גת.

לאחר התבסמות הקהל מ'כוחו של ניגון', מוזמן לעלות אל דוכן המברכים אדמו"ר מגארליץ, מצאצאיו של הרבי האמצעי,  בדבריו שיתף את הקהל בחוויית יחידות של אביו זצ"ל אצל הרבי בשנת תשכ"ז בה שמע על כוחותיו המיוחדים מעצם היותו 'דור שישי' לרבנו הגדול, הוא גם הלהיב את הנאספים בתחושת היוקר והחביבות של היותם מחוברים לאילן ענק וגדול, הוא ציין את מידת היכולת לפעול ישועה ורחמים ע"י פניה אישית אל 'הסבא', ואף הציע, וניכר היה שזה נאמר בהתרגשות גדולה להכריז יחדיו 'טאטע'.

את המשא המרכזי נשא הרב יחזקאל סופר כשהנושא עליו סובבו הדברים הוא 'עובד אלוקים' באספקלריית התניא שבשפתו הייחודית 'הכניס' את המשתתפים לעולמו הפנימי של ה"בינוני" בו עוסק ספר ה'תניא' ספרו הגדול של רבנו, והסביר כיצד יכול כל אחד להגיע ל'מידת הבינוני', האורחים היו מרותקים למשמע דבריו שהיו שזורים בלא מעט דברי צחות והומור חסידי, כיד ה' הטובה עליו.

כהכנה להרצאה המעמיקה, ניגן הקהל את ניגונו המקודש של רבנו הזקן 'ארבע בבות' בגעגועי נפש עזים, בליווי ה'מנגנים' התמימים' בניצוחו של הת' שניאור זלמן ברוד שיחי' אשר שבהופעתם וחזותם קדשו שם חב"ד והוו דוגמא חיה של ההולכים בעקבות רבנו הגדול, סבם וזקנם של הנוכחים.

אורח הכבוד מקנדה הרב החסיד שלמה בסר בנו של הרב יחזקאל בסר ממנהיגי אגודת ישראל בארה"ב, וחתן הרב דוב בער לודמיר ע"ה שהיה ממשפחת בית הרב וזכה לקירובים נדירים מהרבי סיפר על מפגש מרתק שהיה לאביו עם הרבי בשנת תשי"א בתחילת 'קבלת הנשיאות'.

הוא סיפר גם שאת 'כינוס הצאצאים' השני שהתקיים בארה"ב ערכו בבית הוריו, ואמו שטרחה מאד לקראת האירוע נפלה למשכב מיד אח"כ, כשהוא עבר אצל הרבי להזכיר אותה לרפואה, הוא אמר לרבי שהוא חושב שזה מפאת התאמצותה לקראת ההתוועדות, הרבי חייך חיוך מבטל וביקש ממנו למסור לאמו כדברים האלה, 'והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד'.

את דבר האיגוד הביא הרב משה צבי הלפרין בדבריו ציין את מידת החשיבות הגדולה בהכרת ובהטמעת הקשר של כל אחד מצאצאי רבנו הגדול לאילנא דחיי, ובפרט לצעירי הצאן, שעבורם זו תרופה ממש לניסיונות העת הזו .

כבשנים עברו הוקדש זמן מיוחד לכתיבת פני"ם ופתקאות להעברה לציון הקדוש בהאדיטש - ד"ש לסבא מהצאצאים, מחזה מיוחד הוא לראות את הצאצאים מתנתקים מהסובב בעיצומה של ההתוועדות, מכונסים מהורהרים בתוך עצמם וכותבים פ"נ לסבא הגדול, השליח להעביר את הפ"נים השנה.

עתה, זוכה כל משתתף ב'תשורה' המהודרת של הכינוס – חלק ב' מסדרת הספרים "חסידות מבוארת על התניא", באדיבותו של הנגיד החשוב הרה"ח יוסף משה זאיאנץ, לע"נ חותנו הגאון החסיד רבי אברהם בנימין ב"ר זאב דוב לודמיר שהיה מידידי איגוד הצאצאים ותומכיו  הנלהבים.'

מתוך ריקוד חסידי נלהב שסחף עמו את כל המשתתפים, כמו התפרץ הר געש, ניגשו לעריכת ההגרלה בה זכה הרב מתתיהו הלברשטאם בנו של הרה"צ מגארליץ להיות שלוחם של הצאצאים כולם להניח את הפ"נים, על ציונו הק' של רבנו הזקן ביום ההילולא השתא. כל מכריו העידו שאין מתאים ממנו לשמש כשליח נאמן למסירת הפ"נים משום היותו דבוק כולו בכתבי רבנו הגדול תניא ולקוטי תורה.

האווירה החמה שהייתה בכינוס שיקפה את פריצת הדרך של איגוד הצאצאים בראשותם של האחים הרב יצחק מאיר והרב משה צבי הלפרין שנטלו על שכמם להמשיך את מפעלו של אביהם הגאון החסיד איש האשכולות רבי שמואל אלעזר הלפרין ע"ה.

ניגשים לברכת המזון לא לפני שהמנחה מודה לכל הנוטלים חלק בהצלחת המעמד, ובראשם הנהלת כולל חב"ד בראשות ידיד האיגוד הרה"ח שלום הלוי דוכמן שליט"א, והנגיד החשוב הרה"ח יוסף משה זאיאנץ שליט"א על ה"תשורה" הייחודית והמהודרת, בתוספת איחולים שזכות הרבים תעמוד להם ולב"ב בכל המצטרך.

עוד פיארו את המעמד בנוכחותם, חלקם מעל הבמה וחלקם בחיק משפחתם: הרב לוי יצחק הלפרין, ראש המכון המדעי הטכנולוגי להלכה; הרב יוסף משה שניאורסון, ראש ישיבת טשעבין; הרב יעקב אליעזרוב, אב"ד ירושלים; הרב אברהם מיכאל הלפרין, רב הגבעה הצרפתית בירושלים וחבר בי"ד רבני חב"ד באה"ק; הרב יוסף צבי הלוי סג"ל, ראש כולל צמח צדק, הרב יונה אלימלך יעקובוביץ’, מראשי ישיבת תומכי תמימים בקרית גת, הרב חיים שלום דייטש, מראשי ישיבת תורת אמת, הרב מנחם מנדל פוקס רבה של קרית שומרי החומות ברמות ומחשובי המוצי"ם של העדה החרדית הרב ישעיהו הרצל, רבה של נצרת עילית ורב אנ"ש בצפון אה"ק, הרב אברהם משה הלפרין, רב קהל חסידים ברמות פולין ואב"ד בי"ד של קהילת אונגוואר; הגאון הרב בעריש שניאורסון מראשי ישיבת טשעבין, הרב שניאור זלמן דייטש, ראש ישיבת אנשי מעמד; הרב יצחק מאיר סג"ל ר"מ בישיבת תורת אמת, הרב שמואל בקר; הרב שלום דוב בער בוטמן; הרב יוסף הרטמן; האחים החשובים הרבמרדכי דוד הלפרין ראש מועצת מירון והרב יעקב הלפרין חבר הנהלת עיריית ירושלים, ידידים נאמנים של האיגוד ומסורים בכל מאודם להצלחת פעולותיו.