בתחילת השבוע הסתיים קעמפ "גן-ישראל שלוחים שטעטל" בהצלחה גדולה. הקעמפ לו רק שנה שניה וכבר הכפיל את מספר המשתתפים, ל-53 ילדי השלוחים מכל רחבי אוקראינה. הקעמפ הייחודי התקיים בקמפוס מפואר במיוחד בבעלותו של השליח הרב שלמה וילהלם.

קודם שהילדים הגיע נצבע השטח בשלטים ססגוניים וצבעוניים, הרחובות שינו את שמם לרחובות חסידיים שנושאים את שמות הניגונים של הרבי, האווירה בכפר קיבלה חיות, תושבי הכפר הבינו שהולך להיות כאן משהו גדול...

ואכן כך! הילדים ירדו מהאוטובס בהתרגשות בלתי מוסתרת ורצו לפגוש את חבריהם לצבא השליחות חברים לקשיים, חברים לבדידות והעיקר חברים לזכות העיקרית להיות בחזית המלחמה בצבא הרבי. מוזיקה עליזה ורעשנית עם ניגוני קעמפים שמחים קיבלה את הילדים וכבר פרצו הילדים יחד עם המדריכים בריקודים סוערים...
אחד הילדים מצא דרך להתבטאות בפני חבריו כבר בתחילת הקעמפ, הקעמפ הזה החזיק אותי שנה שלימה, כבר יומיים שאני לא עוצם עין לקראת הקעמפ מההתרגשות שהנה הנה... מגיע לקעמפ.

הילדים רצו מתכנית לתכנית, מסדר בוקר, משחקים, חידונים מרתקים הצגות משעשעות ועוד מגוון תכניות, אפילו המנון מיוחד חובר עבור הקעמפ, ההמנון מתאר כיצד נפגשים 2 ילדים בקעמפ ומסכמים ביניהם "אל תחליף עם אחר לעולם"  אשרינו שזכינו! בני שלוחים אנחנו! אחד הילדים סיכם בסיום הקעמפ אני לא מבין איך דחפו כל-כך הרבה תכניות בשבוע אחד...

בין כל התכניות העמוסות נשמעות תפילות מליאות חיות, תושבי הכפר העידו שהתפילות בקעמפ נשמעו לכל רחבי אוקראינה, מילה במילה בקול ובחיות, כך נשמע תפילה של חייל בצבאות ה'. אחד מבעלי המשפחות המקומיות הפתיע באחד התפילות והביא את כל המשפחה, תוך שהוא משמיע לצוות המדריכים באתי להראות לילדים שלי כיצד חסידים מתפללים. בסיום התפילות ניגשים הילדים לארוחות שבכל יום מוגשות 3 ארוחות מזינות וטעימות במיוחד תוך הקפדה מוחלטת על תפריט עשיר ומגוון.

קודם הקעמפ השקיעו צוות בחורים מסור ובעל מרץ מבית חיינו על בניית תכנית חסידית ומאתגרת ובעיקר על חוברות לימוד משובחות, לתת לילדים את ההנאה הגדולה ביותר מהלימוד. החוברות היוקרתיות הודפסו על חומרים משובחים ביותר וכפי שהסביר מנהל הקעמפ ר' משה ווובר: לילדי השלוחים מגיע הטוב ביותר! בחומר הלימוד שולב אף לימוד מחוברות מהודרות שיצאו לאור ע"י מפקדת "הפנסאים" המתאימות לתוכן ונושא הקעמפ "טאפארו דא פלאחו" (המעשה הוא העיקר).

טיולים חוויתים בכל רחבי אוקראינה, מושקעים ובנויים היטב, ביקור ותפילת מעריב אצל ר' לוי יצחק מברדיצ'וב לא לפני שמספרים עליו מעט סיפורים ולומדים ממנו קצת מהי מסירות נפש עבור חסידות מנגנים את ניגונו ומבטיחים לעצמינו לאמץ ממנו הוראות מעשיות.

כך תכנית רודפת תכנית, כל רגע פנוי, בטיולים, באוטובוסים בהפסקות, מנוצל עבור לימוד חוברות מתוך חוברות שינון תניא ומשניות בע"פ שנדפסו בפורמט מיוחד עבור הקעמפ, מקבלים "רובל" קעמפיסטי ורצים לחנות "הלערנען קלאב" לקניית ספרים ומיני מתיקה. והנה הקעמפ מגיע לסיומו, הילדים מתקשים להיפרד מחבריהם דמעות של פרידה בעיניהם של החיילים והמדריכים. אהה.. "כמה נפלא היה כאן לשהות, רוצה אני להיות כאן עוד!" החיילים שבעים ומלאים במטען עצום של סיפורים וחומר חסידי ובעיקר 'קאך' וחיות מחודשת צועדים לשליחות בהבטחה: מבטיח לזכור גן ישראל את האווירה ההווי...

הקעמפ מתקיים ביוזמתו וניהולו של הרב משה וובר – שליח הרבי בעיר דנייפרופטרובסק כשהוא מפעיל אף קעמפ מוצלח נוסף עבור בנות השלוחות בעיירה הציורית 'יאמפול' מקום מנוחותו של המגיד מזלוטשוב שם השתתפו כארבעים מבנות השלוחים.

תודת ההורים נתונה לידיד השלוחים ר' רפאל ראטמאן מקייב, שיזם ודחף ואף נתן חלק בהשתתפות במימון ההוצאות הרבות של הקעמפ וכן לרב זלמן בוקעיט שהתגייס ועזר רבות  למען הצלחת הקעמפ.

שיר מרגש

עשרות טלפונים נרגשים של הורים מלאי תודה על הקעמפים הנפלאים, ר' משה מספר שכמעט כל טלפון נפתח עם טון זהה "אתה לא יודע איך הבן שלי חזר מהקעמפ..." ובכל זאת מה היה כ"כ מיוחד בקעמפ, לפניכם טור מרגש שכתבו 2 חיילים מוכשרים ממשתתפי הקעמפ עבור מעמד הסיום. הטור נכתב על השיר של קעמפ "גן ישראל – ארץ הקודש" "כשהיום האחרון בקעמפ האיר" והוא מבטא יותר מכל את ההרגשה הקשה של הילדים להיפרד מהקעמפ...

כשהיום האחרון בקעמפ האיר
הבוקר כשפתחתי את העיניים, כמו כולכם, הרגשתי הרגשה חמוצה מאוד. שאנו נמצאים עמוק בתוך האווירה של הקעמפ אף אחד מאתנו לא חושב מה יהיה אחרי הקעמפ. אבל עכשיו, פתאום, אני מסתכל על השטח הנפלא שלנו ויחד איתו עולה לי דמעותוהרגשות עולות וצפות...

בבדידותי אז הוא השאיר
עכשיו  אני מבין היטב, שהנה כולכם הולכים, כל ילדי השלוחים מתפזרים ואני אשאר לבד, בבדידות

את שמחת הקעמפ מי לי יחזיר
מי יחזיר לי את אותה שמחה?! מי יחזיר לי את אותה אווירה?!מי יחזיר לי אותה חיות?!

לעוד מסדר
כל מסדר זה פשוט חוויה, הפסוקים, הניגונים, ההתעמלות החסידים, אהה... כמה אתגעגע לכל אלו

לעוד תפילה
תפילה כמו שקיימת אך ורק בקעמפ, שכל כולו אך ורק ילדי השלוחים! החיות שבתפילות, ההתלהבות שבניגונים ובכלל להיות כל התפילה עם עיניים בתוך הסידור, איפה אמצא כזה דבר

לנגן אתכם ת'המנונים
ההמנונים המיוחדים,כל המנון שופך את הרגש וסוחף את החיילים פעם לגעגועים לאבינו רועינו ופעם להחלטה נחושה שמהיום והלאה אני יהיה שונה לגמרי

משניות רבות פה שיננו
בשום מקום בעולם אין דבר כזה! יוצאים לטיול וכל החיילים באופן אוטמטי מוציאים חוברות לימוד ומשננים עשרות משניות ומאות שורות תניא בע"פ.

עם המפקדים התוועדו
המפקדים בכל רגע פנוי ניצלו את זמנם בשביל החיילים, ישבו לתוך הלילה שפכו סיפורים חסידיים 'הרגשים' של התקשרות והחדירו בנו כיצד צריך להיראות חסיד בדור השביעי

לחיות חיים עם הרבי כאן בקעמפ לימדו
'הכניסו לנו את הרבי בעצַמות' זוהי ההגדרה הטובה והמתאימה ביותר שמצאתי, פשוט כך!

כל רגע בקעמפ חיינו סביב ענייניו וחייו של הרבי, החוברות המשחקים החידונים בקיצור ממש ה-כ-ל!

ופתאום כולם הלכו אותי עזבו
והנה אני מתלהב מכל האווירה ופתאום שוב אני נזכר שכולכם הולכים לעזוב , פשוט לעזוב.

אם אתכם תיקחו גם אותי
אני מסתכל עליכם-  חיילים מובחרים ואומר לעצמי העידוד היחיד שאתם יכולים להעניק לי זה פשוט שתיקחו אותי ואל תשכחו אותי- אל תשכחו את קרית"גן ישראל שלוחים שטעטל"

את כל אותם ההחלטות תקפידו לעשות
וכמובן רגע לפני שאתם עוזב אני יבקש מכם, אל תוותרו!!!את כל אותן ההחלטות הקפידו לעשות!