מאת שלומית, COL

אסתר פקטור הינה תומכת לידה מוסמכת שהוסמכה על-ידי המרכז הישראלי לחינוך ללידה לשמש כדולה - מדריכת הכנה ללידה ומדריכת הנקה. בשבילה המקצוע הוא עולם בפני עצמו בו הכל מתנהל על-פי קודים של לידה, צמיחה ותמיכה אינסופית.

את המקצוע רכשה לפני כ-12 שנה ומאז היא נושמת לידה לאורך כל שעות היום ולעיתים תכופות אף באלו הקטנות של הלילה. הניסיון הרב בתחום הביא אותה לפתוח לפני כ-6 שנים את מרכז "לטיפה" – המרכז הארצי ליולדת ברוח היהדות. משם רוחשת כוורת של עשייה, למידה ותמיכה בכל הקשור להבאת חיים חדשים לעולם, טיפולם וההכנה החשובה לקראת בואם.

***
בוקרו של יום הפותח את השבוע, שמתי פעמי אל עבר מרכז לטיפה לאחר תיאום קצרצר בו הבטחתי להשתחל לתוך סדר יומה הצפוף ולהתלוות אליה בעבודתה כצופה.

נכנסתי למרכז, מתפעלת מאי-הרוגע הזה שקם לו במרכז כפר-חב"ד, המגמד את ים הריצות, טרדות ועיסוקים הזורמים להם מחוץ למקום, בלב ליבו של הווי הכפר התוסס בטבורו של מרכז הקניות בכפר-חב"ד.

בכניסה למרכז ממוקמת חנות לטובת היולדות המציעה אביזרים לתינוק, שמיכות, הלבשה אישית ליולדת, טיפות ותרופות טבעיות והכל מעוצב בצבעי פעוטות מרעננים-פסטליים.

החנות מיועדת לכלל הנשים והבנות ומציעה הלבשה אישית. לטיפה מתעתדת להיות מרכז קניה נח לנשים ובנות בכלל תחת הסלוגן המבטיח - "מקום שנולד בשבילך".

***
בשולחן הקבלה יושבת אסתר מחייכת אליי תוך כדי שיחת טלפון עניינית עם אחת מהיולדות הזקוקה לייעוץ בדחיפות, היא מברכת אותי לשלום ואני ממשיכה בסיור.

האגף הפנימי של המרכז מאכלס חדר עטור כורסאות פופים רכות המסודרים בצורת ח'. בחזית החדר ממוקם מסך פלזמה בו מוקרנים סרטי הדרכה ליולדת במהלך הסדנאות.

אל החנות נכנסת סבתא טרייה ואסתר מתפנה אליה בבחירת אביזרי העזר לביתה היולדת. היא מציעה, נותנת, מנחה ובעיקר מרגיעה. בקולה נסוכה מין שלווה המשרה בטחון והכלה פנימית.

הסבתא עונה לביתה הדואגת בטלפון, ואסתר מתפנה לשיחת טלפון נוספת בה היא ממשיכה להנחות גם את זו העומדת מולה. "זה חלק מהתהליך, הכל בסדר", היא פוסקת וממשיכה עם זו הטלפונית אגב הקלדה נמרצת במחשב וקריאת מיילים.

אחר, היא שבה אל הקונה ומעניקה לה תדרוך קצרצר לגביי דרכיי הקלה ליולדת, טיפים ושיטות, זה להרגעה ואת זה כדאי לתת לפני ולא אחרי...

בכל שיחה היא שופכת ים של מידע ולא מתפשרת. שנות הניסיון הרבות מעניקות לה
יכולת להבין דקויות ולייעץ גם היכן שלא יודעים לשאול.

***
אסתר, משמשת ככתובת ללידה בטוחה לתושבות כפר-חב"ד מזה שנים, מאז הקמת לטיפה המרכז נהיה מעין מוקד ליולדות דתיות וחרדיות מכל רחבי הארץ.

מעבר לליווי כדולה ללידה, היא מספקת סדנאות וקורסי הדרכה במרכז ומעבירה את הידע המתקדם ביותר, אם כי הטבעי והמבטיח ללידה קלה ולתחושה טובה גם לאחריה. הנשים המגיעות הינן מכל המגזרים וחלקן, הגרות במרחק, מזמינות הלבשה אישית דרך האתר של לטיפה. מה שמשמש מאוד שליחות רבות מרוסיה ובכלל הנצרכות לאספקה אחת לתקופה שאינה זמינה במקום מגוריהן.

בנוסף למקצוע ולניהול המרכז, אסתר הינה חברת הנהלה בארגון "שפרה ופועה" ולוקחת חלק משמעותי בכל ההתנהלות השוטפת של הארגון במשך השנה.

כעת היא מצויה בעיצומה של עבודה רבה, הכנס השנתי של הארגון לפניה. במהלך העבודה ובין ליווי לידה לייעוץ מכוון, היא מסדרת חסויות וסוגרת פינות לכנס השנתי שיערך במוצאי-שבת.

"הרקע שלי לתחום", היא משיבה לשאלתי, "הוא שילוב של נטייה טבעית לנתינה, והרגשת היעוד שלי בעבודה הזו. מלבד שהיא נותנת לי שמחה וסיפוק פנימי. האהבה הרבה מצידי לתחום, מעניקה לי את היכולת להתרגש כל לידה מחדש ולראות את נפלאות הבורא, כיצד הוא מעניק חבילת שי מופלאה שכזו ולברך על הזכות שניתנה להיות חלק מהתהליך הקדוש הזה"...

***
את שיחתנו קוטעת שיחת טלפון. היא עונה, רושמת, בודקת, שואלת ומבררת פרטים טכניים לגבי הכנס, לא מפספסת שום פרט. ביעילות נמרצת אך ברוגע ושלווה פנימית מבורכת. השפעת המקום עושה את שלה. היא מנתקת אחת לטובת שיחה נוספת הנכנסת מהקו השני.

בכנס דאשתקד אסתר נשאה דברים ושיתפה בסיפור אישי מרגש על התמודדות ואמונה איתנה.

בכנות האופיינית לה, שטחה בפני הקהל את דברי הרופאים ואת ביטחונה שלה בשילוב עם הידע המקצועי בתחום שהעמיד אותה מולם והעניק לה בעזרת ה' עוד לידה בריאה ב"ה.

אסתר פקטור מזוהה עם עולם הלידה והבאת חיים חדשים לעולם. גם כשהיא בביתה הטלפון אינו אלא קשר וירטואלי לחדרי לידה, התאוששות שאחרי, וכמובן ההדרכה הרבה שלפני.

למרות השנים הרבות, היא אינה נחה לרגע ומתעדכנת ללא הרף במחקרים וחידושים מחקריים שיש לעולם הרפואה והטכנולוגיה להציע בתחום הלידה.

בתור דולה, היא מוצאת את עצמה עוזבת את הבית בשעות הקטנות של הלילה, בשבתות, אירועים משפחתיים ואף בליל הסדר עת בני הבית ישובים סביב השולחן.

"במוצאי פסח אחד", היא נזכרת, "בשעה 2 בלילה לאחר שסיימתי לפרוק את מטבח הפסח ולאכסן את הכלים, אני מקבל טלפון מיולדת ומשם היישר לחדר לידה... אני זוכרת גם שבת, בה קיבלתי שיחה לילה מאוחרת מיולדת. בעודי מתארגנת ליציאה, על הקו שיחה ממתינה מיולדת נוספת... ב"ה הספקתי ללוות את שתיהן לסירוגין".

היא מסיימת כשבעיניה ברק של אושר וסיפוק, כאילו דיברה על לידתה שלה.

***
"הילדים שלי למדו לחיות עם זה מאוד יפה", היא עונה לשאלתי, "פעם, אף בני הקטן הביא לי צעצוע לפני שרצתי לאיזו לידה דחופה והורה לי להביא אותו לתינוק באם הוא יבכה... הוא הדגיש שכדאי שאקח חזרה את הצעצוע מיד לאחר מכן בכדי שיהיה לי מה לתת גם לתינוק של הלידה הבאה".

אני יוצאת משם, נתונה תחת הרושם האדיר שהיא הותירה בי. כשאני מבחינה באמהות טריות ומנוסות מובילות עגלות, עושות את דרכן ל"לטיפה" לשמוע, ללמוד, להעניק ולהיות אמהות טובות יותר...