מאת הרב יוסף-שמחה גנזבורג

שאלה: מי ששכח ביום צום שזה יום תענית, ואכל או שתה – מה יעשה הלאה?

תשובה: ברגע שנזכר - יפסיק מיד מלאכול ולשתות, כי כל היום אסור באכילה ושתייה, ולכן ימשיך את שאר היום בתענית גמורה. זאת, מפני שמי שחלה עליו התענית (חוץ מחולה וכדומה), אסור לו לאכול ולשתות אפילו משהו במשך היום.

מהו שיעור האכילה שמפר את הצום? על-פי ה'צמח-צדק', מי שאכל כשיעור 'כותבת' (בענייננו – 38 סמ"ק) [ואחרים סוברים שאפילו אכל 'כזית' (27 סמ"ק)] ולכל הדעות אם שתה 'רביעית' (86 גרם), הפר בזה את התענית.

מי שהפר את התענית אין מעלים אותו לתורה ביום התענית, ובתפילת מנחה אינו עובר לפני התיבה. ובכל-זאת, גם אם אכל ושתה הרבה, עדיין הוא חייב להוסיף לצום.

בתפילת מנחה, באמירת 'עננו', יאמר: "ביום צום התענית הזה" (במקום "ביום צום תעניתנו"). ויש פוסקים שבמצב כזה לא יאמר 'עננו' כלל.

ראוי לשאול רב מוסמך מה לעשות כדי לכפר על הפרת הצום. ככלל אמרו שעליו לצום ביום אחר, ואם הוא חלש וקשה לו לצום, יפדה זאת בצדקה.

אם בירך על מאכל או משקה כלשהו ונזכר שהיום תענית – לא יטעם ממנו כלל, ואף אם כבר לעס את המאכל – יפלוט אותו ללא דיחוי, ויאמר תיכף: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", כדי לכפר על הברכה שבירך לבטלה.