הרעיון להרחבתם של מחזורי התפילה נולד אצלו בארבע לפנות בוקר ברחבת הכותל, בתפילת ותיקין של יום כיפור. "זה היה אירוע – ממש מתוק", הוא אומר. "ניגש אלי גיסי באמצע סדר העבודה, כשהחזן היה בלתי נסבל באופן קיצוני, ושאל אם יש לי במקרה לתת לו משהו מעניין לקרוא שיכול לשפוך אור על הרעיון שמדובר בו במחזור בקטע הזה של התפילה. רבע שעה מאוחר יותר ניגש אלי בחור חילוני שעמד מאחורי ושאל אותי גם הוא אם במקרה יש לי קטע קריאה מעניין בשבילו. פתאום נפל לי האסימון. הבנתי שאני צריך להכין טקסטים שיתאימו גם לאדם חרדי וגם לאדם חילוני. "דרך שני האנשים האלה חוויתי למעשה – את הצורך הנואש שלי לא להשתעמם מתפילות הימים הנוראים, לא לסבול מטקסטים שלא מתַקשרים רגשית, ולבנות מקסימום גשרים בין עולם המציאות היומיומית ובין עולם התפילות". מיד לאחר יום כיפור התחיל קפלון לסמן לעצמו את הטקסטים שהיה רוצה לכלול בספר כזה: החל בדברי הלכה, דרך סיפורים חסידיים ודברי הרבי מלובביץ', ועד מכתבי חיילים מלבנון, כתיבה אישית של פרטיזנים, וגם אבות ישורון המספר מה זה אומר לגביו להיוולד ביום כיפור. כך נולד צמד המחזורים ההגותיים-חווייתיים שזכו לשם 'ממך אליך', שבמסגרתו גם פוסקו מחדש קטעי התפילה ונחלקו לפסקאות. למה לא הסתפקת בפיסוק ובחלוקה המחודשים, שהם כשלעצמם מאירים את התפילות באור חדש, והתעקשת להוסיף טקסטים למחזורים? "עם ישראל זקוק להרבה יותר חומר דתי ורוחני בבואו לימים הנוראים. הרבה אנשים נמצאים בקרבת נפש ביום כיפור, ורציתי לנצל את ההזדמנות ולחשוף אותם למיטב הטקסטים של העם היהודי במאות האחרונות". דרוש אומץ לפרויקט מהפכני שכזה. "לא אומץ, רק תמיכה מחברים שסייעו להגשים את הפרויקט. ידעתי שמתבקש מאליו שהעולם הדתי יבנה לעצמו חיבורים בין המציאות הדתית למציאות המנטלית שהוא חי – בתוכה. אני מודע לכך שהעולם הרבני השמר ני יאכל את הפרויקט הזה עם כאב בטן, אבל אי אפשר להדחיק את הצורך הקיומי. יש גבול למידה שבה אדם מסוגל לסבול את המידור בין החוויות הרוחניות לבין התכנים המדובבים אותן". הטקסטים החז"לים הקאנונים אינם מספיק אלמותיים בעינך? "הם אכן כאלה, וליחם לא נס. וככאלה, הם מפרים אותי ואחרים להצמיד אליהם מה שמתמגנט אליהם". בין הטקסטים שכללת ישנם קטעים רבים המתארים חוויות פרטיות. למה להציד אותם כחלק ממחזור, האמור לשמש תפילה כללית? "גם שירה היא תיאור של עולם פרטי, והצ לחתה תלויה בביטחון שלך לדבר את מה שקורה. הפרדוקס של השירה הוא שאם אתה מתאמץ להיות קומוניקטיבי, חבל עליך. ככל שאתה כותב אישי יותר, השירה שלך הופכת אוניברסלית יותר". ובכל זאת, ישנו הבדל בין שירה ותפילה. "כשהוצאתי את ספר שיריי הראשון הבאתי אותו מבית הדפוס אל מורי הרב גינזבורג, והוא אמר לי ששירה ותפילה זהות בגימטריה. מזה אפשר להבין שגם תפילה היא שירה, ולהפך". – כך שמי שיסיט את עיניו לרגע מסדר העבו דה ימצא בחלקו התחתון של העמוד את השיר 'על דבר החיים ודבר השיר -- ניסיון ב'' של אמיר גלבוע, ובאחד מחלקי חזרת הש"ץ של בוקר החג יוכל להתפייט על 'הבוגד' של נתן אלתרמן. בווידוי של מנחה ירפרפו עיניו על מילות השיר 'תפילה קטנה' של רחל חלפי, ושני עמודים מאוחר יותר, עדיין בסדר הווידוי, ייפתחו לפניו שורות הפיוט 'לך אלי תשוקתי' של רבי אברהם אבן עזרא. איך נעשו הצימודים? "מתנות משמיים. אסוציאציה טובה היא תמיד מתנה משמיים, הברקה מתבקשת שלא יכולה שלא להתרחש -- למשל, הקטע על אילן רמון שנכתב לצד הפיוט על אותו הרוג-מלכות שנשרף כשספר תורה בידו. כמה עשרות אסוציאציות באו מאשתי ומאחי, הצעיר ממני ב-18 שנה".