מערכת COL | יום ח' אלול ה׳תשס״ד 25.08.2004

גשר חב"די בין המנטליות החילונית לבין עולם התפילה

לפני כשבועיים הכריזה הוצאת "ידיעות אחרונות" על הוצאתם לאור של צמד מחזורים הגותיים-חווייתיים שזכו לשם 'ממך אליך', שבמסגרתם פוסקו מחדש קטעי התפילה ונחלקו לפסקאות. המחזורים, לראש השנה ויום הכיפורים, המיועדים ל"מנטאליות המערבית-חילונית של יהודי בן-ימינו", נערכו ע"י ר' יונדב קפלון מאנ"ש בירושלים, ששילב במחזורים דברי הלכה ופיוטים עתיקים, דרך סיפורים חסידיים ודברי הרבי, ועד מכתבי חיילים מלבנון, כתיבה אישית של פרטיזנים, וגם אבות ישורון המספר מה זה אומר לגביו להיוולד ביום כיפור. בכתבה מלאה: כתבה וראיון עיתונאי עם ר' יונדב קפלון.
גשר חב
הרעיון להרחבתם של מחזורי התפילה נולד אצלו בארבע לפנות בוקר ברחבת הכותל, בתפילת ותיקין של יום כיפור. "זה היה אירוע – ממש מתוק", הוא אומר. "ניגש אלי גיסי באמצע סדר העבודה, כשהחזן היה בלתי נסבל באופן קיצוני, ושאל אם יש לי במקרה לתת לו משהו מעניין לקרוא שיכול לשפוך אור על הרעיון שמדובר בו במחזור בקטע הזה של התפילה. רבע שעה מאוחר יותר ניגש אלי בחור חילוני שעמד מאחורי ושאל אותי גם הוא אם במקרה יש לי קטע קריאה מעניין בשבילו. פתאום נפל לי האסימון. הבנתי שאני צריך להכין טקסטים שיתאימו גם לאדם חרדי וגם לאדם חילוני. "דרך שני האנשים האלה חוויתי למעשה – את הצורך הנואש שלי לא להשתעמם מתפילות הימים הנוראים, לא לסבול מטקסטים שלא מתַקשרים רגשית, ולבנות מקסימום גשרים בין עולם המציאות היומיומית ובין עולם התפילות". מיד לאחר יום כיפור התחיל קפלון לסמן לעצמו את הטקסטים שהיה רוצה לכלול בספר כזה: החל בדברי הלכה, דרך סיפורים חסידיים ודברי הרבי מלובביץ', ועד מכתבי חיילים מלבנון, כתיבה אישית של פרטיזנים, וגם אבות ישורון המספר מה זה אומר לגביו להיוולד ביום כיפור. כך נולד צמד המחזורים ההגותיים-חווייתיים שזכו לשם 'ממך אליך', שבמסגרתו גם פוסקו מחדש קטעי התפילה ונחלקו לפסקאות. למה לא הסתפקת בפיסוק ובחלוקה המחודשים, שהם כשלעצמם מאירים את התפילות באור חדש, והתעקשת להוסיף טקסטים למחזורים? "עם ישראל זקוק להרבה יותר חומר דתי ורוחני בבואו לימים הנוראים. הרבה אנשים נמצאים בקרבת נפש ביום כיפור, ורציתי לנצל את ההזדמנות ולחשוף אותם למיטב הטקסטים של העם היהודי במאות האחרונות". דרוש אומץ לפרויקט מהפכני שכזה. "לא אומץ, רק תמיכה מחברים שסייעו להגשים את הפרויקט. ידעתי שמתבקש מאליו שהעולם הדתי יבנה לעצמו חיבורים בין המציאות הדתית למציאות המנטלית שהוא חי – בתוכה. אני מודע לכך שהעולם הרבני השמר ני יאכל את הפרויקט הזה עם כאב בטן, אבל אי אפשר להדחיק את הצורך הקיומי. יש גבול למידה שבה אדם מסוגל לסבול את המידור בין החוויות הרוחניות לבין התכנים המדובבים אותן". הטקסטים החז"לים הקאנונים אינם מספיק אלמותיים בעינך? "הם אכן כאלה, וליחם לא נס. וככאלה, הם מפרים אותי ואחרים להצמיד אליהם מה שמתמגנט אליהם". בין הטקסטים שכללת ישנם קטעים רבים המתארים חוויות פרטיות. למה להציד אותם כחלק ממחזור, האמור לשמש תפילה כללית? "גם שירה היא תיאור של עולם פרטי, והצ לחתה תלויה בביטחון שלך לדבר את מה שקורה. הפרדוקס של השירה הוא שאם אתה מתאמץ להיות קומוניקטיבי, חבל עליך. ככל שאתה כותב אישי יותר, השירה שלך הופכת אוניברסלית יותר". ובכל זאת, ישנו הבדל בין שירה ותפילה. "כשהוצאתי את ספר שיריי הראשון הבאתי אותו מבית הדפוס אל מורי הרב גינזבורג, והוא אמר לי ששירה ותפילה זהות בגימטריה. מזה אפשר להבין שגם תפילה היא שירה, ולהפך". – כך שמי שיסיט את עיניו לרגע מסדר העבו דה ימצא בחלקו התחתון של העמוד את השיר 'על דבר החיים ודבר השיר -- ניסיון ב'' של אמיר גלבוע, ובאחד מחלקי חזרת הש"ץ של בוקר החג יוכל להתפייט על 'הבוגד' של נתן אלתרמן. בווידוי של מנחה ירפרפו עיניו על מילות השיר 'תפילה קטנה' של רחל חלפי, ושני עמודים מאוחר יותר, עדיין בסדר הווידוי, ייפתחו לפניו שורות הפיוט 'לך אלי תשוקתי' של רבי אברהם אבן עזרא. איך נעשו הצימודים? "מתנות משמיים. אסוציאציה טובה היא תמיד מתנה משמיים, הברקה מתבקשת שלא יכולה שלא להתרחש -- למשל, הקטע על אילן רמון שנכתב לצד הפיוט על אותו הרוג-מלכות שנשרף כשספר תורה בידו. כמה עשרות אסוציאציות באו מאשתי ומאחי, הצעיר ממני ב-18 שנה".
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
9 תגובות
1.
יש להביע הסתייגות
ח' אלול ה׳תשס״ד
היה פעם איזה רב (ר' מ.ה.) שהוציא קובץ קינות לתשעה באב וכלל בתוכם קינות ממשוררי זמננו, והרבי הגיב על זה (בערך) שלפלא שמצטט קינות מכאלה שעליהם גופא צריך לעורר קינה.
ובענינינו;
אמנם מטרתו של ר' יונדב קפלון רצויה, אבל המטרה אינה מקדשת את האמצעים.
בודאי הרבי לא היה מסכים להוציא מן מחזור עם קטע שמירה של אלתרמן.
2.
"שעליהם גופא צריך לעורר קינה" - ציטוט?!
ט' אלול ה׳תשס״ד
זה ממש לא נשמע "ל' הרב"!

ידידי, בעל ההסתיגויות, אל תמהר להסתייג.

קח קצת נשימה, עיין במוצר המופלא הזה, ואז תחווה את דעותיו של הרבי...

אגב - באיזה דרכים ניסית אתה להאהיב את "מה שצריך" על האנשים מהסוג שיקנה את המחזור החשוב הזה?
או שדרכך רק בהסתייגויות עמומות ולא ברורות?

שנה טובה ומתוקה, ידידי
הרבה אושר ודעת רחבה!
3.
לראות את הטוב
ט' אלול ה׳תשס״ד
שני הספרים נראים נהדרים ויכולים לספק חומר גישה מעולה לאנשים שאין להם שום קשר ולכאלה שאינם מוצאים את עצמם בתפילות של ימים נוראים שמצד מהות התפילות הם ארוכות ומתישות
יהי רצון שספריו יועילו ויעררו



5.
מס' 2 יקר
ט' אלול ה׳תשס״ד
אני לא מוצא ממש את הקשר העניני בין עם הוא עשה משהו על מנת להאהיב או לא.

אני דוקא עושה הרבה להאהיב...
זה חמוד ויפה ונעים וכו
השאלה היא האם ניתן אצלי בבית חב"ד לשים בכניסה ערימה של מחזורים כאלו במקום אלו המשעממים של קה"ת שיש לי.

נכון שאנחנו בעסקי ה"קירוב"
אבל זה מעולם!!!! לא נעשה בסיגנון של "אחי! שב בבית כנסת! ואם תאיים ללכת אני גם אתן לך אלתרמן. ואם תתעקש קצת יותר4 מאחורה יש גם כיבוד קל"

זה מה שאנחנו כחבדניקים צריכים לתת ליהודי של יום כיפור לקרוא בשעתיים שהוא מגיע?
6.
ל3, לא קראת טוב את הכתבה
ט' אלול ה׳תשס״ד
ול2, המכתב נמצא באג"ק האחרון שי"ל ע"י קה"ת
אכן מכתב מעניין
ומנין נהיית ל"מבין" בלשון רבינו?
7.
הצטרפות ל-3
ט' אלול ה׳תשס״ד
הריני להצטרף לדעה ולגישה של -3
אל לנו לשכוח את אותם רחוקים לעת עתה שאפשר לקרבם ביחוד בימים אלה.
8.
RAYON HIUVI
ט' אלול ה׳תשס״ד
KOL AKAVOD AL AMACSHAVA IAL AHASHKAA.
ANI RAK MEKVA SHEZE ITPARSEM MAER VYAGIA LMI SHETZARICH.
9.
לשוב אל המקורות !
י' אלול ה׳תשס״ד
תגובתי זו אינה מתייחסת למושא כתבה זו בלבד, אלא לתופעה הכללית של "הוספות בתפילה".
לדעתי ישנה מגמה מסוכנת ביותר בכל הנוגע ל"שידרוג" והוספות בסידור התפילה היהודי, מלבד מה שאין כח לשום אדם ואפילו "פוסק" בן דורנו לשנות את נוסח התפילה שקיבלנו מחז"ל, ושתיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה, הנה עוד זאת לעצם הרעיון "להתאים" את סידור התפילה לאופי האדם כרצון איש ואיש, יש לדעת כי הוא רעיון מסוכן ביותר (הלקוח מבית מדרשם של הרפורמים והקונסרבטיבים למיניהם), מחר יבוא מאן דהו ויאמר שצריכים לשנות קצת את נוסח התפילה המקובל, הוא כבר ישן ולא מדבר לבן דורינו, קשה "להזדהות" עם הנאמר בו, ושיש ח"ו להתאים את הנוסח למשהו יותר "פיקנטי" ועכשווי, ומגמה זו תתפתח ח"ו לערער באותה מידה גם על מצוות התורה, שאולי יש להכניס בהם שינויים קלים פה ושם, ח"ו, או להוסיף עוד כמה מצוות שאפשר יותר להזדהות איתם ולהשמיט כמה מצוות "פרימיטיביות" ששייכות לדור ה"ישן", ואם כבר מוציאים סידורים חדשים אז מדוע לא ספר חוקים חדש, (שאם דין אלתרמן כדין אנשי כנסת הגדולה -הראיה שהם כתובים בסידור זה לצד זה- הרי שזו המסקנה המתבקשת מאליה) ומדוע שלא לעדכן את ספר התורה ח"ו כך שהסיפורים שבו יתאימו ל"רוח" של הנוער בני דורנו, כמובן הכל במטרה "לקרב" שיוכלו להזדהות יותר עם התורה ומצוותיה. ברור לכל בר דעת שחנן אותו ה' בטיפת מוח של ציפור בקדקודו, שאין מעשים כגון אלו מקרבים את האדם אלא מרחיקים אותו יותר מן המקורות האמיתיים והמסורתיים מזה דורות של עם ישראל, ואם למחבר הספר כ"כ חשוב לו לקרב את ה"חילוני" (יהודי שלא שומר תורה ומצוות לעת עתה,) לסידור התפילה, יואיל נא כבודו להראות לו את הסידור המקורי ולהסביר לו מילה או שניים על התוכן המילולי הנאמר בו, ועל הכח הרוחני העצום שחז"ל הטביעו באותיות התורה והתפילה, שכנראה מחבר הספר לא טעם מהן מעודו, (שאם לא כן לא היה רוצה לשנותן בכל הון שבעולם) ואפילו אם רצון המחבר היה להוציא ספר ע"מ שיוכל "להתגדר" בו, שהיה מוציא פירוש מתאים לסידור המסורתי כמובן בשפה של "בנן דורנו" ולא בלשון הקודש "המיושנת
והמסורבלת" -
הזאת שאבד עליה הקלח, וכבר כתב האר"י הקדוש, שיש 12 שערי תפילה בשמים כנגד 12 השבטים של עם ישראל, ולכל תפילה שער משלה -ואני בטוח שהאר"י הקדוש לא התכוון לאלתרמן וחביריו- ושנוסח האר"י עולה בכולן. העצה שלי היא לשוב אל המקורות ללמוד יותר את נוסח התפילה תוכנה ומשמעותה, כל התחליפים למיניהם לא רק שאינם פותרים את הבעיה אלא עוד מעצימים אותה לאין ערוך ומרחיקים אותנו מתפילה יהודית שורשית ואמיתית, בקיצור לשוב אל המקורות. !!!
10.
על ספר מצוין ועל סגנון תגובה בלתי-מתאים
י' אלול ה׳תשס״ד
"ברור לכל בר דעת שחנן אותו ה' בטיפת מוח של ציפור בקדקודו".
הצטערתי למצוא את המשפט הזה, ועוד כמה כאלה. לפנינו, ב"ה, דיון רציני ומשמעותי מאד שנוגע באמת בהרבה שאלות שבהן מתחבטים רבים וטובים. חבל להוריד ככה את הרמה שלו בסגנון העלבה אישי, כמו לטעון למשל ש"מחבר הספר לא טעם מהן מעודו" (מאותיות התורה והתפילה). זה גם פשוט לא נכון! הסופר ידוע כבן למשפחה חבד"ית מוכרת. הוא אדם מלומד מאד שגם מרביץ תורה וחסידות במאות ואולי באלפי צעירים...
אך מה שבעיקר אינו נכון בדברי הכותב זה ההתנפלות על השינויים שהכניס כביכול העורך בתפילות. לא מיניה ולא מקצתיה. אדרבה! מי שעיין בספר, כמוני למשל שרכש אותו (ואני יכול להמליץ לכל מי שיש לו מושפעים ומקורבים ש"עדיין אינם שומרי שבת" שירכוש עבורם את הספר הזה), ובכן, מי שיעיין בו יוכל לראות כיצד התפילות כבודן במקומם מונח. הן מובלטות יפה ובצבע. כל היתר מופיע בתחתית הע', באות שחורה והרבה יותר קטנה! כך שאין יסוד לכל החרדה הגדולה שחרד הכותב על הפחתה כביכול מקדושתן של התפילות המסורות לנו מאבותינו.
אני רוצה לברך את העורך שיזכה לראות בפירות השקעתו: שכל מי שיעיין בספר הזה תוך כדי התפילה, או לפניה או לאחריה, ייכנס בו הרהור-תשובה ואהבת ה' ויראת ה' כדבעי . ושנזכה לעוד ועוד מפעלים אמיצים כאלה ולשנה טובה בגו"ר.
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.