הרב מנחם ברוד

בעת האחרונה אנו מרבים לשמוע את המונח 'קיצוניים'. הממשלה מוצגת כ'ממשלת ימין קיצוני'. יוזמות מסויימות מוכתרות בכינוי 'קיצוניות'. בקשות של חיילים לשמור על ערכיהם ואמונתם הדתית מתוארות 'הקצנה דתית'.

השימוש במונחים האלה נעשה, כמובן, בכוונה תחילה, בידי יריבים פוליטיים, וגם על-ידי אנשי התקשורת, שאף היא מנסה להכניס את מי שאינו אהוב עליה בהגדרה זו. לעולם לא תשמעו בתקשורת את הביטוי 'שמאל קיצוני', כי השמאל הוא תמיד מכובד ולגיטימי. בישראל יש רק 'ימין קיצוני'.

הקרקע ברחה שמאלה

הכול יודעים כי השימוש במילים ובמונחים הוא הבסיס של כל מערכת תעמולתית. יש הבדל מהותי אם אומרים 'פינוי' או 'גירוש'; 'נסיגה' או 'היערכות מחדש'; 'תושבים' או 'מתנחלים'; 'התחזקות דתית' או 'הקצנה דתית'; 'גורמי שמאל' או 'פעילי שלום'. קוראים לזה מכבסת מילים.

כמה אבסורדי לשמוע שהממשלה התומכת בהקמת מדינה פלסטינית היא 'ממשלת ימין קיצוני'. זו עמדה שאך לפני שני עשורים הייתה מחוץ לקונסנזוס, ודגלו בה מפלגות השמאל הרדיקלי. והנה ממשלה המצהירה על הסכמתה למהלך אסוני כזה היא 'ממשלת ימין קיצוני'.

למרבה הצער, ההקצנה בתחום המדיני מתרחשת בדיוק בכיוון ההפוך. המערכת הפוליטית כולה זזה בקיצוניות שמאלה, עד שמי שעדיין מחזיק בעמדות בריאות של אהבת הארץ והבנת מהות הסכסוך בינינו ובין הערבים מצא את עצמו בקצה הימני של המפה.

אך האומנם שלילי כל-כך לדבוק בעמדות ברורות ונחושות? אולי דווקא מי שנוהגים כך הם אנשי-אמת, נחושים, עקביים, בעלי עקרונות. בני-אדם שעמדתם ברורה ונתיב חייהם סלול לפניהם. בשונה מבני-אדם נבוכים ומבולבלים, שאפשר לטלטלם מצד אל צד; בני-אדם שנגררים אחר אופנות מתחלפות, ולעולם אין הם בטוחים בדעתם.

שאלו אחד מגדולי ישראל, מדוע הוא קיצוני כל-כך בהתנגדותו לפשרות בדת, ומדוע אין הוא חושב שצריך ללכת באמצע ולהתפשר. השיב אותו רב: נהוג שבני-האדם הולכים בצידי הדרכים, מי בימין ומי בשמאל. באמצע הולכים הסוסים. באִמרה זו טמונה אמת עמוקה: בן-אדם צריך להיות נחוש בדרכו, לדעת מה הוא רוצה ולדבוק באמת.

נחישות אינה קיצוניות

רופא שמגלה בגופו של חולה גידול ממאיר, צריך להיות 'קיצוני' – לנתח ולסלק את הגידול. אבוי לו ואבוי למטופליו אם יהיה איש 'אמצע', ויסתפק בתרופות הרגעה ובמשככי כאבים. מהנדס שמאתר ליקויים חמורים ביסודותיו של בית, חייב להיות 'קיצוני' ולתבוע להרוס את הבית.

יהודי צריך להיות 'קיצוני' בהתייחסותו לתורה ולמצוותיה. עליו לקיים את דיני ה'שולחן ערוך' בדקדקנות ולהקפיד על כל סעיף. אין זו 'קיצוניות', אלא דבקות בהלכה. הלוואי שכולנו נדבק באמונה ובערכים בנחישות ובעקביות, ואז נהיה ראויים לברכת ה' בכל מעשינו.