הזוהי סדום?

פעם בשבוע אני יוצא מביתי, לוקח את ילדי לבית הספר ופונה ליציאה מכפר חב"ד, שם אני ממתין בסבלנות לרכב שיואיל בטובו להוציא אותי החוצה. באותם רגעים ספורים עולים במוחי הרהורים על כך שאני גר בכפר חב"ד ולא יצאתי לשליחות כרבים מחברי, גם העובדה שאני עובד מחוץ לכפר בין אנשים לא דתיים אינה מצליחה להשתיק את ייסורי מצפוני. אני מסיף ומהרהר שחבל מאוד שטרם קניתי רכב ושמשום כך אני עדיין נאלץ להזדקק לטובות מאנשים אחרים, ותוך כדי כך אני מושיט את ידי לכביש ומסמן שאני מעוניין לעצור טרמפ.

רכבים רבים חולפים על פני, חלקם מסמנים לי עם היד בחזרה תנועה המתפרשת שהם נוסעים לכיוון אחר ממחוז חפצי, או שהם ממהרים מאוד ומצרים על כך שאינם יכולים לעצור, חלקם חולפים ביעף ללא תגובה כלשהי, לאחר המתנה של כרבע שעה פלוס מינוס מגיע הרכב הגואל שמוציא אותי לכביש הראשי, משם אני כבר ממשיך בכוחות עצמי בתחבורה ציבורית ליעדי. למרות שהרבה רכבים עברו ולא עצרו לי, אני לא כועס על אף אחד מהם. אני יודע שלכל אחד החשבונות שלו ומי אני שאתערב לו בהחלטה אם לעצור או לא? זכותו לעשות עם הרכב שלו מה שמתחשק לו.

אולם אתמול קרה דבר שגרם לי לחשוב על כל העניין בצורה שונה: עם הגיעי לכיכר היציאה, קרבה לתחנה מכונית ונעצרה לידי. לתומי סברתי שהאוטו עצר עבורי, התקרבתי אליו והתכוננתי נפשית לפתוח את הדלת ולהיכנס, אך בתוך האוטו ישב אדם מבוגר שסימן לי בידו לא להיכנס. עשיתי כרצונו ולא נכנסתי. האוטו המתין שם עוד כחמש דקות, במהלכן חלפו על פני עוד עשרות רכבים שלא טרחו להניד עפעף למולי, ואז, לאחר ההמתנה הארוכה, הופיע מאי שם מאן דהו, עלה על הרכב הממתין, והוא יצא לדרכו ביעף. המשכתי להמתין בתחנה עוד כשתי דקות, ואז הגיע כמו תמיד הרכב הגואל, שלקח אותי לכיוון שהייתי צריך.

הודיתי לו בנימוס וירדתי מהרכב, ואז החלו המחשבות רצות במוחי. לא, אני לא כועס באופן אישי על אותו אדם שלא הואיל בטובו לאפשר לי לעלות על רכבו, אני רק מנסה להבין: יש אנשים שממהרים מאוד, עד כדי כך שאם יעצרו לשניה זה עלול לגזול מזמנם היקר. טבעי, הוגן. ישנם אנשים שאמנם אינם כה ממהרים, אך רכבם עמוס לעייפה ואין להם מקום לאנשים נוספים. מה יותר ברור מזה? אך לעצור, להמתין חמש דקות, ואז לנסוע ברכב ריק ולא לקחת עוד טרמפיסט שעומד בתחנה? כאילו, מה? כבר עצרת, יש לך זמן, למה שלא תיקח עוד מישהו? אתה גר בכפר חב"ד – נכון, אתה משתדל לפצות את עצמך על זה שאין לך מסירות נפש בחיי נוחות גשמיים – תפאדל, אבל למה שתהיה עינך צרה ביהודי שרוצה לצאת לכביש? ולא, אתה לא צריך לעצור לו באופן מיוחד, עצרת כבר! כל שאתה צריך לעשות הוא לאפשר לו לעלות על האוטו שלך, מה, גם את התכונה היהודית הבסיסית הזו של גמילות חסדים איבדנו? הזוהי סדום???!!!

בשולי הדברים אוסיף כי ישנו מנהג של תושבים רבים, וליתר דיוק של תושבות רבות, המקפידות באופן מיוחד על חוקי ה"צניעות", וחס וחלילה לא יעצרו לגבר שמבקש טרמפ. אז ליהוי ידוע שאין כאן שום עניין של צניעות, זהו עניין של אנוכיות ותינוקיות משולבות יחד, תוך ניסיון ציני לנצל את חוקי ההלכה לטובתך האישית. אם אכן ההלכה היהודית מול עינייך, התבונני נא לרגע במאמרו של הלל הזקן: מאי דעלך סני לחברך לא תעביד, חשבי לרגע כיצד היית מרגישה במקומו של הטרמפיסט שרק רוצה לצאת מהכפר. זכותך לא לעצור, אבל שיהיה ברור שזה לא עניין הלכתי, סתם גסות רוח לשמה.

יחד עם כל זה ברצוני לציין שישנם יהודים רבים וטובים שמשתדלים לעצור בכל הזדמנות שנקרית בדרכם, ויבורכו משמיים על כך.