מערכת COL | יום י"ג חשוון ה׳תשע״ב 10.11.2011

"רצח גבי הולצברג מנע את שחרור בני" ● סיפור מחריד נחשף

ארבע שנים יושב בחור חרדי בכלא בהודו מבלי שאיש מלבד בני משפחתו יודע על כך ופועל למען שחרורו היחיד שעשה ופעל לשחרורו היה הרב גבי הולצברג הי"ד, שליח חב"ד במומבאי שבהודו שהירצחו הביא להפסקת הפעילות שלוש שנים לאחר הרצח נחשף הרב נחמן הולצברג אביו של גבי לסבלו של דני והחל לפעול לשחרורו יחד עם בנו מוישי הולצברג הממשיך את מורשת אחיו בתוככי הודו בשיחה עם 'משפחה' פורשים בני משפחת העצור את סאגת המעצר במלואה, בה היה מעורב גבי הולצברג עד צוואר ● מיוחד: COL מגיש את הסיפור המלא באדיבות השבועון 'משפחה'  לסיפור המלא

למעלה: בית כלא בהודו, למטה: הרב הולצברג עם ג'ורג' רוהר (צילומים: COL, ומתוך הכתבה)

אהרן רובין

שעת בין הערביים ביום חול אפרורי, במרכז בית חב"ד העולמי 770  שבשכונת קראון הייטס בברוקלין. הר"ר נחמן הולצברג פוסע מעדנות, כדי 'לתפוס' את התיבה לפניה הוא מבקש לגשת לתפילת מנחה, בהיותו בעיצומה של שנת האבל על אמו ע"ה.

בעודו פוסע בצעדים מדודים בפרוזדור רחב הידיים, הוא קולט מזווית עינו את אחד ממכריו המשוחח בטלפון הסלולארי. לכאורה, מחזה שבלוני שאינו מצריך התמקדות כלשהי. אולם, משום מה, דחף בלתי נשלט דוחק בר' נחמן לגשת אל המכר. הוא אינו חוכך יותר מדי בדעתו, והוא ניגש ושואל את הידיד: "עם מי אתה משוחח?"
"אני כעת בשיחה טראנס אטלנטית עם אסיר יהודי באחד מבתי הכלא בעולם", פלט האיש.

"איפה? בבית הסוהר בגואה?" כמו זורק ר' נחמן השערה פרועה... "נכון", הפטיר הלה כמופתע על הנבואה שנצנצה בו. זו אמנם לא הייתה נבואה, אלא סנטימנט בלתי מוסבר.  נורה אדומה נדלקה במוחו.

- "קוראים לו דני?!"

- "אכן".

- "תן לי בבקשה את הסלולארי, אני רוצה לשוחח עמו", ביקש ר' נחמן מהידיד ונענה מיד. "מדבר אבא של גבי הולצברג הי"ד", פתח את השיחה. פרצי בכי נשמעו מעבר לקו. השעה הייתה אז בסביבות שלוש בלילה. הפרשי השעות שבין הודו לניו יורק, הן כתשע וחצי שעות, ודני ניצל את שעות העלטה שבאישון הליל, כדי לבצע שיחות אל החב"דניק שלנו, כדי ללמוד שיעור חסידות באמצעות הטלפון. שיחות אלו היו עבורו הרעפת טללי תחיה, בהן היה מתעודד בין קורות התא המצחין והמחניק, שבו נגזר עליו לשהות עשר שנים. ארבע מתוכן כבר ריצה.

- "מה שלומך, דני"?

קולו של דני נשנק מבכי, והוא החל לגולל את קורותיו בפני ר' נחמן.

דרכון אל תא המעצר

"היה זה בפסח תשס"ז", פותח ר' נחמן ושוטח את הסיפור המטלטל שלפנינו, בשיחה מיוחדת ל'משפחה', לא לפני שהוא מגדיר את אותה שיחה שרגשותיו העזים הביאו אותו לחוש כאילו היתה זו 'שיחה שהתקבלה מגבי'.

"ביקרתי אז אצל בני, גבי הי"ד, במומביי שבהודו, אצלו שהינו במהלך החג. באחד הימים, מספר לי גבי שיש צעיר ישראלי, בן 25, שנולד וגדל במשפחה מסורתית, ולאחר אירוסיו החליט  - כישראלים רבים אחרים - לפוש ולהחליף אווירה בהודו הגדולה. אותו בחור, דני שמו, התארח בדירה שבה התגוררו מספר חברים, שהה כשבועיים על אדמת הודו  ואף לא הספיק ליהנות ממנה, כאשר באחד הלילות פשטו שוטרים על הדירה, בחשד כביכול שמישהו בקבוצה מחזיק חומרים מפוקפקים. הם מצאו תיק באחת הארוניות שבו לטענתם נמצאו החומרים.

"על המיטה הסמוכה שהייתה שייכת לראש החבורה, היה מוטל הדרכון של דני. זה היה מספיק בשבילם כדי לעצור אותו. השוטרים החליטו, לרוע מזלו, כי הוא הקרבן אותו הם מחפשים. דני לא הובל הישר לביתו של קצין משטרה, ורק בבוקר הובא לתא המעצר. יתר החברים נמלטו או הצליחו להיחלץ".

"שלושה ימים לאחר מכן, התקשר אחד מחבריו אלי", משחזרת אמו של דני, הגב' מיכל בשיחה ל'משפחה'. "הוא לא נקב בשמו במהלך השיחה ורק בישר לי כי הבן שלי נעצר. הייתי המומה. מאוחר יותר, כששאלתי את דני מה עלי לעשות כדי להביא לשחרורו, האם לנהל מגעים חשאיים עם צמרת המשטרה כדי להגיע עמם להבנות, דחה דני את ההצעה על הסף, ואמר לי שאין צורך בכך, שכן חפותו המלאה תוכח בוודאות. 'אני סומך על הקדוש ברוך הוא שיוציא אותי מכאן', קבע נחרצות".

אמו ממשיכה, אותות הסבל המתמשך נשמעים בקולה. "לדני יש אח אחד בלבד. אביו, נפטר לפני 24 שנים, בילדותו הצעירה ממש. כעת, רק אני וארוסתו - זו הנוטרת לו אמונים ומצפה בכיליון עיניים ליום שבו יצא מהכלא כדי להינשא לו, נאלצנו להתחיל לטפל בפרשיה הסבוכה והרגישה הזו.

"בסיוע ידידים נאמר לנו, כי גבי הולצברג, שליח חב"ד במומבאיי, יכול לסייע לנו רבות. גבי, אכן הרגיע אותנו והבטיח לנו שיעשה ככל אשר לאל ידו כדי לסייע. במקביל לסדרת הפעולות האופרטיביות שנקטנו בנידון, גבי אף דאג לו לאברך חב"די, שילמד עמו באמצעות הטלפון לעיתים קרובות, ובכך לגאול אותו מהבדידות. כיום, דני נמצא בתנאי מאסר סבירים יותר. באותה תקופה, היו שכניו לתא אסירים מסוכנים, והוא ספג מהם מכות והשפלות רבות".

את השתלשלות המקרה ואת הפרטים האמורים שמע ר' נחמן מגבי, ודן עמו בדרכים לסייע לו. אמו של דני - בסיועו של גבי - גייסו פרקליטים מקומיים וישראליים המתמחים בטיפול באסירים בינלאומיים. אך בדיעבד, טוען ר' נחמן, התברר כי הישראלים, רק גרפו הון על גבו של הצעיר ולא נקטו אצבע אקטיבית מדי, כדי להביא לשחרורו או לצמצם את תקופת המאסר שהושתה עליו. הם לא נועצו בעורך הדין שבנו, גבי הי"ד, רתם לתיק המורכב הלזה. לדבריו, הם השתמטו בתואנות ואמתלות שונות וטענו כי 'זהו רצון הגורל'. עפ"ל.

הולצברג האב משתמט מהרחבה בפינה כואבת זו, אולם במעט שהוא 'משחרר', יש הרבה יותר מביקורת מרומזת, על אלו המתיימרים לטפל כביכול בעצורים מסוג זה, שזולת הממון, אין טובתו של נשוא התיק לנגד עיניהם.

גבי היה התקווה שלי

חלפה מחצית השנה. ראש-חודש כסלו תשס"ח, נחרט בזיכרון כולם כיום טרגדיה ועצב, שבו נרצחו בדם קר על ידי בני בלייעל פונדמנטליסטים, גבי ורבקי הולצברג הי"ד, יחד עם מספר יהודים נוספים הי"ד ששהו בין כתלי ביתם. המאורע המצמרר, והעיסוק הכפוי בהשלכות הרצח, הקמת מוסדות לזכרם של הקדושים, פתיחת בתי חב"ד חדשים ועוד, השכיחו לחלוטין מליבו של ר' נחמן את הפרשייה, אודותיה שמע מפי בנו.

הדיון בעניינו של דני נמשך כשנה בבית המשפט. אולם כל הטיעונים שהעלה לחפותו, לא התקבלו, והוא נשפט לעשר שנים. גם ערכאה גבוהה יותר, בפניה הוגש ערעור וקובלנה, על כי 30 ההוכחות לחפותו שהעלו, שיכלו להוציאו לחופשי - לא זכו להתייחסות ולאוזן קשבת; אך זו דחתה את הבקשה על הסף והעונש נותר על כנו.

בינתיים, מאז נעצר, הספיק דני להתחזק מאד ברוחניות וחזר בתשובה, כאן במשך השנים, בהן שהה בבדידות, חש קרבה רבה לקונו וצורו. רצה בורא העולם לשוב ולהאיר את עולמו של דני, ור' נחמן 'נתקל' באיש שעמו קבע דני את השיעור היומי בחסידות.

"שמעת על גבי..."?, משחיל ר' נחמן לדני, היושב בגואה.

"כן", פצה דני את פיו וסיפר, "בוודאי שאני יודע על גבי. הוא אף ביקר כאן, אצלי. איזו זכות הייתה לכם, שהיה לכם בן וכלה יקרים כאלו? אלו היו אנשים נפלאים ומיוחדים. גבי הבטיח לעזור לי, אולם מאז הטרגדיה האיומה, עליה נודעתי בביקורם של הוריי, נשכחתי כמת מלב. רק משפחתי טרחה ככל יכולתה לבוא לכאן, כדי להפיג במקצת את גלמודיותי הקשה", התייפח.

ר' נחמן, בישר לו, כי אכן שמע בשעתו מפי בנו על הסיפור המכמיר הזה, וביקש לדעת מה התחדש מאז. דני ניצל את השיחה, כדי להרחיב בפרטים על המשפט, העסקנים והמסתעף, וביקש ממנו להיכנס לעובי הקורה ולסייע לו ככל יכולתו.

ר' נחמן הנסער, שראה בכך מעין סגירת מעגל וחובה קדושה להמשיך במלאכה בה החל בנו הי"ד, הבטיח באותו מעמד, כי לא ינוח ולא ישקוט, עד שתבליח קרן אור אל תוך האפלה.

שיחת הטלפון הבאה של ר' נחמן הולצברג כבר היתה לבית הוריו של דני, בישראל.

מה כבר הספקתם לעשות עד כה?

"הייתה לנו סייעתא דשמיא מיוחדת, ואנו נוכחים בכך בכל צעד ושעל. ראשית, גייסנו פרקליט צמרת מומחה מן השורה הראשונה, שלו יד ורגל ומהלכים בקרב רשויות המשפט. הוא למד את התיק מהר, והגיש ערעור לבית המשפט העליון, מאחר ומצא מספר פגמים בהחלטת בית המשפט, שהשיתה עליו את העונש הכבד. באורח מפתיע ובלתי מקובל בעליל בחוקה ההודית, בית המשפט קיבל את הטענה והורה לפתוח שוב את התיק ולהביאו לפני הערכאות לדיון חוזר.

"סייעתא דשמיא נוספת הייתה לנו", ממשיך ר' נחמן לפרוש את מסכת הניסים, "כאשר הרכב השופטים התחלף - זה, אינו מושפע מהעבר ואינו מגיע לעסוק בתיק, מתוך דעות קדומות. בשלב זה, עדיין לא נקבע מועד לדיון. אולם אנו תקווה, כי הפרקליט יעשה את המיטב והמרב, כדי להביא לשחרורו המהיר. בנוסף, גם דאגנו לדני במימד הרוחני. מוישי בני, שביקרו, הביא לו לקראת ראש השנה, שופר, מחזור ואף תפוח בדבש, להמתיק מעט את המרירות המצטברת, ובתקווה לשנה חדשה שתהא טובה יותר. אנו שומרים עמו על קשר, משתפים אותו במהלכנו ומעודדים אותו ככל האפשר".

"ידוע לנו כי בגואה מתגוררת גם העיתונאית איימי גינזבורג ראש הדסק ההודי ב'ידיעות אחרונות'", שוזרת אמו של דני פרט נוסף ומרתק במסכת מורכבת זו. "כשהגענו לגואה בתקופת החגים, נכנסנו לסופרמרקט מקומי על מנת לרכוש מוצרים בסיסיים לסעודת ערב יום הכיפורים. הייתי אז יחד עם ארוסתו של דני, כאשר לפתע שמענו את אחת הלקוחות משוחחת בסלולארי באנגלית. כלתי, פנתה אלי ואמרה לי כי היא סבורה שזוהי העיתונאית. אולם דחיתי את ההשערה. מה פתאום שהיא תזדמן לכאן בדיוק עכשיו, תהיתי בקול. אולם כלתי התעקשה. 'המתיני לתום השיחה ונוודא מולה', הציעה. משהסתיימה השיחה, ניגשנו אליה ולשמחתנו הרבה, התברר שאכן זו ה'מבוקשת'.

"גינזבורג, נרתמה לסייע לנו ככל יכולתה. היא גייסה עובד סוציאלי בכיר, שבעברו היה טייס בחיל האוויר ההודי במשך עשרים שנה, והוא הפעיל את קשריו כדי לגייס פרקליטים שיסייעו לנו בתיק הזה. בזכותו, הצליח דני לקבל גם חופשה מהכלא בעבר לחמשה ימים, לאחר שהלה הסכים להפקיד ערבות עבורו בסכום של 200,000 רופי (20,000 $). מסתבר שיש אנשים שמגיעים ממקום של אכפתיות, ובזכותם ראינו כמה נקודות אור עד כה".

"יש לך ירח"

מוישי, מהי ההתרשמות אחרי ביקורך בתאו של דני?

"כדי לבקר ישראלי", מקדים ומטעים מוישי הולצברג, "יש להגיש קודם בקשה מסודרת בקונסוליה הישראלית. לדני, הם אינם מאפשרים יותר מאשר ביקור אחד לחודש. כנראה, בגין חומרת העבירה שעליה נשפט. אל הבקשה יש לצרף בנוסף לצילום הדרכון, כמה מסמכים חשובים. הקונסוליה היא זו הדואגת להגיש הלאה את הפנייה לרשויות הכלא.

"לאחר בדיקה מקיפה, הם השיבו בחיוב ואו אז, ניצלתי את שהותי התכופה בהודו, אליה נשלחתי על ידי המרכז לעניני חינוך של חב"ד בשליחויות רבות, והגעתי אליו לפני ראש השנה, עם הפריטים האמורים. דני התנפל עלי, חיבק אותי בחום ועיניו זלגו דמעות רותחות. חיזקתיו וזרעתי בנפשו נטפי עידוד, שתקוותי כי אכן הצמיחו את הפירות הרצויים, כשאני מבטיח לו כי אהיה עמו בקשר שוטף. זר לא יבין את זאת. אין לאף אחד מושג קלוש, מהי התחושה והמועקה שחולפת בליבו של עציר שאין דורש לו, בבית כלא גדול ומאיים בפאתי גואה. רק תחושת הערבות ההדדית, המקננת בעם ישראל, היא זו שיכולה להביא קרן אור שמפציעה מבעד לחרכי הכלא", הוא אומר ברגש.

"למעשה, כבר שוחחתי עמו טלפונית, עוד לפני הביקור. באחד החודשים האחרונים שוחחתי עם דני, וזה סיפר לי כי הוא משתוקק מאד לקיים מצוות קידוש לבנה. אולם מכיוון שהוא שוהה מאחורי סורג ובריח ואין לו את הפריבילגיה הזו, אמר לו אחד הרבנים שעמו הוא מדבר לעיתים, כי אם ידע אל נכון כי השמים בהירים והירח נראה בבירור, אזי כל עוד לא חלף זמן קידוש לבנה, יוכל לברך גם ללא הצצה בה וגם אם איננו שוהה תחת כיפת השמים. אינני יודע מיהו הרב שפסק לו כך, אבל הבטחתי למלא את משאלתו.

"היה זה במוצאי שבת. שהיתי יחד עם מספר חברים בעיר 'היידרבאד' בהודו. שם נמצאת אגב, התעשייה האווירית ההודית, המתכננת לפתוח שם מיזם ענק בשיתוף פעולה עם התעשייה האווירית הישראלית. נשלחנו על ידי המרכז לעניני חינוך, אותו יסד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע - ובאמצעותו מגיעים מאות בחורים בתקופת הפסח לערוך סדרים לקהילות נדחות ברחבי תבל שבהן מצויות משפחות יהודיות, אך אין להם בקרבת מקום בית חב"ד שידאג לצרכיהם. כמו כן, אנו עוסקים בפעילות רוחנית בכל שנה, במשך חודש וחצי מחודשי הקיץ בתקופת בין הזמנים".

בהיידרבאד, שתי משפחות יהודיות בלבד. מוישי וחבריו נחתו בה ביום חמישי, ועזבוה ביום שני שלאחריו. הם התאכזבו מעט כאשר נוכחו כי משפחה אחת עזבה לתקופה קצרה את העיר בדיוק בימי בואם, וכל פעילותם התמקדה רק במשפחה הבודדת שנותרה. "אבל גם בשביל לקרב משפחה אחת, כדאי להגיע לקצה העולם", הוא מבהיר מיד.

את האוכל הנדרש, סיפק הרב צבי ריבקין שליח חב"ד בעיר 'באנגלו', עיר ההייטק המתפתחת, שבה הוא מרבה פעלים ליהדות. האוכל נשלח אליהם בקופסאות קל-קר, והם אספו אותן מיד עם הנחיתה ביום חמישי, כשמוצרי המזון לא חסרו להם.

היה בכך משום סגירת מעגל. "למעשה", מוסיף ומסביר מוישי, "את בית חב"ד בבאנגלור, פתחתי יחד עם אחי גבי, מספר חודשים לפני הטרגדיה הנוראה שבה נרצח. הייתי במקום ופעלתי ככל האפשר לקרב יהודים. את האוכל, היה משגר לי גבי ממקום מושבו במומבאיי. כאשר הגיעו, הרב ריבקין ורעייתו, להפעיל את בית חב"ד הזה, עזבנו והמשכנו הלאה, להקים נקודות נוספות".

מכאן ואילך, זכו לעצמאות. הם היו מבשלים ומכינים בעצמם את הנדרש. "המשלוח, הזכיר לי את הימים היפים ההם. ראיתי בכך מעין תגמול הולם, כאשר בתחילה, גבי סיפק אוכל לבית חב"ד זה, ועכשיו רב המקום דנן- הרב ריבקין משיב לי כגמולי והוא שמספק לנו את המזון..."

באותו מוצאי שבת התקדרו שמיה של היידרבאנד. גשמי מונסון עזים נתכו ארצה ושטפו את רחובותיה. מוישי וחבריו, לא יכלו כמובן להתבשם מניחוחה של העיר ומצאו מחסה באכסניה בה שהו. באותה שעה, התקשר דני למוישי ושאל אותו, האם הלבנה נראית באופק. מוישי גיחך ושיתף את האסיר המשתוקק, בנתוני מזג האוויר הסגרירי והסוער. "אז מה יהיה? לא נוכל לקדש את הלבנה?" קרא דני בכאב עצור. מוישי לא יכול לעזור. גרמי השמים לא נמסרו בידי אדם.

"אבל לפתע, באמצע השיחה", ממשיך מוישי בפאתוס, "הצצתי החוצה, ולהפתעתי הרבה, התבהרו השמים, מעלי. העננים פינו את מקומם לטובת סהר זוהר ובוהק, שעדיין היה נראה כחרמש. חשבתי שאני הוזה, אבל המציאות המתוקה טפחה על פני. 'יש לך ירח', זעקתי אל האפרכסת, קדימה... דני, שבטוחני כי עיניו נצצו אז באושר, משל אין דבר אחר בעולם המעניין אותו, פתח את הסידור, והחל לברך בקול: 'ברוך אתה ה'....וללבנה אמר שתתחדש..' . אני וחברי הסכתנו מבעד לרמקול וענינו אמן בכוונה עצומה. מי יבין לליבו של אסיר, שנפשו כמהה ומשתוקקת לקיים מצווה גדולה זו ובכל מחיר. חצי דקה לאחר מכן, משאך סיים לומר את הברכה, נעצנו מבט נוסף בשמים ולמרבה ההשתאות, הם שבו והזעיפו פניהם. העננים המסתתרים שוב השתלטו על היקום וגשם זלעפות שב והמטיר ארצה... היינו המומים. זה הזכיר לנו את מעשיות הבעל שם טוב זי"ע. כנראה שרצון יראיו יעשה. למדנו מכך לקח מאלף, ומשמים הראונו כי לא ידח ממנו נידח".

אגב, אמו של דני מוסיפה, כי לא היתה זו הפעם היחידה. בהזדמנות אחרת, זכה בנה לקדש את הלבנה באורח דומה - כשגם אז לא האירו תחילה השמים פנים - באמצעות שיחת טלפון עם הרב ריבקין.

אוכל כשר, והצלה פלאית

דני כבר ריצה ארבע שנים. ולמרות זאת, עדיין אינו זוכה לאוכל כשר. הוא מאד התחזק במצוות, ולפיכך הוא ניזון רק מפירות ומים בלבד. זולת בני המשפחה וה'הולצברגים', הוא אינו זוכה כמעט לביקורים.

כשיצא למדינת הודו, נטל עמו כדרכו את התפילין, שהיו חלק אינטגרלי ובלתי נפרד ממנו. מרגע שנעצר, הבין דני שחבריו לא יצליחו להוציא מהמעצר, וזה היה הרגע שבו הבין - כך מספרת אימו - כי רק על בורא העולם הוא יכול לסמוך. למרות שהתפילין הובאו עמו אל תחנת המעצר ומאוחר יותר אל הכלא, היו הסוהרים נוטלים ממנו את התפילין לאחר תפילת שחרית, ומשיבים לו אותם רק למחרת בבוקר - מטעמי בטיחות. אלא שמישהו לא הכיר את תעוזתו של הישראלי.

בחצר הכלא, שכן מקדש הודי, 'פוז'ה' בלשונם, שבו היו האסירים ההודים נושאים תיפלתם. לדני חרה מאד על הסירוב העיקש של רשויות הכלא. בשלב מסוים הוא איים, כי במידה ולא יניחו לו לקיים מצוות כרצונו - 'לא תאפשרו לי חופש דת משלי', כהגדרתו, 'אפגע בחופש הדת שלכם ואתנכל למקדש המוצב כאן'. וראה זה פלא. דני הצליח להלך עליהם אימים, הם החלו לגלות פרגמטיות בעניינו והסכימו להשיב לו את התפילין היקרים ששוכנים לצידו כל היום כולו.

אך למרות שדני לא זוכה לאוכל כשר - הרי שיש מי שהתקרב, ואפילו ניצל בנס מתופת האימים. "ראש הקבוצה שברשותה נתפסו החומרים והצליחה להימלט, שהינו ישראלי כאמור", מספר מוישי הולצברג, "נהג לבקש מגבי בתקופה שקדמה לרצח, שיספק לו עופות, מחמת הקפדתו על אכילת מוצרים כשרים. גבי, ניצל את ההזדמנות הזו וניסה לקרבו ליהדות. הוא אף שיגר לביתו כמה פעילים שיתקינו במשקופי חדריו, מזוזות מהודרות.

"ביום שבו ארעה הטרגדיה, נכח אותו בחור בבית חב"ד אצל גבי, כדי לקבל את מכסת העופות השגרתית. גואה, בה הוא מתגורר, מרוחקת ממומבאיי ומיודענו סבר להישאר למשך פרק זמן נוסף בביתו של גבי. הוא התחבט מעט ולבסוף איכשהו, אינטואיטיבית, החליט לשוב בכל זאת הביתה. "שש שעות לאחר מכן", סח מאוחר יותר הבחור למוישי, בהתרגשות, "התבצע הרצח המחריד. לא הייתה לי עילה רציונלית לנטוש. אין לזה הסבר, זולת השגחה פרטית ומשמים שמרו אותי וניצלתי".

בחזרה הביתה

בשלב זה, התכניות הפונקציונאליות העומדות כעת על הפרק, אינן רבות. "אנו מבקשים להוציא אותו למעצר בית בשלב זה", מספר ר' נחמן הולצברג. "הדבר כרוך בערבות כספית גבוהה. מדובר ברבבות דולרים שאותם אנו מנסים לגייס מאנשים פרטיים שיעשו הכל, כמנהג היהודים, עבור פדיון שבויים. עד כה, מסתכמות עלויות המשפט בכ-300,000 שקלים, ונדרשים עוד לפחות 100,000 שקלים כדי לממן את התיק בהמשך".

"לא מדובר רק בסכומי עתק למימון ההוצאות המשפטיות והערבות המבוקשת, ישנן הוצאות נלוות שהם האמצעים הנדרשים להפוך את האמור לבר-יישום", רומז מוישי ומוסיף, "אנו מעוניינים כי הציבור יטה שכמו כדי לחלצו מהמצר ו'להוציא ממסגר אסיר' מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה".

מתי תתחדש הפעילות בגואה?

"בכל הנוגע לתכניותינו בהודו, הרי שאנו פועלים בנחישות, כדי לשוב ולפתוח את בית חב"ד לטובת אלפי הישראלים הפוקדים את גואה. השגנו תרומות לצורך העניין. השקענו בו את המיטב ואנו נפתח בו גם מסעדה יהודית כשרה. המקום אמור להיפתח בע"ה לקראת ראש חודש כסלו הקרוב, במלאת שלוש שנים להירצחם של גבי ורבקי הולצברג הי"ד, במקום הסואן והבולט ביותר בגואה. מתגוררות בה משפחות ישראליות באורח קבע, בנוסף, מגיעים לשם מאות ישראלים והם יקבלו מאתנו את המיטב שביהדות. זאת, זולת עוד מקומות שהיד נטויה לפתוח בעזרת ה' בעתיד".

בגואה, המוכתרת כמעין מדינה בתוככי הודו, קיימים מספר בתי כנסת של קבוצות המכנות עצמן ברסלביות, אבל לדברי בני משפחת הולצברג, אין שום התנגשות בין הפעילות של חב"ד לזו  שלהם. "איננו מקימים בתי חב"ד באזורים שלהם, וזולת זאת, סגנון הפעילות ודפוסי העבודה שונים לחלוטין. אנו עוסקים בקירוב ובהפצה, פרקטית ופרודוקטיבית, בלא לשלול או לעמעם את זוהרם של אחרים". הם מטעימים.

ר' נחמן מבשר עוד, כי בדעתו לשוב ולפתוח יחד עם המרכז לעניניי חינוך של חב"ד, את בית חב"ד במומבאי שבו התגורר בנו, לשפץ את המקום, להגדילו ולהרחיבו ואף לפתוח בו מקווה בעתיד הקרוב. "זה יהיה בנוסף למוסדות שהוקמו על שם גבי ורבקי, ספרי התורה שהוכנסו לזכרם ועשרות הילדים שנושאים בגאון את שמם של בני וכלתי". הוא חותם ונימה של התרגשות בקולו.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.