שאלה: האם צריך לברך על אכילת זרעי פשתן, הנאכלים לצורך רפואי?

תשובה: הזרעים עצמם טעמם מר, ואוכלים אותם בדרך כלל לצרכים רפואיים (כגון למניעת עצירות וכולסטרול גבוה). ממליצים לטחון אותם ולשלבם בכמויות קטנות במאכלים.

כשמערבבים אותם בסלט, למשל, מברכים על הסלט, שהוא העיקר, ובברכה עליו נכלל גם הפשתן המעורב בו. אם מוסיפים אותם למאכל ממיני דגן (למשל, דייסת חיטה), אפילו אם החיטה היא המיעוט, כל עוד הדגן ניתן לטעם ולא לדבק, הדגן הוא העיקר, ומברכים עליו בלבד.

שאלה: האם צמחים מתוצרת הארץ הנאכלים לצורך רפואי בלבד חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות?

תשובה:  צמחים מתוצרת חוץ פטורים, כמובן, מתרומות ומעשרות, שהן מהמצוות התלויות בארץ. גם צמחי מרפא הגדלים בארץ (שאינם משמשים למאכל אלא לתרופה) פטורים מתרומות ומעשרות, גם אם מגדלים אותם גידול תרבותי, מכיוון שדבר הנאכל לרפואה איננו נחשב 'מאכל אדם'.

יש שכתבו שגם צמחים שטבעונים אוכלים לשיפור הבריאות והתזונה, מכיוון שרוב בני-אדם אינם נהנים מטעמם, והשימוש בהם נעשה כ'רפואה מונעת' ולא כמזון ממש, אינם נקראים 'מאכל אדם'. הביאו דוגמה לזה מתשובת הרדב"ז לעניין הוורד, שאף שיש מקצת בריאים האוכלים את מרקחת הוורד, אין אוכלים אותו למזון כשאר פירות, אלא לשמירת הבריאות, ולכן הוורד אינו נקרא 'עץ מאכל'.

מקורות: ברכה: טושו"ע סי' רד ס"ח, ונו"כ.  שו"ע אדה"ז שם סי"ד. תרו"מ: רמב"ם הל' כלאיים פ"א ה"ד. שו"ת הרדב"ז ח"א סי' מד. 'משפטי ארץ – מעשרות' פ"א ס"ח וש"נ.

באדיבות: שיחת השבוע בהוצאת צעירי חב"ד