העיתונאי ידידיה מאיר הקדיש את טורו האחרון במוסף "אתנחתא" של עיתון 'בשבע' לשמואל בן ארצי, חמיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

וכך סיפר: לפני כחודש השתתפתי כמנחה בערב הצדעה במלאת עשרים שנה לפעילות חב"ד במדינות חבר העמים. אורח הכבוד באירוע בגני התערוכה בתל אביב היה בנימין נתניהו. אין צורך לתאר כמה בואו של ראש ממשלה לאירוע כזה מצריך תכנון מדוקדק לפרטי פרטים של שבועות מראש. כל שערה בזקן של כל חב"דניק עברה שם שיקוף. כל חוברת 'דבר מלכות' נבדקה בקפידה. אבל במקרה הזה, עד הרגע האחרון ממש, איש לא ידע לומר אם ראש הממשלה בכלל יגיע. ולא בגלל עניינים ביטחוניים, אלא מפני שבאותם ימים משפחת נתניהו העבירה את זמנה בין בית ראש הממשלה לבין יחידת הלב בקומה השמינית של בית החולים הדסה עין-כרם, שם אושפז בן ארצי, בין חיים למוות.

בסופו של דבר נתניהו הגיע. הוא דיבר בחום על שליחי חב"ד, שיבח את האיש שעומד מאחורי כל המפעל הזה, לב לבייב, ועמד לצאת מהאולם. רגע לפני שיצא הרשיתי לעצמי, אחרי התלבטות קצרה, לאזכר מעל הבמה, ובעצם לחבר איכשהו לאירוע, מישהו שלא בדיוק קשור: אנחנו מאחלים מכאן, כך אמרתי, בריאות ואריכות ימים לעוד שליח מיוחד בעולמו של הקדוש ברוך הוא, שמואל בן ארצי, או בשם שבו אנחנו מתפללים לרפואתו "שמואל בן חווה סימה". בוגר ישיבת נובהרדוק, בוגר המחתרות, שהוא גם סופר נפלא ומרגש שכותב על החיים בין העולמות האלה. תשעים ושבע השנים שהוא כאן בעולמנו לא מספיקות לנו, אנחנו רוצים ליהנות ממנו ומכתיבתו עוד שנים רבות.

אני לא יודע אם מאות השליחים שישבו באולם הבינו בתוך ההמולה על מי בדיוק אני מדבר. התזמורת של רובי בנט כבר החלה לנגן את "לבנימין אמר". אבל ראש הממשלה, שכבר היה בדרך החוצה בצעדים נמרצים, עצר פתאום מלכת - ועמו עצרו גם עוזריו ועשרות מאבטחיו - ואמר "אמן".