מעל חמשת אלפי בריתות כבר ערך המוהל של רוסיה ד"ר ר' ישעיהו שאפיט. רובן ככולן נערכו בשנים האחרונות ברוסיה, בעיקר במוסקבה, שם גם נמצאת המרפאה הייחודית לבריתות.

מאחורי כל ברית יש סיפור. סיפור מרגש, סיפור מפעים, סיפורה של נשמה יהודית שהתעוררה. נשמה יחידה ולפעמים נשמה אחת, מתוך משפחה יהודית נוספת שחוזרת אט-אט לכור מחצבתה, לאחר עבודה והשקעה רבה ועצומה של אחד מעשרות ומאות השלוחים והרבנים הפזורים בחבר העמים – ברית המועצות לשעבר.

בריתות לרוב, סיפורים עוד יותר. אך דומה הוא, ששתיים מהבריתות שנערכו אמש במוסקבה, זכאיות לתשומת לב קצת שונה.

הראשון הוא פרופסור מכובד. מכובד מאוד אפילו. אחד מתוך אלו שעבדו במעבדות הסודיות ביותר במוסקבה בהם הוכנו הטילים הגרעיניים של ממשלת רוסיה, ומאוחר יותר גם בעל תואר פרופסור בכלכלה ואחד מבכירי הכלכלה הרוסית.

לפני שבוע, ביקש הפרופ' מיוזמתו האישית למול את עצמו. בסנדקאות כובד ר' חיים מאכלין, מנהל בית חב"ד "מארינה רושצ'ה". לאחר הברית, הסביר הפרופ' למוהל בפשטות: "בימים אלו חגגתי יום הולדת 85, אני רוצה למות כמו יהודי!..."

הנימול השני, הוא יהודי שהתקרב ליהדות באמצעות בית חב"ד בשכונת "סוקול-אירופורט". השליח, ר' ברוך קליינבערג, הביאו לפני כחודשיים להשתתף בחתונה הגדולה והמרגשת לבתו של רבה הראשי של רוסיה הגר"ב לאזאר, שנערכה במוסקבה.

הצעיר, שזו לו הפעם הראשונה לראות חתונה יהודית חסידית מקרוב, התרגש וקיבל החלטה טובה: "בהזדמנות הקרובה - אמול את עצמי". ומהחלטה למעשה - ואמש התממשה משאלתו.

עוד שתי בריתות. פרופ' צבי הירש והתלמיד אלכסנדר - עוד שתי נשמות מתקרבות. עוד שני סיפורים מתוך אלפים.