הרב יעקב גלויברמן

לאחרונה מתקיים פולמוס מסביב למצב החינוך בחינוך ילדנו, יש כאלה הטוענים שהרמי"ם אשמים, יש הטוענים שההורים אשמים, ואני טוען שהאשמה היא אך ורק במנהל, כפי שנקרא - המנכ"ל של הישיבה.

כעסקן מזה למעלה מארבעים שנה במוסדות חב"ד, וכאחד שמכיר מקרוב את המצב של החינוך בעבר והחינוך כיום, כידוע שימשתי שנים כעוזרו של הרה"ח הרב אפרים וולף ע"ה, שהיה ראש מוסדות חב"ד באה"ק שהיה מסור ונתון לכל ענייני חב"ד באהבה ובדייקנות רבה. וכן שימשתי שנים רבות כמזכיר הכללי של בית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

ראשית עלינו להעריך את מוסדות חב"ד באה"ק, בהם ילדינו גדלים. אשר הם שונים בתכלית מול החינוך של חצרות חסידויות אחרות, שאבני היסוד הנו "אהבת ישראל", שהרבי נשיא דורנו השריש בנו. ולדעת עד כמה יקר אצלנו כל ילד ובחור.

כדי להמחיש לכם ברצוני לספר לכם סיפור, מהרה"ח לייבל גרונר שליט"א מזכירו של הרבי נשיא דורנו: בישיבת תומכי תמימים בניו יורק למד תלמיד בן שבע עשרה, חלש בכישרונות, שהתקשה להבין את הנלמד בגמרא ובחסידות. מנהל הישיבה שאל את הרבי הריי"צ, האם להציע לתלמיד החלש לחפש לעצמו ישיבה אחרת? שכן הוא מאט את קצב הלימוד של תלמידים אחרים. הרבי השיב לו בשאלה: "דו ביסט א מבין אוף א נשמה פון א אידן?" (האם אתה "מומחה" להבין מהי נשמה של יהודי?), "כיצד אתה יכול לקבל על עצמך את האחריות להוציאו מישיבת תומכי תמימים"? אדרבה, הוא ימשיך ללמוד כאן ותראה שנרווה ממנו הרבה נחת. הבחור, כמובן, נשאר ללמוד בישיבה.

כעבור זמן מספר הרה"ח הרב גרונר, שיצא לו ללמוד עם הבחור שולחן ערוך "יורה דעה" לקראת קבלת "סמיכה לרבנות". ואני יכול להעיד שהבחור ה"חלש" הצטיין יותר משאר התלמידים והיה בקי בכל החלק הראשון של "יורה דעה" עם ה"פרי מגדים". פעם התבטא הרבי בעת חלוקת הדולרים, שאינו מתעייף לעמוד, מפני שהוא רואה בקבלת כל אחד מהמועמדים כספירת אבנים טובות ויהלומים. גם מאתנו דורש שנתייחס לכל תלמיד כפי שהם בפנימיותם, לא כפי שהם נראים בחיצוניות, תפקיד המחנך לגלות את הפנימיות של כל אחד ואחד.

כל הנ"ל נתתי כהקדמה:

לפני 40 שנה היה תלמיד בישיבת "תומכי תמימים" לוד, שהיה ממשפחה לא חבדי"ת שהצטיין בקליעה, ולא היה לו כל כך חשק ללמוד, הרה"ח ר' אפרים וולף ע"ה, מאד דאג לבחור ופנה אלי, וביקש שאסע איתו לישיבת תומכי תמימים בקרית גת.

לקחתי אותו ברכבת לקרית גת, והבאתי אותו לישיבת תומכי תמימים, בחור ב"ה, הקים בית חסידי לתפארת ליובאוויטש. כך דואג מנהל שח"ו התלמיד לא יילך לאיבוד, ולא כפי שיש כיום ראשי ישיבות שמעבירים מידע לא נכון על בחור, ולא מקבלים אותו.

בנוסף בתפקידי כמזכיר הראשי של בית הספר למלאכה, התקשר אלי יום אחד הרה"ח ר' אפרים וולף ע"ה, וביקשני כהוראת הרבי נשיא דורנו, לדאוג לקבל כל תלמיד וגם אם ההורים שהיה קשה להם לשלם שכר חודשי, לא לשלוח ח"ו את התלמיד לבית. וכפי שהכרתי את הרה"ח ר' אפרים וולף ע"ה, ידע שכל מה שהוא עושה זה בהוראת הרבי נשיא דורנו.

לא אחת פונים אלי הורים בבעיות שיש להם מול רמי"ם וראשי ישיבות, שלצערי הרב אני מרגיש לא פעם מבוזה, האמינו לי שיש לי ניסיון מר מול אותם ראשי הישיבות, הרוצים רק לקבל תלמידים ברמת לימוד גבוהה, והם כל הזמן ניזונים משמועות נגד תלמידים.

היה לי מקרה לפני כמה שנים, היה תלמיד שנזרק מהישיבה במרכז הארץ, פניתי למשגיח של הישיבה, ושאלתי אותו מדוע הוצאת את התלמיד מהישיבה? ענה לי שהוא לא לומד, ואין לו מה לחפש בישיבה, אמרתי לו שלבחור אין אבא שידאג לו, המשגיח ענה לי בחוצפה שלא יקבל אותו, אמרתי לו איך אתה לא מתבייש? הרי כאשר אתה הייתה תלמיד בלוד, אתה גרמת לנו בהנהלה לכאבי ראש, אתה היית מעורב בכל קטטה, בכל בעיה, היית תלמיד שלא למד בכלל, ובכל זאת החזקנו אותך, איך אתה מעיז לדבר כך? אך לצערי זה לא עזר, והבחור סולק.

כאלה דוגמאות יש למכביר, לאטימות לבם של הרמי"ם, שבגללם יש הרבה תלמידים שירדו מהדרך, ואינני רוצה להשתמש במילים חריפות ביותר. אני מוכן להתעמת עם כל ראש ישיבה בנדון.

אך עלינו להבין שמנהל ישיבה, תפקידו לנהל בדיוק כפי שהרבי נשיא דורנו רצה שיתנהל, ולא שהרמי"ם ינהלו את המנהל, המנהל הוא המפקד העליון בשטח. ועליו לדעת שכל האחריות מוטלת עליו, ושהוא לא רק צריך לתת משכורות, אלא לתת קו מנחה בדיוק איך הוא היה רוצה שהמוסד יתנהל ברוח חסידות חב"ד. כפי שהרבי התווה לנו: לקרב ולתת לכל תלמיד הרגשה הכי טובה, ולראות מה חסר בו. ושירגיש אהבה אמיתית.

נזכרתי בעסקן המיוחד הפרטיזן הרה"ח ר' זושא וילימובסקי ע"ה, שדאג עם הקמת הישיבה בלוד בשנת תש"ט להביא את הילדים ממושב ברקת עם סוס ועגלה ללמוד בתומכי תמימים, ותראו איזה פירות של אנשי מעשה וחסידים שהקימו בתים חסידיים לתפארת ליובאוויטש.

בתקוה שכל אחד יעשה חשבון הנפש בימים אלו של חודש התשובה והרחמים, ונדאג לילדינו היקרים, ולמשפחות היקרות המתמודדות יום יום. האמינו לי, אם הייתי מנהל כיום ישיבת חב"ד כלשהיא. אותו ראש ישיבה או ר"מ שלא היה מטפל בתלמיד כפי שהרבי הנחה אותנו, לא היה נשאר ליום אחד בעבודתו. ושיילך לחפש פרנסה במקום אחר. אנחנו ערבים לילדנו בכל מצב. והם דור העתיד ושלוחי הרבי בכל מקום.