מערכת COL | יום כ"ה אב ה׳תשע״א 25.08.2011

העצה של הרבנית איך להצליח להידחף בהתוועדות של הרבי...

שבועון 'כפר חב"ד' מפרסם השבוע שביבים נדירים ומיוחדים על הרבי, חלקם בפרסום ראשון, במסגרת כתבה על 'מבצע נרות שבת קודש' ● מתי הרבי כתב: "אם אינך מאמינה בי – מדוע כתבת אלי?" ● מה הגיב הרבי כשחסיד הציע להזמין את הרבנית לחתונת בתו? ● וגם: העצה של הרבנית חיה-מושקא איך להצליח להידחף בהתוועדות של הרבי... ● COL מתכבד להגיש טעימה מהשביבים לסיפור המלא
העצה של הרבנית איך להצליח להידחף בהתוועדות של הרבי...
(באדיבות מכון אבנר)
יצחק כהן

יום אחד, בתחילת הנשיאות, נכנס הרבי למזכירות וראה שהרב ניסן מינדל מנהל שיחה ערה. לאחר שביקש ממנו לעצור לרגע את השיחה, שאלו הרבי: מה כאן השקלא וטריא. ענה הרב מינדל: יש כאן אישה שכתבה לרבי על מחלת בעלה ל"ע. הרבי בירך את הבעל, וביקש מהאישה שתקפיד על הדלקת נרות שבת וחג. עכשיו שואלת האישה מה הקשר בין הבריאות של בעלה להדלקת הנרות שלה.

"תאמר לה", השיב הרבי, "אם את מאמינה בי ומשום כך כתבת אלי וביקשת ברכה, עלייך להאמין שהדלקת הנרות שלך תשפיע על בריאות בעלך. ואם אינך מאמינה בי – מדוע כתבת אלי?"

למרות הבלגן...

מספר הרב יעקב לידר משלוחי הרבי לסידני, אוסטרליה:

"באחת היחידויות לחברי קרן "מחנה ישראל", הגעתי עם גביר מסידני. כשעברנו ליד הרבי, פנה הרבי לבתי בת החמש ושאל אותה: "האם את מדליקה נרות שבת?", הילדה השיבה בחיוב. הוסיף הרבי ושאל: "ואת נותנת צדקה לפני הדלקת הנרות?", הבת הביטה בי בהבעת ספק, האם מותר לה לספר את האמת...

הרבי הבחין במצוקתה וחייך אליה חיוך רחב שגרם לה להתעשת והיא השיבה: "לפעמים כן לפעמים לא. יש בערב שבת הרבה בלגן ולפעמים שוכחים"... הרבי שאל אותה בחיוך: "תקפידי שמכאן ולהבא בכל ערב שבת תתני צדקה לפני הדלקת נרות?" והילדה השיבה: "כן".

מאז עד היום, כאשר היא ב"ה אימא לארבעה ילדים קטנים, היא מעולם לא שכחה לתת צדקה לפני הדלקת הנרות...

שלא לקרוא פייפערס

נערה יהודיה שנחשפה לפרסום של הדלקת נרות שבת-קודש, כתבה לרבי:

"מעולם לא נהגה כך אימי, גם אמה – סבתי, לא הדליקה נרות שבת לפני נישואיה ולכן לא נראה לי שדווקא אני אתחיל להדליק"...

תשובת הרבי – הנדירה בביטויה – לא איחרה לבוא:
"לכותבה שהדלקת נש"ק על-ידה, הוא נגד מנהג משפחתה – מנהג נשי משפחתה מאז היה – ובמשך כמה וכמה דורות – שלא לקרוא פייפערס, שלא ללמוד כלל לימודי חול. שלא לעשות מייק אפ ועוד. האם בזה מדייקת לעשות כמנהגם? או על-כל-פנים לא לעשות בפועל נגד מנהגם ובגלוי?"

מסבב הסיבות

כך סיפר הרב אברהם דונין (ע"ה):

כאשר הכריז הרבי על מבצע – "כל אישה ובת מדליקה נרות שבת", השתדלנו לפעול בכל הזדמנות שנקרתה בדרכנו להשפיע על עוד ועוד נשים ובנות שתדלקנה נרות שבת.

באחד הימים הראשונים של מבצע נש"ק, כאשר נסענו אני ואשתי באוטובוס לירושלים דרך בקעת הירדן, התחלנו להשפיע על נערה אמריקאית שנסעה איתנו. היא סיפרה שהיא מתנדבת בקיבוץ 'עין הנציב' בעמק בית שאן. הבנו שהיא תהיה מוכנה לקשר נוסף, הבעיה היתה ששכחנו לבקש ממנה את שמה, ומספר הטלפון שלה.

כאשר חזרנו לביתנו, שמנו לב שחוץ מהקיבוץ שהיא נמצאת בו איננו יודעים דבר על אותה בחורה. רעייתי שתחיה יחד עם ידידתה (הגב' רבקה פלד) החליטו לנסוע ל'עין הנציב' כדי למצוא את הבחורה האמריקאית.

כשהגיעו – נכונה להם אכזבה: המתנדבת האמריקאית חזרה לארצות-הברית. אתן יודעות מה, אמרה לפתע בת הקיבוץ, אני חושבת שמישהי מחפשת אתכן... אותנו?! שאלו הנשים; מי בכלל מכיר אותנו כאן?

אשה אחת הגיעה לקראתן בריצה. "השם שלי הוא זיוה פש" אמרה האישה בביישנות מה, "נעים מאוד". מסתבר כי היא מחפשת אותן זמן רב. בעצם, היא לא ידעה שהיא מחפשת דוקא את גב' דונין ורבקה פלג, אבל היא מחפשת דרך להתקרב ולהתחזק ביהדות, והם הגיעו אליה משמיים...

הפגישה הזו הניבה פגישות רבות נוספות וזיוה ובעלה איסר נהיו חב"דניקים מן השורה. כאן אולי המקום לציין שזיוה ובני ביתה, ביחד עם בעלה ר' איסר שי', זכו לקבל עשרות רבות של מכתבים מהרבי(!) בתחילת דרכם. בני הזוג פש הפכו לשלוחים של הרבי והשפיעו רבות על בני קיבוצם – "עין הנציב".

הסיפור שלהם, המפתיע, החל בגלל מבצע – נש"ק!

גם ילדה בת שנתיים

סיפר הרב עמוס קרניאל (ע"ה):

לפני שנכנסתי ליחידות צרפתי גם מכתבים מבנותיי שציינו שהן ב"ה מדליקות נש"ק ומשפיעות על בנות אחרות שתדלקנה. (כידוע ההוראה הראשונה לנש"ק הזכירה את גיל שלוש כגיל מינימום).

ביחידות שאל הרבי האם כל הבנות מדליקות נש"ק? היות ואלו שהיו אז מעל גיל 3 הדליקו נש"ק, השיבה אשתי שתחי' בחיוב.

התפלאנו על שאלת הרבי שכן הבנות ציינו זאת במכתביהן. אבל הרבי שאל עוד הפעם: האם כולן מדליקות, ושוב אשתי שתחי', עונה בחיוב.

הרבי הוציא ממגירתו 5 דולר, והושיט ומסר לאשתי ואמר שכל אחת ואחת שמדליקה נרות תשים לצדקה ו...אז הבנו שיש כאן רמז שהבת שזה עתה מלאו לה שנתיים תתחיל גם היא להדליק.

מיד לאחר מכן הוציא הרבי עוד 2 דולר ובחיוך הושיט אותם לי ואמר שאתן את זה לבנים שגם הם ישימו לצדקה ולא ירגישו אפליה...

בסוף היחידות נשלחנו לרב בנימין קליין וקיבלנו ממנו 5 סידורים. (באם אינני טועה הוא אמר בשם הרבי שזה כאות תודה על המכתבים שהילדים כתבו) 3 סידורים היו בצבע ורוד (עבור הבנות שכבר ידעו לקרוא) ו-2 בכחול עבור הבנים.

סימן ברכה

השליח הרב שמואל לו:

"הרבנית הייתה ׳גאון׳ בלהבין את רגשותיו של כל אחד ואחת שנפגשה עמם, החל מחסיד ומקושר, עובר בעקרת הבית, וכלה בילד קטן.

לפני החתונה שלי, חמי (ר' זלמן יפה ע"ה) נכנס לרבי ליחידות. הוא שאל את הרבי אולי אנו יכולים להזמין את הרבנית חיה מושקא לחתונה. הרבי אמר שלושה דברים: ראשית, תדעו שהיא לא משתתפת בשום עניין פומבי. שנית: בכל הכבוד אפשר להזמינה, והיא תשתתף ברוחניות, ואני חושב שהיא תהיה שמחה שתזמינו אותה, אבל דעו לכתחילה שהיא לא משתתפת בשום טכס פומבי. שלישית: היא כבר מכירה אתכם (מפני שחמי וחמותי היו שולחים פרחים לבית הרבי כל ערב יום טוב).

מכל מקום נקבע יום בו הגענו לרבנית, אני וכלתי, חמי וחמותי, ועוד כמה מבני המשפחה. אני זוכר את הלב שלי דופק. ברגע שהלכתי על צד הרחוב בו נמצא ביתו של הרבי, זה כבר הפחיד אותי. הפחד גבר כשעלינו על המדרגות. דפקנו בדלת והרבנית בכבודה ובעצמה פתחה לנו את הדלת. אני חשבתי שאני מתעלף...

נכנסנו וישבנו ליד השולחן שהיה ערוך עם מפה ועליו שתייה עם כוסות יוקרתיים ועליהם השם של אחותה של הרבנית ד. ד. שיינדל שניאורסאהן. היו גם מזלגות קטנים מוזהבים, ובכל כוס קש זכוכית. בהתחלה הרבנית סיפרה כי היא מכירה את הכלה – רעייתי שתחי׳. הרבנית המשיכה: ״כשהייתי ליד 770 עם המכונית, ראיתי נערה עומדת, ושאלתי את הנהג מי זו?״, ולאחר מכן אמרה שבחים על הכלה.

בהמשך ביקשה שאני אכבד ואגיש לכולם את השתייה. לקחתי את השתייה ומזגתי לכולם. נקל להבין את הלחץ שכרוך בכך, שלא אשכח אף אחד מהנוכחים, ובכלל היכן אני נמצא ומי מביט בי. הייתי בלחץ שלא אפגע בכוסות, אבל שכחתי שיש קש מזכוכית בתוך הכוס. לפתע הורדתי את ידי ונתתי מכה בקש הזכוכית וזה משך אחריו את הכוס והמשקה נשפך על השולחן. נקל לתאר איך פני הסמיקו... חשבתי לעצמי איפה יש חור כדי שאוכל להתחבא בו... הרבנית ברגע כמימרא, חייכה ואמרה שזה סימן ברכה.

הייתה לה גאונות להבין את השני ולתת לו הרגשה טובה.

צריך כוח להידחף...

כשבתי הגדולה למדה ב״בית רבקה״ בניו יורק, לפני כעשרים שנה, חמי וחמותי ביקרו בחודש תשרי אצל הרבנית עם עוד כמה מבני המשפחה יחד עם בתי, נכדתם. חמי אמר לרבנית שהנכדה נשארת פה בקראון-הייטס למרות שאין לה בשכונה אף קרוב משפחה, אבל מכל מקום היא שמחה להישאר בשכונה וללמוד במוסד של הרבי.
כשהרבנית שמעה זאת, אמרה: ״אני אשתדל לשמור איתה על קשר״.

חשבנו שהרבנית אמרה את זה בשביל לתת הרגשה טובה, ולא מתכוונת לכך במציאות.

אחרי כמה שבועות חמי צלצל לרבנית כמנהגו מידי שנה כדי לאחל לה מזל טוב ליום הנישואין. הרבנית ניצלה את ההזדמנות ואמרה לו ״אני מנסה ליצור קשר עם הנכדה שלך, אך אני לא מצליחה״. הוא שאל אותה איך היא מנסה? והיא אמרה: ״צלצלתי ל׳בית רבקה׳ וביקשתי את חיה לו לטלפון״. היא כמובן לא אמרה מי היא, והם אמרו שיש סדר שלא קוראים לתלמידות לטלפון – ״ממילא״ אומרת הרבנית, ״אני לא יודעת איך ליצור איתה קשר״.

בינתיים חמי נתן לרבנית את מספר הטלפון של הדירה בה ישנה עם עוד שתי חברות. הרבנית התקשרה לשם וביקשה את בתי, אך היא לא הייתה בדיוק בדירה, וחברה ענתה; היא אמרה שחיה לו נמצאת כעת בקניות, ואולי רוצים להשאיר לה מסר. הרבנית ביקשה אפוא למסור לה שגברת שניאורסאהן מרחוב פרזידנט התקשרה וביקשה שהיא תצלצל אליה... כך נוצר קשר בינה לבין הרבנית, ומאז היא החלה לבקר אצלה.

בפורים היא הביאה לרבנית משלוח מנות. כשהיא נכנסה, ביקשה ממנה הרבנית שתאכל משהו, אך היא ענתה שכבר אכלה. הרבנית שאלה אותה: ״את הולכת להתוועדות של הרבי?״ היא ענתה בחיוב, והרבנית אמרה שבהתוועדות של הרבי צריכים הרבה כוח כדי להידחף – "אז תאכלי עוד משהו..."

פעם ביקרה כל המשפחה בבית הרבנית, וגם בתי נכחה. הרבנית אמרה שמכיוון שהיא מקומית, אז שתחתוך היא את העוגה. בתי לקחה את הסכין וחתכה חתיכה דקה למדי. הרבנית ניגשה ואחזה בידה, ו"לימדה" אותה לחתוך חתיכה עבה וגדולה יותר באומרה: ״אני אלמד אותך איך להיות בעלבוסטע...״
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.