אפרים קמיסר
מצויין, אז בואי נסגור, תני לי רק שמות ותאריכי לידה. "אממ, לפי מה שכתוב בדרכון הישראלי או באמריקאי"? גופי נעשה חידודים חידודים. ריבונו של עולם. עוד לקוח שסובל מפיצול אישיות? עוד נוסע/ת שלא יודע בדיוק מה שמו?
מצב של חוסר התאמה בין דרכונים ישראלים וזרים, טעויות באיות השם, והמצב המטופש של החלפת השם בתעודת הזהות מבלי שהוחלף באותו מעמד גם בדרכון, כל אלו מביאים למצבים בלתי אפשריים. הלחץ הרגיל שיש ערב נסיעה מספיק גם כך להוציא משלוות רוחם אנשים מסוימים. תוסיף להם גם בעיה או אפשרות של בעיה בניירת הרשמית שלהם והמרחק לאשפוז כפוי, קצר מאוד.

מנדי, אתה זוכר איך קוראים לי?
היא פונה אל בעלה - "מנדי" (בטון טרי של שנה ראשונה) "אתה זוכר אם שיניתי כבר את השם שלי בדרכון"? "בתעודת זהות בוודאי שיניתי, אבל אני לא מצליחה להיזכר האם גם בדרכון. הבעיה היא שאנחנו אצל ההורים של בעלי עד אחרי שבת ורק ביום ראשון נוכל לומר לך בוודאות". "אולי תכתוב את שניהם וזהו"?
אני מצידי, כל עוד שאין לי שם מדויק, לא יכולתי לשריין לה כרטיס. הלכו המקומות, הלך המחיר.

במענה לשאלה המפורסמת – "לו היית חבר כנסת, מה החוק הראשון שהיית מחוקק"?
לי יש תשובה ברורה. החוק הראשון שלי, היה נקרא "מזל"ט, איפה הדרכון"? החוק היה מחייב כל אזרח המבקש לבצע שינוי שם במסמך רשמי, להתייצב במשרד הפנים גם עם תעודת הזהות וגם עם הדרכון. מצב בו אישה צעירה רצה אצה למשרד הפנים בבוקר שאחרי השבע ברכות האחרון עם תעודת הזהות ובלי הדרכון, הוא אבסודרי. ולצערי הרב, הפקידים עצמם לא נותנים את הדעת לכך שמעכשיו האישה הזו חייה בעצם בפיצול אישיות. בפן המקומי היא כבר "זוכמיר", אבל בבין לאומי היא עדיין "שוכמאכער".
בסעיף השני בחוק, יהיה על הפונה להסדיר את שמו החדש במסמכים הנוספים שלו הנוגעים למדינות זרות תוך 30 יום. לאחר קיום הסעיף הראשון בחוק – שינוי תעודת הזהות עם הדרכון, יהיה חייב האזרח לעדכן את הדרכון הזר שלו/שלה תוך 30 יום.
איזה עולם מתוקן. תנו לי הזדמנות, הצביעו NY

נפרט את חומרת הבעיה לפי דרגות.
1. כאלו שקוראים להם יצחק, אבל לא בטוחים אם זה עם y או i. מובן ולגיטימי
2. כאלו שלא יודעים כלל לאיית את שמם באנגלית. מובן וחצי לגיטימי
3. והתחתונה ביותר, אלו שלא יודעים בכלל מה שמם המדויק בדרכון והאם שינו את השם בדרכון או לא. לא מובן, לא לגיטימי, ודורש הפניה לאיש מקצוע בתחום הנפש.
נשמע מצחיק או הזוי, אבל אלו מקרים שבכל יום. מקבץ קצר מהחודשיים האחרונים. עם מוסר השכל בצד כל אחד מהם.

התמונה של האב, השם של הבן
נוסע ששלח לי בפקס צילום דרכון זר שלו ומיד הבחנתי ששמו הפרטי שונה מזה הישראלי שהכרתי. נו נו, זה הרי לפני שהוא קרא את הטור הזה שלי, כנראה הוא מאותם מפוצלי אישיות. אולי באירופה בלידתו נקרא אחרת. אם זה הדרכון שלו וזה מה ששלח לי, כזה ראה וקדש, או במקרה שלנו, כזה ראה, סדר לו ויזה וכרטיס.
סידרתי לו ויזה לאותו יעד מסוים אליו ביקש לטוס, והיה זכאי לקבל ויזה מיוחדת לאותו יעד רק בזכות דרכונו האירופאי, שבו כאמור מתנוססת תמונתו ולצידה שם פרטי אחר.
עדכנתי את חברת התעופה שלנוסע יש שני דרכונים ושמות לא זהים, שישמו לב לכך ואישרו לו לטוס.
והנה, שלוש שעות לפני הטיסה, טלפון בהול מהנוסע. אני בדרך לצאת לשדה ורואה שאת ה-ויזה עשית על שם אבי, בדקתי גם בדרכון הזר וראיתי שהתמונה היא שלי, אבל השם של אבי.
ברור שהוא קורקע בארץ לאותו ערב, ויצא רק כעבור כמה ימים לאחר שנעשה מה שנדרש בדרכון. כמה עוגמת נפש מיותרת.
מסקנה: בדקו טוב כל מסמך חדש ברגע שאתם מקבלים אותו לידיכם וודאו כי כל הפרטים בו מדויקים.
עשרים שנות נישואין
מקרה נוסף מלפני כמה חודשים. זוג חרדי ירושלמי, בשנות הארבעים לחייהם, פנו וביקשו זוג כרטיסי טיסה לניו יורק. אין לי הכרות אישית אתם, גם לא עם בני משפחה אחרים שלהם וטיפלתי בהם בשמחה. מסרו לי שמות ותאריכי לידה וקיבלו הכרטיסים.
הטיסה נקבעה לשעת בוקר מוקדמת ליום המחרת. בשעה 5 בבוקר הטלפון מצלצל, מעיר אותי משנתי, זו אותה הגב' מתקשרת אלי מהשדה. "איך שכחתי לומר לך ששם המשפחה שלי בדרכון הוא עדיין שם הנעורים, מלפני החתונה. הגעתי לצ'ק אין וחברת התעופה התעקשה לא לתת לי לטוס כי הכרטיס הוא לא על שמי, עד שהתווכחתי אתם והמתנתי שמשהו בבית יפקסס צילום של תעודת הנישואין שלנו אותה היה צריך לחפש בבוידעם, הודיעו לי שהטיסה סגורה ואין על מה לדבר".
גופי היה עייף מידי מכדי להיעשות חידודים חידודים. ריבונו של עולם, נשואה מעל 20 שנה, לא שינתה את שמה בדרכון ולא זוכרת לעדכן סוכן בפרט הבאמת שולי הזה.
הסיפור נגמר בכך שהיא שילמה 200 דולר עבור החלפת השם, טסה באותה חברה בטיסת ערב לאירופה, נאלצה לשלם עבור לילה במלון באירופה ולהמשיך מוקדם בבוקר לניו יורק. ב"ה היא הספיקה להגיע לחתונה אליה תכננה לטוס. כול תקווה כי הזוג הצעיר שהקים את ביתו באותו ערב, יזכור לעדכן פרטים בדרכון עוד בעשור הזה של חייו.
מסקנה: בקשה נפשית שלי מכם, עדכנו את שמכם בדרכון כמה שיותר סמוך למועד החתונה. לא תצטרכו להיסחב עם העתק תעודת נישואין בלמינציה לכל עמדת צ'ק אין, ותמנעו מעצמכם פרפורי בטן מיותרים. במידה והחלטתם לא לשנות במיידית ולהותיר את בן הזוג בעמדת מבחן והוכחה ורק אז לשנות את השם רשמית, אנא זכרו לעדכן אותנו בזאת.

משרד הפנים, עם הראש בקיר
מקרים רבים של עיוותים מתגלים אצל נוסעים שלא בקיאים באנגלית יתר על המידה, וזה מובן ומקובל. אנחנו במידה עברית, אחרי הכל...
אבל, אם הכישורים שלכם בכך לא חדים במיוחד, אולי כדאי שבאותו רגע ראשון בו אתם ניגשים לראשונה למשרד הפנים להוציא דרכון לבן, באותו רגע גורלי בו יוכרע שמו של הילד לעולמי עד במסמכיו האישיים, תתייעצו עם מכר דובר אנגלית.
העיוותים לפעמים זועקים לשמים, ואני שואל את ההורה, אבל איך הצלחת לכתוב את השם של הבן שלך בצורה כה מעוותת? הוא עונה לי, "לא יודע, כך כתבה הפקידה במשרד הפנים".
חבוב !! במשרד הפנים כתבו מה שאתה כתבת להם בטופס
בעודי כותב את הטור, חבר שלי מחייג אלי ואני לתומי מספר לו על הטור שאני כותב והנושא בכללות.
"נו, מה באמת נעשה עם הבן שלי? כתבו לו את השם לא נכון במשרד הפנים". הקראתי לו בדיוק את השורה שכתבתי כאן "חבוב, זה לא הם, זה מה שאתה כתבת להם בטופס"!! אבל הם טעו, הוא אומר לי. כתבו באנגלית מאנדל עם A במקום מענדל עם E. אז לך ותחליף את זה מיד. כן, אבל מה יהיה אז עם הויזה שלו? כבר עשינו את זה גם על מאנדל.
גופי נהיה חידודים חידודים. שוב...
תראו איך טעות קטנה של פקיד, טיפשות של אזרח שלא שם לב לזה מיד בקבלו את הדרכון לידיו, מתחילה את סיבוב הסיבוכים שלא נגמרים לעולם. הילד שעכשיו בן 14 לא יידע לעולם אם הוא מענדל או מאנדל. כל הזמנת כרטיס וכל טופס קטן שיימלא עד סוף ימיו מיד ידליק את הנורה האדומה של – איך קוראים לי בעצם? מטופש כל כך. פקידת הקבלה בבית אבות שתעזור לאותו ילד בבוא היום במילוי טפסים לקבלת קצבת הזקנה החודשית, גם היא תשאל את אותן השאלות, מדוע זה כתוב כך, האם אתה בטוח?

מסקנה: שבו עם ידיד דובר אנגלית לפי שאתם ניגשים למשרד הפנים, כך תוכלו לוודא שבאם קוראים לו יעקב, מה שיופיע בדרכון יהיה קרוב יותר ליעקב מאשר לעקיבא. וברגע שאתם מקבלים דרכון או כל מסמך רשמי אחר ליד, וודאו שוב כי הוא הונפק במדויק. לא כל הפקידות במשרד הפנים סיימו 8 שנות לימוד. אם היו מסיימות, כנראה שלא היו שם.

לו רק ניזכר מה היה שכרם של בני ישראל על כך שלא שינו שמם. תארו לכם שהיו מגיעים עם דרכון בשם מעוות אל ביקורת הדרכונים המצרית. הרי לא היו נגאלים!