מאת הרב אהרן-דב הלפרין

יָחִישׁ מְנַחֵם לְנַחֲמֵנוּ

כְּשֶׁיָּרַד לְעוֹלָמֵנוּ מִשָּׁמַיִם הַ'מְּנַחֵם'
כְּבָר מִיַּנְקוּתוֹ עַל הָעָם רִחֵם.
כָּרוֹעֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאָה בְּסִבְלוֹת עַמּוֹ
עַד שֶׁשְּׁלָחוֹ ה' לְבַשֵּׂר גְּאֻלָּה בִּשְׁמוֹ,
כָּךְ רוֹעֶה אַחֲרוֹן, שֶׁ'מְּנַחֵם' גַּם שְׁמוֹ.

עוֹד טֶרֶם הַגִּיעוֹ לְגִיל שָׁלֹשׁ
גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו מֵהַשָּׂגַת אֱנוֹשׁ:
בְּמֹחוֹ נִרְקְמָה הַגְּאֻלָּה כֹּה מֻפְלָאָה
עַד שֶׁיּוּבַן כָּל מַה שֶּׁבַּגָּלוּת אֵרַע
וְאַף יוֹדוּ לַה' בְּדִיעֲבַד עַל כָּל גְּזֵרָה.

זוֹ אֵינָהּ הַפְרָזָה אוֹ גֻּזְמָה שֶׁל חָסִיד
אֶלָּא מִקְרֶה נָדִיר שֶׁעַל עַצְמוֹ הֵעִיד.
הַגִּלּוּי הַמַּפְעִים נוֹדַע רַק אַגַּב,
כְּשֶׁלִּפְלוֹנִי בִּירוּשָׁלַיִם שִׁגֵּר מִכְתָּב
בּוֹ הִסְבִּיר מַדּוּעַ תֹּאַר 'נָשִׂיא' לֹא כָּתַב.

מִיְּמוֹת עוֹלָם לֹא הָיָה כַּדָּבָר הַזֶּה לְפָנָיו
שֶׁיֶּלֶד בְּגִיל שָׁלֹשׁ, אֵלּוּ מַחְשְׁבוֹתָיו.
מַה נּוֹרָא וְנִשְׂגָּב הָיָה בְּמֹחוֹ הֶחָזוֹן!
לֹא הָיָה מִדּוֹר רִאשׁוֹן וְעַד אַחֲרוֹן
כַּגְּאֻלָּה שֶׁרָקַם הַיֶּלֶד הַקָּדוֹשׁ בַּדִּמְיוֹן.

כִּי רַק הַמְּיֹעָד לִהְיוֹת הַמְּנַחֵם,
כְּבָר בְּיַלְדוּתוֹ עַל עַמּוֹ כָּךְ מְרַחֵם.
עַל-כֵּן מַאֲמִינִים אָנוּ כִּי 'זֶה יְנַחֲמֵנוּ'
וּבִמְהֵרָה מַמָּשׁ יָבוֹא וְיִגְאָלֵנוּ
בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה שֶׁל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ.


***

מַסַּע הַגְּאֻלָּה הֵחֵל מֵהַגִּיל הָרַךְ
וְקָרוֹב לְתִשְׁעִים שָׁנָה נִמְשַׁךְ.
בְּכ"ח נִיסָן שְׁנַת הַתִּשְׁעִים
בִּשֵּׂר כִּי הֻשְׁלְמוּ כְּבָר הָעִנְיָנִים
כּוֹלֵל צִחְצוּחַ כָּל הַ'כַּפְתּוֹרִים'.

אַךְ לְצַד הַבְּשׂוֹרָה הִתְחַנֵּן מִלֵּב הוֹלֵם:
"עֲשׂוּ אַתֶּם כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתְּכֶם".
'הַשְּׁלִיחוּת הַיְּחִידָה שֶׁנּוֹתְרָה' – כָּךְ הִבְטִיחַ
הִיא 'לְהִתְכּוֹנֵן לְקַבָּלַת פְּנֵי מָשִׁיחַ'.
מֵאָז יָכֹלְנוּ אֶת הַגְּאֻלָּה לְהָרִיחַ.

הָיוּ שֶׁחָשְׁבוּ כִּי הַמְּשִׂימָה קַלָּה,
הֲלוֹא מוּכָנָה לְגַמְרֵי הַגְּאֻלָּה,
וְעָלֵינוּ רַק לְהִתְלַבֵּשׁ יָפֶה וּלְחַכּוֹת.
אֲחֵרִים מִלְּאוּ אֶת הַחוּצוֹת בִּכְרָזוֹת,
שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ רַק לִפְקֹחַ עֵינַיִם וְלִרְאוֹת.

אֶלָּא שֶׁמֵּאָז, אֲבוֹי, כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה,
וּבְרֻבֵּנוּ אָחֲזָה טַלְטֵלָה גְּדוֹלָה:
הַאִם אָכֵן קִיַּמְנוּ אֶת כָּל הַהוֹרָאוֹת.
אוּלַי בָּחַרְנוּ דַּוְקָא בַּדְּרָכִים הַקַּלּוֹת.
הִגִּיעַ הָעֵת שֶׁכֻּלָּנוּ נְשַׁנֶּה מֻסְכָּמוֹת!

****

בְּדָבָר אֶחָד אֵין סָפֵק:
אָנוּ חַיָּבִים אֶת הַסְּחוֹרָה לְסַפֵּק.
עָלֵינוּ מֻטֶּלֶת מְלֹא הָאַחֲרָיוּת
שֶׁכָּל יְהוּדִי יְצַפֶּה לְמָשִׁיחַ בִּדְרִיכוּת,
בַּהֲכָנָה שֶׁכֻּלָּהּ רוּחָנִיּוּת וְהִתְעַלּוּת.

מֵעֵבֶר לַהוֹרָאוֹת שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בְּפֵרוּט
בְּמֶשֶׁךְ י"א חֹדֶשׁ בְּכָל הִתְוַעֲדוּת,
יֵשׁ תְּנַאי אֶחָד מֻקְדָּם
אוֹתוֹ עָשׂוּי לְהָבִין כָּל אָדָם:
עָלֵינוּ לְהַוּוֹת דֻּגְמָא לַהֲמוֹנֵי הָעָם.

לְהַרְאוֹת אֵיךְ חַיִּים אָנוּ כְּשֶׁעֲדַיִן בַּגָּלוּת
בַּאֲוִירָה שֶׁאֵין בָּהּ לֹא קִנְאָה וְלֹא תַּחֲרוּת.
אֵיךְ מִיּוֹם לְיוֹם הוֹלְכִים וּמִתְעַלִּים
כִּי כָּל רֶגַע לְבוֹאוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מְצַפִּים,
עַד שֶׁהַכֹּל יֹאמְרוּ: "רוֹאִים שֶׁאֵלּוּ מוּכָנִים!"

נָכוֹן, זֶה בִּכְלָל לֹא קַל וְלֹא פָּשׁוּט
אַךְ הֲכָנָה לְמָשִׁיחַ מְחַיֶּבֶת שִׁנּוּי הַמַּהוּת.
הָרַבִּי זָעַק "עֲשׂוּ כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתְּכֶם"
וְלֹא "נוּחוּ תַּחַת גַּפְנֵיכֶם וּתְאֵנַתְכֶם",
וַהֲרֵי 'אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לְפִי כֹּחֲכֶם'.

הַחְלָטָה טוֹבָה כְּבָר פּוֹעֶלֶת בַּמְּרוֹמִים,
כָּךְ שָׁמַעְנוּ מִפִּי הָאוּרִים וְתֻמִּים.
בְּכֹחָהּ נִזְכֶּה שֶׁכְּבָר בִּימֵי הַחֻרְבָּן
יֵרֵד מִמָּרוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַמּוּכָן
וְיָחִישׁ הָאָב אֶת הַמְּנַחֵם אֵלֵינוּ לְכָאן.