מאת שלומית, COL

שם השליחה: רינה אלהרר, ים-המלח.

על המאכל: לחמניות גבינה מהירות הן חלק מהתפריט שלנו באחד מימי תשעת הימים, הן נחטפות ע"י בני הבית ובכלל ע''י כל שנתקל בהן. הן מהירות להכנה וטעימות לחיך.

מוצרים:     
100 גרם גבינה צהובה מגורדת 
250 גרם גבינה לבנה (ניתן להשתמש בקוטג'\ גבינות ישנות)
1 כפית מלח                     
½ 2 כוסות קמח
1 שקית אבקת אפיה                                        
100 גרם מרגרינה רכה                                        
2 ביצים               

ללוש את כל החומרים לבצק, ניתן להוסיף לבצק חתיכות זיתים. ליצור כ-20 כדורים ולהניח בתבנית על נייר אפייה למרוח ביצה ולפזר שומשום, או קימל. לאפות בחום גבוה כ-20-30 דקות, להגיש אותן חמות.

בהצלחה!

קצת על השליחות:
בית-חב"ד ים-המלח נפתח לפני כ-6 שנים ומאז הפעילות הולכת ותופסת תאוצה ב"ה. פעמים רבות נשאלתי מה יש לעשות בים המלח, "אפילו דגים אין שם". אכן דגים אין, אבל פעילות רבה עם נפשות שחולפות באזור יש ועוד איך.
        
המקום: אזור השליחות מתפרס מהאזור הדרומי של ים המלח הישוב נווה זוהר ועד קיבוץ עין גדי.

הפעילות מתמקדת מול עובדי המלונות, בעלי העסקים במקום, תושבי ישוב נווה זוהר ובמצדה. כמעט ואין קהילה קבועה באזור מה שמעט מקשה על הפעילות אך מצד שני יוצר עניין והתחדשות.

לאחרונה הוקם פרויקט מדהים על המצדה- כתיבת ספר תורה  במשך כל ימות השבוע ע"י סופר שמגיע למקום,יושב וכותב כך שאלפי תיירים העוברים במקום נחשפים לכתיבת ספר-תורה.                                               

מידי פעם עוצר הסופר ממלאכתו ויוצא אל הקהל להסביר להם על מהות עבודתו, הדבר גורם לקידוש שם שמים גדול במקום. במצדה נערכים כמעט כל שבוע טקסי בר מצווה ובת מצווה ליהודים מהעולם כולו.  

סיפור מעניין: בימי שישי עולה למצדה שליח התורה של ים-המלח. כל תייר שנכנס לבית-הכנסת העתיק זוכה לפנייה מצידו להנחת תפילין. באחד מימי שישי, הגיע אדם מלווה באישה וילד ונענה להצעה להניח תפילין.

לאחר-מכן פנה האדם אל בעלי שנכח במקום וביקש ממנו לפתוח עבורו את ארון-הקודש. בעלי נענה לבקשתו בשמחה, אך משום-מה הכספת שתמיד נפתחת בקלות סירבה הפעם להיפתח למרות כל המאמצים.

בשלב מסוים ביקש היהודי מבעלי שיחדל לנסות וויתר על העניין. לאחר תקופה של כמה חודשים, ניגש תייר יהודי אל אותו שליח-תורה ששוהה באזור ים-המלח ופנה אליו בשאלה: "כבוד הרב, אתה זוכר אותי?" הרב ענה בשלילה. "אולי תזכיר לי מהיכן?"

היהודי ממשיך: "זוכר שהצעת לי להניח תפילין על המצדה?" ענה לו אותו הרב כי רבים כמוהו עוברים ובלתי-אפשרי בעבורו לזכור את כולם. התייר מוסיף ושואל: "זוכר שביקשתי מהרב שיפתח את ארון-הקודש והוא ניסה ולא הצליח?"

 -  "אוה... בוודאי", ענה הרב.

"אני זוכר את עוגמת נפש שהייתה לרעי הרב מהעניין. אז בא ואספר לך: באותה העת הייתה עימי אישה וילד. האישה אינה יהודיה ובאותם ימים דיברנו על נישואים. כשעליתי למצדה, תקפו אותי הרהורים קשים בנושא וביקשתי מאלוקים אות וסימן. כשראיתי אתכם על המצדה ולאור אי פתיחת ארון-הקודש לבקשתי, הבנתי כי אלוקים שולח לי אות משמים ומראה לי שהוא לא מרוצה ממעשיי. כעבור מספר ימם לקחתי החלטה ונפרדתי ממנה"...

הכוח הנשי בשליחות: בגלל אופי השליחות - המגורים באיזור אחר ותחלופת האנשים, חלקי בפועל כשליחה שונה משליחות "רגילה". אני משתדלת לתת את חלקי מהבית בייעוץ חשיבה, תכנון כדו'.

מסר-הוראה: אנו התחלנו את השליחות לאחר 12 שנות נישואין, לא כזוג צעיר שזה עתה התחיל את החיים כפי שמקובל ברוב המקרים. זה גרם לחששות רבים והביא איתו קשיים בתחילת הדרך.                   

המסר שלי הוא שאין ממה לחשוש השליחות מביאה הביתה ב"ה רק ברכה בכל המובנים. צריך רק לקפוץ לים - תרתי משמע...