מאת שלומית, COL

האורחת: אסתי שטרסברג, בית אריה.

קינוח עוגת שוקולד וגלידה:
מומלץ ואהוב במיוחד.

גלידה-
החומרים:
4 ביצים
4\3 כוס סוכר
קצפת ריץ

אופן ההכנה:
מפרידים את הביצים ומקציפים בקערה אחת 4 חלבונים עם 4\3 כוס סוכר.

בקערה נפרדת מקציפים את 4 החלמונים לבד ובקערה נוספת מקציפים ריץ.

בתנועת קיפול מערבבים את שלושת הקערות יחד ומוסיפים כף נס קפה או מחית תות\פרות לפי הטעם. מכניסים להקפאה.

הגלידה הולכת טוב יחד עם העוגה הבאה:

חומרים:
5 ביצים
4\3 כוס סוכר
200 גר' שוקולד
4\3 כוס שמן
2 כפות נס קפה
שקית סוכר וניל.
4 כפות פרורי לחם
4\3 שקית אבקת אפיה

אופן ההכנה:
מפרידים את הביצים. מקציפים 5 חלבונים עם 4\3 כוס סוכר.

בסיר ממיסים 200 גר' שוקולד עם 4\3 כוס שמן, 2 כפות נס קפה ושקית סוכר וניל.
לאחר שנוצרת אחידות מערבבים את 5 החלמונים עם השוקולד ומערבבים לקבלת בלילה אחידה.

יוצקים יחד את הקערה המוקצפת עם סיר השוקולד ומערבבים היטב. מפרישים כוס מהעיסה שהתקבלה ושומרים במקרר.

מוסיפים לבלילה 4 כפות פרורי לחם (לא מתובלים) ו-4\3 שקית אבקת אפיה .
שופכים את העיסה לתבנית ואופים כ-20 דק' לאחר מכן שופכים את הכוס ששמרנו במקרר על העוגה כשכבת מוס ומקפיאים עד להגשה. לבריאות!

קצת על השליחות:
מתגוררים בשליחות בבית אריה כבר שנתיים וחצי ומיום ליום העבודה מתרבה וב''ה מזהים עוד ועוד נתיבים להוביל בהם את הפעילות.

בית אריה הוא ישוב השוכן ביהודה ושומרון כך שאופי במקום שונה מאד מזה העירוני ועבודת השליחות נעשית באופן אישי וממוקד יותר - ארוחות שבת, התוועדויות שיעורים וכו'. כל אירוע שבית-חב"ד עורך מתקבל גם כערב מגבש ואיכותי המאחד את בני המקום לשבת יחד ולהנאה משותפת.

ב"ה הפעילות במקום מתקבלת בעין יפה ולא פגשנו מעולם באנטגוניזם המופנה כלפינו וכלפי דת בכלל.

בנימה אישית: בתחילת השליחות חשתי צורך להשקיע לכל ארוחת שבת במטעמים ומעדנים אשר לא הותירו לי רגע אחד למנוחה בהכנות לשבת.

מבחינתי, הסלטים היו חייבים להיות הכי מיוחדים ומושקעים והאוכל משובח ומתובל באנינות טעם. לאחר שבת אחת, כשראיתי שהילד של אחת האורחות לא כ"כ אוכל וגם אימו לא טועמת מהמטעמים והתקרובות, שאלתי אותם מה אוכל להגיש וכשזו אמרה 'פרוסות מלפפון עם מעט מלח ותירס', הבנתי שאין צורך ליחצן שולחן ראוותני ולהפגין בישול גורמה - העניין הוא שירגישו ביתיות וחום מהאוכל וגם שאני אוכל להיות בראש פנוי ובשלווה לארח. מאז, כמובן שהאוכל טעים ומקבל את מירב ההתייחסות רק שהוא פשוט וביתי ויותר מכל מחמם את הלב.

דבר נוסף שהייתי מעוניינת לחלוק עם חברותי השליחות הוא מנהג קטן שרכשנו לעצמנו באופן קבוע: בשולחן השבת שמפיל את כל המחיצות ושובר את הקרח הראשוני - הילדים שרים ביחד "שיבנה בית המקדש" ולאחר-מכן כל אחד מהמסובים החל מהילדים אומר חלק מהשיר ומצטרף לשירה המשותפת. לא פעם ראינו איך הלבבות מתרחבים והעיניים נפתחות ומלאות בשמחה כתוצאה מהשירה.

מסר: השליחות מתבטאת בכל דבר ועניין ולא רק בדברים שאנו מצידנו תכננו כמו אירועים גדולים או שיעורים. ההשפעה יכולה לבוא משיחת אה ודא בגן השעשועים, או מהחלפת מתכונים ובכלל אפילו מעזרה טכנית ולכאורה טריוויאלית בחיי היום יום. עצם ההליכה ברחוב מתוך השונות שלי כשליחה זאת השפעה ודוגמא אישית. צריך תמיד לזכור כי שליחות זה להוות מודל ואין זאת כי אם זכות שהיא מחויבות.

הכח הנשי בשליחות: דווקא שהגעתי לשליחות ראיתי כמה הכח של האשה חשוב ותופס חלק נכבד. כי אם בבית האשה היא עקרת הבית – מעצבת ובונה אז קל וחומר בשליחות שהיא נגזרת של הבית. כל מה שיוצקים בבית מקרין החוצה ומשם לוקחים את הכח , שם אוצרים אותו וממנו שואבים.

קוריוז: בברכת המזון בשבת אנו מברכים יחד עם כל הסועדים בקול רם. שבת אחת שמעתי כי אחת האורחות אמרה בתוספות: "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב". הסברתי לה כי היום שבת ויש לומר את הרחמן המתאים, היא חייכה אלי ואמרה: "אבל היה לי היום יום טוב"...