חיים קנר, עו"ד
משרד עורכי-דין ושרותי נוטריון אמנון הלוי גת

בשנת 2007 ניתן פסק דינה של השופטת שפרה גליק מחדרה, שסקר בהרחבה את נושא חיוב האם במזונות. היא ציטטה את "חוק המזונות" ,הקובע כי "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו ושל בן זוגו, לפי הוראות הדין האישי החל עליו".

היא הסבירה כי מקורה של החבות במזונות כלפי קטינים מעל גיל 15 ועד גיל 16 היא בדיני הצדקה שבמשפט העברי, ובשונה מחובת המזונות מן הדין עד גיל 15 - המוטלת על האב לבדו- בחובה מדין צדקה - האם שווה לאב. כלומר חיובה במזונות ילדיה תלוי ביכולתה לתת צדקה ובקיומם של שאר המבחנים של חייב מדין צדקה, וההלכות המשפטיות בענין זה ידועות היטב.

כאמור, יכול שאם תהיה חייבת במזונות ילדיה, אולם חיובה של האם במזונות ילדיה מדין צדקה אינו חובה אבסולוטית (כחובת האב במזונות ילדיו עד גיל 6), שכן על פי כללי הקדימה שבדיני צדקה.


מדין צדקה חבים האם
והאב במזונות ילדיהם,
כשידו של האב אינה משגת
לספק כל צרכיהם, ויש לאל ידה
של האם לספקם, כופין אותה"


על האם לתת זכות קדימה לפרנסת עצמה. עוד נקבע כי חיוב האם במזונות ילדיה יקום רק כאשר ידה של האם משגת מעבר לפרנסת עצמה. לכן, כאשר לא מתקיים תנאי " האמידות" - היינו אין הכנסתה של האם מספקת אלא לפרנסת עצמה, הרי שאין לחייבה במזונות הילדים מדין צדקה.

כסיכום ביניים ולתיאור המצב המשפטי עד כה נאמר, כי בשונה מחובת מזונות מן הדין החלה על האב לבדו (כאמור ביחס לילדו שעד גיל 15 שנה), בחובת מזונות מדין צדקה, האם שווה לאב, וחיובה במזונות ילדיה תלוי ביכולתה ליתן צדקה : "מדין צדקה חבים האם והאב במזונות ילדיהם, כשידו של האב אינה משגת לספק כל צרכיהם, ויש לאל ידה של האם לספקם, כופין אותה" (תמ"ש  (ת"א) 5677/93 הינד נ' הינד (לא פורסם)).

יכולתה הכלכלית של האם

בתביעת מזונות נגד האב, לאחר שנקבעו הצרכים ההכרחיים של 3 ילדיו הקטינים (שתבעו ממנו מזונות), קבעה השופטת כי הצדדים גם האב וגם האם אינם בעלי אמצעים והכנסתם כל אחד אינה מספיקה לצרכי הילדים. לפיכך קבע בית המשפט כי החיוב במזונות יהיה בשיעור היחסי של הכנסותיהם, ובאופן שהאב ישא ב 70% מצרכי הילדים והאם ב 30%. כמובן חלוקה יחסית זו, בהגיע כל קטין לגיל 6.

השופטת גולן הטעימה את פסק דינה והסבירה כי יכולתו של האב לשאת במזונות הקטינים נקבעת לא רק עפ"י הכנסתו בפועל מעבודתו, אלא גם ממקורות אחרים וכי יש לבדוק את אפשרות הנתבע להשתכר עפ"י מקצועו וכישוריו. משנבחנה יכולת ההשתכרות של האב.

היא פנתה למגמה ההולכת והמתפתחת בפסיקה המכוונת לכך שחיוב במזונות ילדים יושתת על עקרונות הצדק והשיוויון בין שני ההורים. ועל כך שבהערכת המזונות שעל האב לשלם לילדיו נוהג בית המשפט לקחת בחשבון את צרכיו של הילד וכן את גובה הכנסתו של האב ויכולתו הכלכלית. במסגרת זו ממילא נלקחת בחשבון גם יכולתה הכלכלית של האם, וזו משליכה על היקף צרכיו של הילד ועל היקף המזונות שעל האב לשלם".

פסק דין זה מיישם למעשה את עקרונות השיוויון שנקבעו בשנים האחרונות בבית המשפט העליון. וחדשנותו מתבטאת בכך שהוא אף עוקף עקרונות שקבעו כי חיוב האם במזונות תלוי ביכולתה ליתן צדקה.

הערה: רשימות אלו אותם אנו מפרסמים כאן - נועדו רק כדי לאפשר לציבור הרחב להתמצא קצת, בנבכי שיטת המשפט הישראלית, לעת שנדרשים למשפט הישראלי. אין באמור להוות יעוץ משפטי, ולשם קבלת יעוץ כזה יש לפנות לעורך דין.