משה פייגלין

"אתה מבין מה קורה עם הדיור?", שאל אותי הד"ר לאופניים בחנותו התל-אביבית, תוך שהוא מחליף לי צמיג. "אני חושב שכן", עניתי, "זה נשמע מסובך אבל בעצם זה די פשוט - שילוב של סיבה כלכלית וסיבה פוליטית".

"תתחיל מהכלכלית", ביקש הד"ר. "אוקיי, נניח שכל זוגות האופניים העומדות למכירה בישראל, היו מתרכזות להן בדרך פלא בחנות שלך. יותר לא יהיו אופניים בישראל חוץ מאשר בחנות שלך. מה היית עושה? היית מציע את כולם למכירה?"

הד"ר, שחושיו המסחריים התעוררו, חייך.

"אתה היית מחזיק את ה'סטוק' עמוק במחסן ודואג כל הזמן שיהיה מחסור בשוק – הרי אם תמכור הכל בבת אחת, תקבל עבור כל זוג אופניים סכום זעום ולעומת זאת אם יש מחסור רציני ואתה הספק היחידי – אתה יכול לגבות כמעט כל מחיר".

"אז אתה רוצה להגיד לי שהמדינה בכוונה לא משווקת קרקעות לבנייה?"

"המערכת בנויה כך שהאינטרס שלה הוא לקמץ בשווק הקרקעות ולא להפך. התוצאה היא: מצד אחד - סחבת מטורפת בהליכי התכנון והאישור, ומצד שני רווח מטורף של מנהל מקרקעי ישראל. ב-2009 (למשל) השיג המנהל עודף תקציבי של  251 אחוז לעומת הרווח הצפוי. מדובר ב 2.3 מליארד שקלים שהועברו לקופת האוצר – ועוד לא דיברנו על מס הרכישה המנופח ששילמו הקונים שכן הצליחו לעמוד במחירים הגבוהים. מה שקורה הוא שמדינת ישראל המחזיקה במונופול כמעט מוחלט על הקרקע, בלי שום פיקוח, מונופול על 93 אחוז מקרקעות המדינה, מצאה לה תרנגולת המטילה ביצי זהב בדמותם של – חסרי הדיור.

"ותאמין או לא", הוספתי, "למרות שרק 7 אחוז מהקרקעות הן קרקעות פרטיות, יותר ממחצית הקרקעות המשווקות לדיור בישראל – באות מאותם  7 אחוז. זה לא אני אומר – זה שר האוצר בעצמו כותב במפורש! מנכ"ל 'מנהיגות יהודית', מיכאל פואה, יחד עם בנו יהודה פואה, הגישו הצעה מפורטת לשר האוצר – כיצד להתגבר על המחסור בדיור. השר ענה תשובה מפורטת וציין במפורש שלמעלה ממחצית הדירות המשווקות בישראל משווקות על קרקעות פרטיות".

הפער רק גדל

"אז זה כל הסיפור – אה? כל כך פשוט!", אמר הד"ר.

"רגע – יש גם את העניין הפוליטי".

"ביסוד הכל תמיד פשוט – רק שבני האדם מסבכים אותו. עד לפני כעשור, למרות העיוות הכלכלי, העסק איכשהו עבד – שילמנו הרבה אבל לפחות היו דירות. אבל מה שקרה בעשור האחרון הוא שילוב של משהו נהדר ומשהו נורא: החדשות הטובות הן שהגידול הטבעי בישראל (ללא מיעוטים) עלה והוא כיום הגדול ביותר בעולם המערבי – אגב - בהחלט לא רק בגלל הדתיים. כך קרה שבכל שנה אנו מתברכים בגידול של כ-50,000 משקי בית (משפחות) חדשים הנזקקים לדיור. החדשות הרעות הן – שכתוצאה מהסכמי אוסלו, הופסק לחלוטין התכנון ארוך הטווח ביש"ע ונוצרה הצטופפות בלתי אפשרית באזור המרכז.

עד להקפאה האחרונה, עוד תרמה יש"ע בבניה בתוך ההתנחלויות הקיימות, די דירות כדי לשחרר מעט את הלחץ בשוק הבניה. העתודות הללו חוסלו וכיום הגענו למחסור של כ 120,000 דירות בשנה ופער שגדל בכ-10,000 דירות בכל שנה.

כדי להתאזן בתוך חמש שנים, צריכה המדינה לשווק כל שנה קרקעות לבניית למעלה מ 70,000 דירות. כל שיווק של פחות מ-50,000 דירות בשנה – רק מגדיל את הפער.

הפתרון האמיתי: פתרון התורה

שום תוכנית ממשלתית לא מגדירה בכלל יעדים כאלה – כי האמת שלא מעיזים להודות בה - היא שהדרך היחידה להגיע לבניה שכזו בקצב כזה היא לשחרר את הבנייה ביהודה ושומרון".

"טוב – עכשיו אתה מדבר כבעל אינטרס"

"לכולם יש אינטרסים – אם אתה חושב שלמי שעומד מאחורי הפגנות הדיור חסר מקום ללון – אתה תמים מאוד, הם רוצים להפיל את הליכוד, אבל זה לא משנה את העובדה שהמחאה צודקת – ומה שאני אומר עכשיו - גם הוא צודק. 
 
"יש"ע סיפקה בדיוק את אותו מרווח שאיפשר לתנועה בשוק הדירות לזרום. ההקפאה צופפה את התנועה ועכשיו כולנו בפקק הגדול. אבל יש"ע היא לא רק הסיבה, יש"ע היא גם הפתרון – המקום היחיד שניתן להתחיל ולבנות בו מחר בבוקר עשרות אלפי יחידות דיור הוא ביש"ע. העיר אריאל – למשל, כבר מתוכננת ומאושרת עד לפרט האחרון וניתן להכפילה בתוך זמן קצר ביותר. אבל היא פשוט מוקפאת זה עשר שנים. העיר מודיעין – היא המודל לפתרון הבעיה, אלא שמכל השיפולים המערביים של יש"ע, שהם האיזור הטבעי לבניה והתרחבות, בנו רק את מודיעין הנמצאת בפרוזדור ירושלים. ערים כאלה צריך לבנות באותו קו אורך של מודיעין, מגדרה ועד חדרה. אגב – הרבה יותר נעים שם מאשר בגוש דן והמרחק לעבודה הוא פחות מחצי שעה."

"רגע רגע", אמר לפתע הד"ר, "הסברת את שורש הבעיה ולא הצעת שום פתרון, הרי המונופול נשאר מונופול".

"אתה צודק בהחלט", עניתי, "האמת היא שעם שורש הבעיה אינני מתמודד כרגע כי הפתרון האמיתי הוא הפתרון של התורה שמחלקת את הארץ באופן אישי לכל משפחה בישראל. אם זה היה המצב, והקרקע היתה שייכת לציבור ולא למדינה, השוק היה חופשי ולא הייתה שום בעיה. אבל כרגע זה פתרון אוטופי שצריך לשאוף אליו – עדיין אינני יודע כיצד ליישמו. בינתיים חשוב שלפחות נבין איך מתמודדים עם הבעיה במסגרת המציאות הקיימת. במקום להפגין סתם צריכים לדרוש שווק קרקעות לבנייה של לפחות 70,000 דירות בשנה ולאפשר בנייה ביש"ע – שום דבר אחר לא יעבוד".

הכותב הינו ראש חטיבת מנהיגות יהודית בליכוד