בכפר חב"ד לא יורשים משק – הייתכן? (רשימה ראשונה)

·                    עקרונות יסוד של המדיניות הקרקעית – אי פיצול נחלה.

·                    הגישה "לא הבאתם המשק מסמרקנד או מטשקנט" זהה לכללי המנהל.

·                    מי בכל זאת זכאי לרשת משק במושב? הייתכן שלא כל הילדים יורשים.

·                    "בן ממשיך" מהו?

·                    על ירושת משק, לא חלים דיני הירושה הרגילים.

·                    זכויות בנחלה שהיא בגדר בר רשות או חכירה, היכן עדיף מצב היורשים.

·                    איך לפצות את הילדים שאינם יורשים.

·                    ללא קיומו של "בן ממשיך" חוזר המשק  לסוכנות.

·                    המשק אינו חלק מעזבון ההורים.

·                    איך למנוע סכסוך בין היורשים בקשר למשק.

·                    העברת המשק כמתנה בחיים, אחד האמצעים למנוע סכסוך בין היורשים.

·                    תקנון המנהל קובע: אסור להשתמש במשק פרט לצרכים חקלאיים.

·                    בעיות משפטיות של בנית בית במשק ע"י מי שאינו הבעלים של המשק.

·                    אי אפשר למכור חלק מהמשק, פרט למקרה חריג.

·                    לבעלי משקים אין זכות יתר על פני חברי האגודה, אשר אינם בעלי משקים בכל הקשור להצבעה באסיפה כללית.

·                    מבקר המדינה חוקר את תופעת "הנחלות"

·                    בעלי משקים במושבים מתחמקים מתשלום מסים.

·                    התחמקות מרישום נחלות על שם בעליהם הנוכחיים.   

מאת: נחמה ציבין, עורכת דין

הקדמה

סוגיית ירושת משק (נחלה), במושבים לרבות בכפר חב"ד, הינה סוגיה משפטית לא קלה וכאובה ומסובכת יותר, במישור היחסים האישיים בין היורשים. כותבת רשימה זו יודעת מנסיונה המקצועי כי חזיון נפרץ הוא, שעל רקע חלוקת הירושה – המשק, נוצר קרע בין משפחות היורשים. זאת על שום מה? ובכן, ברוב המקרים נותנים ההורים, בעלי המשק, זכות לבן או בת, לבנות בית על חלק משטח הנחלה. ההורים אשר לא מצויים בסעיפי החוק ובמדיניות המינהל – כפי שתפורט להלן – חותמים על הסכמה, בהתאם לדרישת מנהל מקרקעי ישראל, כי מי שבונה על הנחלה יקבל סטטוס של "בן ממשיך". כתוצאה מכך לאחר שההורים הולכים לעולמם, הופך "הבן ממשיך", מכח תקנות המנהל וחוק הירושה לבעלים של כל המשק. כאן נוצר לעתים, בסיס לסכסוך אשר גורם לצערנו, לא פעם, אפילו לפרוק משפחות וברוגז כמעט נצחי, אשר לא אחת יש לו השפעה גם על הדור השני. הבן ממשיך, טוען כולה שלי, היורשים טוענים למה יגרע חלקנו, הרי יורשים שווים אנחנו וממשיכים היורשים לטעון: וכי מצינו כי יורש אחד ירש דווקא הוא נכס מסוים בעזבון? כאשר היורשים האחרים לא זכאים לרשתו? במיוחד ובעיקר כאשר, לית מאן דפליג, שההורים בהסכמתם שבן או בת יבנו בית במשק, לא התכוונו כי בהסכמתם הנ"ל יגרמו לכך, כי בונה הבית יקבל סטאטוס של בן ממשיך ולא התכוונו כי היורשים האחרים לא יהיו זכאים לרשת המשק וינושלו מהירושה. על תוצאה מוזרה כזו, הם לא חשבו והאמת היא שהם לא ידעו ולא יודעים מה זה בן ממשיך, הם, מן הסתם, יודעים הרבה יותר טוב מה זה ממשיך והמשכה בחסידות.             

עקרונות יסוד של מדיניות המינהל – אי פיצול נחלה.

אחד מעקרונות היסוד של המדיניות הקרקעית, אשר נקבע בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל, הנו כי במקרה של פטירת חוכר או בר רשות בנחלה, לא תפוצל זכות החכירה או הרשות על הקרקע בין היורשים, אלא תימסר רק למחזיק אחד המוכן ומסוגל לקיים את המשק (כלל זה עומד מאחורי הוראת המינהל כי לאחר פטירת בעל הנחלה עוברת הנחלה לבן ממשיך). עקרון זה, מצא ביטויו בהוראות הסכמי החכירה, ואף קיבל עיגון חקיקתי בסעיף 114 לחוק הירושה. יוצא, אפוא, כי למרות שקיימים מספר יורשים, הרי שהמשק לא יחולק בין כל היורשים, אלא יעבור לבן ממשיך או אם לא קיים כזה, ליורש אחר, המוכן ומסוגל לקיים המשק.

בן ממשיך מהו?

מצאנו לעיל כי "בן ממשיך", הוא היורש הבלעדי למשק ההורים, הילד הזה הוא יצירה דמיונית של מנהל מקרקעי ישראל. יצירה הבאה, כאמור, לשרת את תקנות המינהל ע"מ לשמור על היחידה המשקית כחטיבה כלכלית אחת. אין להתעלם מהעובדה, כי תקנות המינהל נוצרו ע"מ לשרת אידיאולוגיה חקלאית-סוציאליסטית, כפי שראתה אותה מפא"י בשנים הראשונות של המדינה. בן זה, רוב בעלי המשקים אומרים עליו: "לנער הזה לא התפללנו". ובכן, אילו תנאים צריכים להתקיים על מנת לענות על הגדרת "בן ממשיך". תקנה 3 א' (א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), קובעת מספר תנאים לקיומו של "בן ממשיך", עיקרם הם הדברים: צריך שיהא בן אחד בלבד, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו, או מכוח ירושה, במשק חקלאי בתור בעלים, חוכר, חוכר משנה, או כבר רשות של מוסד מתיישב של האגודה.

יש להדגיש ולציין, כי גם עמידה בתנאי התקנה  הנ"ל מקנה רק "מניה" באגודה אך אינה מעניקה זכויות במשק, כדי להקנות זכויות במשק, דרוש מקור נוסף חיצוני שיוכיח את הזכויות הקנייניות, אם נרצה לסכם נוכל לאמר, כי יש לבחון את זכויות "הבן ממשיך" בשני הבטים:

א.                  ההיבט הקנייני, יש לבחון האם מוקנות "לבן ממשיך" זכויות כלשהן בקרקע.

ב.                  ההיבט התאגידי (דיני חברות או אגודות שיתופיות), כאן יש לבחון את מישור החברות באגודה השיתופית ומשמעותו ביחס "לבן ממשיך".

הזכות המשפטית של מושב בקרקע

אי אפשר לדון בסוגיית בן ממשיך ודיני ירושה החלים עליו, מבלי שנזכיר את סוגיית הזכות המשפטית של מושב בקרקע וזכותו של המתיישב במשק.

חלק גדול מהמושבים, פרט לאלה המחזיקים בו כחוכרים, מחזיקים בקרקע מכוח היותם ברי רשות, וזאת לדעת, מבחינת הזכויות בחוק המקרקעין, זכות בר רשות, הינה הזכות החלשה ביותר. החוק קובע כי בעל קרקע יכול, בכל עת, שירצה להודיע לבר הרשות, כי עליו לפנות המקרקעין. בר הרשות זכאי לקבל מנותן הרשות, החזר של כל מה שהשקיע בנכס. אמרנו כי הזכות הינה בר רשות, לא בעלות, לא חכירה, ואף לא חכירת משנה.

המושב מחזיק בקרקע מכח החוזה המשולש: לאמור, תשתית מערכת היחסים בין הצדדים מבוססת על העובדה, כי הקרקע עליה מצוי המושב היא קרקע מדינה, המנוהלת ע"י מינהל מקרקעי ישראל כשהאחרון מחכיר לסוכנות היהודית והסוכנות היהודית לאגודה, עפ"י חוזה לתקופה של 3 שנים, או לתקופות אחרות, המתחדש מעת לעת.

הנימוקים העומדים בבסיסו של עקרון אי הפיצול, הינם שמירה על שוויוניות בגודל הנחלות במושב והבטחת גודל מינימלי המאפשר תעסוקה ופרנסה למתיישב, תוך שמירה על נוכחות התיישבותית יהודית במרחב הכפרי, המשלבת מגורים ועיבוד חקלאי. במסגרת השינויים העוברים על ההתיישבות הכפרית בשנים האחרונות, חל כרסום גם בעקרון זה.

פסק דין תקדימי קובע: ניתן להוריש משק ליותר מיורש אחד.

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה, בבית המשפט לענייני משפחה, העניק בית המשפט זכויות משותפות במשק ליותר מיורש אחד – למרות עקרון אי הפיצול. המדובר באיש ושתי נשותיו, אשר היו בעלי זכויות בר רשות במשק במושב. בצוואתו הוריש הבעל את חלקו במשק לאחת מנשותיו. לאחר פטירת הבעל נתגלע סכסוך בין שתי האלמנות, באשר לזכויות במשק. כחצי שנה לאחר מכן, נפטרה אחת האלמנות. בעקבות כך, עתרה האלמנה שבחיים  ובקשה להצהיר, כי המשק אינו נכלל בעיזבון הבעל המנוח. בימ"ש קבע, כי בהתאם להוראות סעיף 19ג' להסכם המשבצת, הקובע את אופן העברת הזכויות במקרה של פטירה, אין המשק מהווה חלק מעיזבון המתיישב, ומשנפטר אחד מיחידי בני הזוג והניח אחריו בן זוג, תעבורנה הזכויות במשק לבן הזוג הנותר בחיים. אמנם כל אחד מבני הזוג יכול לקבוע בצוואתו יורש אחד, אולם הזכות מסויגת בכך, שלא ניתן לפגוע בזכויות בן הזוג הנותר בחיים. בענייננו, הואיל ולמנוח היו שתי נשים, התוצאה היא, כי יש לחלק את המשק בין שתיהן ומאחר ואחת מהן נפטרה, התוצאה תהיה, אם כן, כי אחד מילדי האלמנה שנפטרה יהיה שותף לזכויות במשק עם האלמנה שנותרה בחיים. הנה כי כן, נקבע כי משק יכול וירשוהו שניים, אבל השמחה אינה שלמה, שכן במקרה זה, היו נסיבות מיוחדות בהן היו לנפטר,  שתי נשים. יצויין, כי עדיין שורר הכלל כי משק לא מפצלים ולכן הזכויות תעבורנה רק לאחד מהיורשים ולו תהיה הנחלה.

ברשימה הבאה נדון, אי"ה, בהרחבה, בשאלה האם ניתן להוריש משק ליותר מיורש אחד, איך לפצות ילדים אחרים של המוריש, אשר אינם יורשים המשק, ונצביע על העובדה התמוהה כי המשק אינו חלק מעיזבון ההורים.  

(האמור במדור זה, אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית או אחרת ו/או המלצה ואין להסתמך על האמור, במדור זה, ללא התייעצות עם עו"ד. כותבת טור זה, מוצאת לנכון להדגיש, כי אין בעניינים המשפטיים ו/או האחרים בטור זה, משום המלצה ו/או יעוץ או הכוונה לפנות לבתי משפט אזרחיים - ערכאות, מבלי לקבל היתר מרב או מבי"ד).