כתב COL

במסגרת המיזם החדש, של חוג למשחק במוסדות חינוך והפקת סרט לסוף שנה, הגיעו אנשי צוות "ניצוצות" ליום צילומים בישיבת חב"ד ברמת אביב.

הקטע שצולם היה סיום הסרט, שבו השחקן הזקן, אברהם פלטה, (שעבר את השואה - בסרט) מבין, שהנקמה האמיתית בגויים שפגעו ביהודים, היא קיום תורה ומצוות, ושאת העם היהודי אי אפשר לנתק מהקב"ה.

את התובנה הזו הוא מקבל מהילד (השחקן הראשי) שליווה אותו והתפלל איתו בבית הכנסת.

"היהודי הזקן שמגלם את תפקיד הזקן בסרט, שיחק אצלנו בסרט "הצלקת", מאז אנו שומרים איתו על קשר", סיפר ל-COL הרב יגאל הושיאר. "ידענו שהוא עבר את השואה, וידענו שזמן רב הוא לא הניח תפילין, אבל הפרטים שהתגלו בצילומים ושיחזור המהלכים עד לצילומים אתמול גילו לנו את גודל ההשגחה הפרטית, ובנקודה מסוימת גם סגירת מעגל".

היהודי היקר, אברהם פלטה, נולד למשפחה חרדית בצרפת. הוא למד בחיידר עד גיל 11. לפני המלחמה הוא התייתם מאביו, ובגיל 11 כשהתחילה מלחמת העולם השנייה הוא עבר ייסורי גיהנום במשך כל שנות המלחמה.

הוא עלה לבד לארץ מרוסק ושבור מזוועות המלחמה. העיסוק היחידי שבו הוא הרגיש שהוא יכול לפרוק, ולו במעט, את המטען הענק שרובץ לו על הלב, היה בתחום המשחק. ובמשך שנים הוא הופיע בהצגות ובסרטים.    
 
בהשגחה פרטית הכרנו בהפקת הסרט "הצלקת". מאז, כמו עם כל השחקנים, אנו שומרים על קשר, במיוחד לפני פורים ופסח, שבו כל שחקן זוכה למשלוח מנות ומצה שמורה.  במשך שבע שנים אני פוקד את ביתו לפני פסח, מביא מצה שמורה ומתוועד איתו בזמן הקצר שעומד לרשותנו. בפסח האחרון, אמרתי לו שיש לי תפקיד בשבילו בסרט שמקשר את התקופה שלנו עם תקופת השואה. הוא מיד הסכים והוסיף "שזה בתנאי שהוא ירגיש טוב אחרי שני הניתוחים שהוא צריך לעבור".

אמרתי לו שאנחנו נחכה בסבלנות, מבלי לדעת שזה הולך להתעכב יתר על המידה.
והנה הגיע הזמן שבו אנו צריכים לצלם את הסצנות עם אברהם, אבל אז התחילה שביתת הרופאים והוא לא יכול לתאם איתנו על יום צילום מכיוון שבכל רגע הוא יכול לקבל קריאה לבוא לניתוח. ואכן, כעבור זמן הוא מוזמן לניתוח הראשון. אחרי כתיבה לרבי וברכות בהוצאת ספר תורה, הניתוח הראשון עבר בהצלחה. אך עדיין אי אפשר לתאם יום צילום מכיוון שהוא צריך לעבור ניתוח שני (ניתוח קשה יותר). 

הניתוח השני עובר בהצלחה, אבל הוא צריך זמן התאוששות. וכך עובר שבוע ועוד שבוע ולא ניתן לתאם איתו יום צילום למרות שהזמן דוחק וכבר מגיעה סוף שנת הלימודים, אבל אני מתעקש (מבלי להבין למה) שדווקא הוא יגלם את תפקיד הזקן. בשלב מסוים גם אברהם הרגיש לא נעים והוא הציע שאקח לתפקיד מישהו אחר, אבל אני לא מוותר, מרגיש שיש כאן משהו שדווקא אברהם צריך לשחק בסרט הזה.

והנה, סוף סוף הגענו לרגע המיוחל, והצלחנו לתאם יום צילומים ליום שני האחרון. בצילום בישיבה,  בזמן שאנו מניחים לאברהם תפילין שאלתי אותו: מתי בפעם האחרונה הנחת תפילין? הוא אמר לי: מעולם לא עשיתי את זה, לא היה לי מתי, בגלל השואה. וגם לתורה לא זכיתי לעלות מעולם.

כעת הכול היה מובן:  בפעם הראשונה, בגיל 84 זוכה יהודי שגדל בבית חרדי, להניח תפילין ולעלות לתורה.  מיותר לציין שבמשך הצילומים בישיבה היינו משה פיק (מנהל בית ספר עילאי) ואני בהתרגשות גדולה, על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו. מבית הכנסת, המשכנו לביתו כדי לצלם סצנות נוספות של הסרט.

בסיום הצילומים דיברנו על ההשגחה הפרטית ועל הסרט. בתוך כדי שיחה, הוא משחזר איתנו מעט על שעבר עליו בשואה, ולשמע הפרטים אנו נשארים פעורי פה, הסיפור שלו דומה להפליא לתסריט שכתבנו, בקיצור אפשר לומר שהסיפור מבוסס על סיפור חייו של אברהם פלטה בשואה.

המעניין, שהקורא בתורה היה, ישראל זלמנוב ה"קנטוניסט" בסרט "גזירת הקנטוניסטים", אלא שעליו הגזירה לא השפיעה כל כך, והוא היום שליח ברמת אביב.

לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת:
לא מצליחים לצפות? לחצו כאן (להורדה)

לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת:

לא מצליחים לצפות? לחצו כאן (להורדה)