המדינה מציעה: קיצבה למוישי הולצברג לכל ימי חייו
בתום דיון סוער ואמוציונאלי, אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ חיים כץ (ליכוד), לקריאה ראשונה את הצעת החוק של חברי הכנסת זבולון אורלב (הבית היהודי) ודליה איציק (קדימה), לפיה התגמולים שמשלמת המדינה ליתומים אשר שני הוריהם נרצחו בפעולת איבה יהיו בגובה הקצבה אותה מקבלת אלמנת צה"ל, ללא מגבלת גיל וללא מגבלה של מועד פטירת ההורה.
כיום, זכאים יתומים שאיבדו את שני הוריהם בפעולת איבה לקצבה בגובה 3,700 שקלים בחודש. תשלומים אלה הולכים ומתמעטים בהדרגה, עד הגיעו של היתום לגיל 37, אז מופסקים התשלומים. הצעת החוק החדשה קובעת, כאמור, קצבאות בסכומים גבוהים יותר וללא מגבלת גיל.
נציג משרד האוצר בדיון, דב בארי, הודיע כי הממשלה מתנגדת להצעת החוק במתכונתה הנוכחית, כל עוד לא הובאה לדיון ותיאום בוועדת השרים לחקיקה. בארי הוסיף כי יש תמימות דעים לגבי הצורך לסייע ליתומים, אולם יש לבחון את הדרכים לעשות זאת. עוד ציין כי הצעת החוק הנוכחית היא תקציבית, כלומר עלותה היא מעל 5 מיליון שקלים בשנה, וככזו תדרוש רוב של 50 חברי כנסת במליאה לצורך אישורה.
יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ: "נאשר את הצעת החוק לקריאה ראשונה כלשונה ובכוונתי לפעול כדי לסיים את החקיקה עד תום הכנס הנוכחי בעוד 3 שבועות. יש אוכלוסיות במדינה שאסור לנצח. איך אפשר לתמחר את האובדן הנורא? כמה עולה אבא? כמה עולה אמא? כמה שווה חיבוק? יש להצמיד את גמלת היתומים בתקנון, בצורה מסודרת, ולא להצמיד לשכר עובדי מדינה כפי שהביטוח הלאומי עושה כיום, כי אז הגמלה נשחקת ולא מתקדמת".
ח"כ דליה איציק פנתה נסערת לנציגי האוצר: "זה כאילו שהאוצר נשבע לעשות רע למדינת ישראל. יש כאן עוול מתמשך ונוראי, הוצאנו את הנשמה כדי לעזור ל-22 המשפחות ו-80 היתומים. על מה מתווכחים כאן, 2 מיליון שקלים?!"
ח"כ זבולון אורלב: "זהו מאבק לא פשוט מול משרד האוצר. בעבר החלנו את החלנו את החוק רק לגבי מי שהוריו נרצחו החל משנת 2000 ואילך, אבל היו פיגועים כבר בשנות ה-50, כמו אוטובוס הדמים במעלה עקרבים, ויש לעזור גם ליתומים אלה בגמלה".
במהלך הדיון הטעון שלף מאיר סחיווסחורדרר, שאיבד את שני הוריו ושלושה מאחיו בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים בשנת 2001 , טלאי צהוב וענד אותו על דש חולצתו. "אני ניצול שואה", הכריז. לבקשת חברי הכנסת הוא הסיר את הטלאי.
בת שבע הורוביץ, ששני הוריה נרצחו בפיגוע, סיפרה: "ביום הראשון של השבעה הגיעה אלינו פקידה של הביטוח הלאומי ואמרה: "אין לנו חוק לגביכם". איבדנו בית, אין מי שיחבק אותנו בחופה ובחגים. אנחנו משרתים את המדינה, עובדים ולומדים. אנחנו זקוקים לכסף הזה. כשנדע שהמדינה עומדת מאחורינו נאסוף כוח להמשיך".
מאפשרים לכם לקבל
